האם דמוקרטיות חלשות מטבען? האם חברות שבהן נשמרות חירויות הפרט, מתקיימת סובלנות לדעות שונות ולמיעוטים, ושבהן השלטון מקיים שקיפות והמערכת הפוליטית פתוחה לביקורת אינן מסוגלות להילחם? כך חשבו המלכים הפרסים כשיצאו להילחם ביוונים במאה החמישית לפני הספירה, וטעו (פעמיים). כך גם חשבו הנאצים בגרמניה והפאשיסטים באיטליה וביפן 2,500 שנים לאחר מכן כשיצאו להילחם בדמוקרטיות המערביות. אך למעשה ההיפך הוא הנכון: באופן היסטורי, חברות פתוחות ודמוקרטיות מתאפיינות במערכת ערכים המאפשרת להם לקיים עליונות צבאית על פני כל שיטה אחרת.
בניגוד לצה״ל, צבאות ערב במלחמת ששת הימים אופיינו בדוגמטיות ובהיררכיה פיקודית קשיחה והתקשו לאלתר ולהתאים עצמם לתנאי הקרב המשתנים
מדוע בעצם? היסטוריונים סיפקו הסברים שונים לתופעה זו, אולם יש להבין כי בבסיסה התנגשות צבאית היא התמודדות של מה שניתן לכנות ״תרבות מלחמה״ שמביאה לידי ביטוי מגוון של ערכים ואמונות, מנהגים ומוסדות שמשפיעים על האופן שבו חברות מתכוננות למלחמה ומנהלות אותה. ערכים ואתוסים שמאפיינים חברות מערביות הם שהביאו ליצירת אסטרטגיה, משמעת, טכנולוגיה וטקטיקה שהפכו את צבאותיהן לדומיננטיים כל כך. הדוגמאות לכך הן רבות, אולם אני רוצה להזכיר כאן את מלחמת ששת הימים - שבה למרות הנחיתות המספרית האדירה והעובדה שהיתה מוקפת במדינות אויב, ישראל הצליחה בעזרת תכנון מדוקדק, יוזמה וברק התקפי לנצח באופן חסר תקדים את צבאות מצרים סוריה, וירדן (וצבאות נוספים שסייעו למדינות אלה). ישנם הרבה הסברים לניצחון הזה, אבל כדאי להתעכב על העובדה שבניגוד לצה״ל, צבאות ערב אופיינו בדוגמטיות ובהיררכיה פיקודית קשיחה והתקשו לאלתר ולהתאים עצמם לתנאי הקרב המשתנים. ההבדל בין צבא העם הישראלי לצבאות הערביים ביטא פער תרבותי עמוק: החברה הישראלית היתה פתוחה, יצירתית, אופיינה במחשבה ביקורתית, ובאחריות אישית ונטילת יוזמה. ההבדלים התרבותיים הללו תרמו להצלחתו הכבירה של צבא העם הישראלי בשדה המערכה.
על מנת להבין את הדומיננטיות של צה״ל בכלל ובמערכה הנוכחית נגד איראן בפרט, כמו את זו של צבאות מערביים, ניתן למנות שלושה גורמים מרכזיים.
1. יזמות וקידמה טכנולוגית. איראן, כמו ישראל, היא מעצמת מחקר אקדמי - אבל אינה יכולה להתחרות עם יריבתה הקטנה בהרבה בתחום היזמות, ובפרט בתעשיית הביטחון. התעשיות הביטחוניות בישראל נהנות מהחשיבה המקורית ורוח היזמות שמאפיינות את אומת הסטארטאפ הישראלית ומקנות לה בכך יתרון אדיר על כל אויביה.
2. ביקורתיות ותרבות תחקיר. חברות פתוחות יכולות להכיר בשגיאות וטעויות, ולמעשה מעודדות זאת, ובכך יכולות ללמוד משגיאות עבר ולהשתפר. חברות טוטליטריות המבוססות על פחד מעודדות תרבות שקר המפריעה לברר את סיבתן האמיתית של הצלחות - וחשוב מכך, היא אינה מאפשרת הפקת מסקנות לאחר כשלונות. ידוע, לדוגמה, שתרבות התחקיר בחיל האויר הישראלי היא חסרת פשרות, מתוך ההבנה שביקורתיות אינה חולשה אלא מקור אדיר לעוצמה, למקצוענות חסרת פשרות וליכולת לתקן ולהשתפר.
3. לכידות חברתית המבוססת על אחדות מטרה. לדמוקרטיות שבהן הפרט מרגיש כי הוא שותף פעיל ותורם לכלל מרצונו החופשי יש את היכולת למצות את הפוטנציאל שלהן טוב יותר מאשר חברות טוטליטריות. בצבאות שבהם חיילים פועלים מתוך פחד וכפייה, בשעת מבחן הם יתקשו להתמודד עם לחץ וטראומה. רק מהתקופה האחרונה ניתן למנות את הצבא הסורי של משטר אסד שהתאדה בתוך ימים ספורים כשהותקף, או את צבאו של פוטין שנאלץ לגרד בכח מתגייסים מהפריפריה הרוסית ועד לצפון קוריאה. חשבו על צבאות אלה אל מול ההתגייסות המפעימה של צבא המילואים הישראלי מאז אוקטובר 2023.
פרופ' ערן שלורבות מהיכולות הטכנולוגיות המדהימות של חיל האויר, אמ״ן והמוסד, מבוססות על פיתוחים ישראלים; מערכה רחוקה מכל שידענו שמבוצעת בדיוק ובתאום מופלא בין גורמים שונים לא הייתה יכולה להתאפשר ללא חשיבה יצירתית, מקורית ומחוץ לקופסה; חוסר הפחד לערער על מוסכמות ועל סמכות קשורים כולם קשר בל ינותק באופייה ומהותה של החברה הישראלית מאז הקמתה. יצירתיות, אינדיוידואליזם, דמוקרטיה והיכולת להביע דעות לא מקובלות, לכידות, יוזמה והתמדה הן לא פריבילגיה - אלא מה שמאפשר את היכולות הצבאיות חסרות התקדים של צה״ל. הן תנאי הכרחי לשמירה על ״הווילה בג׳ונגל״ הקטנה שאנו חיים בה, החסרה משאבי טבע מלבד הישראלים המתגוררים בה.
מדינה שמבקשת לשמור על עליונות צבאית חייבת לשמור מכל משמר על מוסדות דמוקרטיים ומדע, על חופש ועל קידמה טכונולוגית שהולכים יד ביד. הנהגה שמבקשת לרסק את הכוחות הליברליים שמייצרים קