בית המשפט המחוזי בחיפה גזר הצהריים (ראשון) עונש של 6 שנות מאסר בפועל על עו"ד ראפע אסלאן (32) מנהריה, שהורשע בגרימת מותה ברשלנות והפקרתה של סגן עמית איטח מקיבוץ אדמית. התאונה הקטלנית התרחשה בלילה שבין 5 ל-6 בפברואר 2022, סמוך למושב יערה שבגליל העליון. עו"ד אסלאן, בנו של איש העסקים "פייסל הגדול", פגע עם מכוניתו ברכב שבה נסעו סרן איטח ושני חבריה, חיילים מקיבוץ אילון.
בנוסף, על אסלאן נגזרו 18 חודשי מאסר על תנאי, פיצוי בסך 150 אלף שקלים לעזבון של איטח, פיצוי בסך 100 אלף שקלים לכל אחד משני הפצועים בתאונה, ופסילת רישיון הנהיגה למשך 12 שנה.
עו"ד ראפאע אסלאן נשלח לכלא
(צילום: שרון צור)
פוגע ובורח: תיעוד הנג לפני ואחרי התאונה בה נהרגה עמית איטח ז"ל
(צילום: דוברות המשטרה)
השופט אמיר טובי כתב בפסק הדין כי "העבירות שבהן הורשע הנאשם חמורות. חומרתן אינה מתמצה רק בתוצאות התאונה, אלא באופן שבו נהג לאחריה". לדבריו, "הוא עמד והתבונן במעשה סביבו כאילו הדבר אינו נוגע לו. זמן קצר לאחר מכן טען בפני שוטרת כי אחיו נאסר נהג.
"הנאשם נמלט בבוקר למחרת לג'נין מבלי יכולת לאתרו. רק כעבור חודש הסגיר עצמו באמצעות סנגורו. במקום להביע צער על מה שאירע עמד הנאשם על שתיקתו. גרסתו נמסרה רק כעבור שלוש שנים ולאחר שמיעת עדי התביעה. זכותו של כל נאשם להילחם על חפותו, אך הוא בחר במסלול של שתיקה והימלטות"
התביעה טענה כי אסלאן נסע במהירות הגבוה ביותר מ-30 קמ"ש מהמותר באותו קטע כביש, וכשהגיע לעקומה סטה לנתיב הנגדי - והתנגש ברכב שבו נסעה המנוחה וחבריה. חקירת המשטרה העלתה כי לאחר התאונה, אסלאן עמד בצד הדרך מבלי להזעיק עזרה או לנסות ולסייע בעצמו לנפגעים.
כמו כן, טענה התביעה כי אסלאן יצר קשר עם אחד ממכריו אחרי התאונה, והוא הסיע אותו מהזירה לביתו בנהריה - משם נמלט זמן קצר לאחר מכן. עוד נטען כי אחיו של אסלאן ניסה לתפוס את מקומו כנהג הפוגע, ונסע לבית החולים גליל בטענת שווא שהוא זקוק לטיפול רפואי לאחר שנפצע בתאונה. אסלאן הסגיר את עצמו למשטרה רק לאחר ששהה במנוסה יותר מחודש בג'נין.
עו"ד משה גלעדצילום: שרון צורבמהלך המשפט טען אסלאן באמצעות עו"ד משה גלעד כי כלל לא נהג ברכב, וכי מי שנהג היה אחיו נאסר - אך הפרקליטות דחתה את הגרסה הזו. השופט טובי הרשיע אותו בכל העבירות שיוחסו לו, וציין כי שלוש הסוגיות המרכזיות בתיק הן זהות הנהג, שאלת ההפקרה והאחריות לתאונה. בכולן, נמצא כי הנאשם אסלאן הוא האחראי. לאחר הכרעת הדין החליף הנאשם סנגור, וכעת מייצגים אותו עורכי הדין ציון אמיר, ירום הלוי, תמי אולמן ושאדי סרוג'י.
השופט ציין בהרשעתו כי גרסת אסלאן, שלפיה לא הוא נהג ברכב אלא אחיו, אינה עומדת במבחן הראיות. "הנאשם עשה עליי רושם שלילי ביותר", כתב טובי. "גרסתו שקר מתחילתה ועד סופה. הוא עמד ושיקר מבלי להניד עפעף, וגרסתו מהווה עלבון לאינטליגנציה ולהיגיון. מדובר בסיפור מופרך, בדיוני וחסר כל בסיס".
"שנייה של חוסר אחריות - הרגה לנו את כל המשפחה"
סדרה תיעודית בת שלושה פרקים מבית ynet תיארה את השתלשלות האירועים מהלילה הטרגי של התאונה ועד להתרחשויות בעקבותיו: מאמצי החקירה של השוטרים, היעלמותו של אסלאן, ניסיונותיהם לכאורה של בני משפחת הנאשם לשבש את החקירה, התמודדות אמה של איטח עם הטרגדיה ושיקומו של שחר קחילה, בן זוגה של עמית, מפציעתו הקשה בתאונה.
"היינו משפחה מאושרת, לא היה חסר לנו כלום והיה לנו כל כך טוב, אבל שנייה של חוסר אחריות - הרגה לנו את כל המשפחה", שיתפה בכאב האם תמי בשיחה עם ynet בחודש מאי. האם שחזרה אז את הרגע שבו התבשרו היא ובעלה על מותה של עמית, וסיפרה כי באותו לילה, בשעה 2:30, התקשרו אליהם ואמרו להם להגיע לבית החולים בנהריה. "לא תיארתי לעצמי את האסון שעומד ליפול עליי", סיפרה תמי. "כשהגענו היו שומרים בכניסה ובעלי שם לב שאחד מהם אומר בקשר 'הם הגיעו', ואז הוא לחש לי 'תמי משהו לא טוב'.
"חיכינו שיבוא אלינו רופא, ותוך כדי ראינו את אח של הנהג הפוגע עושה הצגות, מחזיק את היד ואומר שכואב לו. הוא אמר שהוא עשה תאונת דרכים, ובסופו של דבר התברר שככל הנראה הוא סתם בא לקחת על עצמו את התיק", הוסיפה. "ואז רופא הגיע ואמרתי לו 'תן לי רק לראות אותה שהיא תדע שאני פה'".
הנסיעה האחרונה של עמית איטח, פרק 1
הנסיעה האחרונה של עמית איטח, פרק 2
הנסיעה האחרונה של עמית איטח, פרק 3
זמן קצר לאחר מכן לקחו הרופאים את הוריה של עמית לחדר בבית החולים, ובישרו להם על מותה בתאונת הדרכים. "זה היה כמו בסרט. זאת הייתה השנייה הכי קשה בחיים שלי. היא שינתה לי את החיים", אמרה תמי. על בתה עמית סיפרה כי היא הייתה "ילדה מלאת חוש הומור, יפה מבפנים ומבחוץ, מלאה בחברים, אכפתית וכזו שתמיד דאגה שיהיה לכולם טוב". תמי נזכרה בחלומות שהיו לעמית, והוסיפה כי היא הייתה קצינה מוערכת ומצטיינת בחיל המודיעין בתפקיד חשוב ומשמעותי.
עמית אהבה לטייל בארץ, ובעיקר, כך סיפרה אמה, "אהבה לצפות בשקיעות בפארק אדמית". לאחר מותה הוקם שביל שמחבר בין יישוב מגוריה לפארק אדמית, והוא נקרא "בשביל עמית". "היא הייתה פשוט מדהימה, ילדה של אושר, תמיד מחייכת ושמחה", הוסיפה תמי. "אני הכי מתגעגעת לחיבוק העוטף, החזק והכל כך חם שלה. זה לא משהו שרואים או מרגישים בכל אחד. היה לה חיבוק מיוחד, חיבוק עם כוונה, לא סתם. זה מאוד ייחד אותה. היא חסרה לי בכל רגע".
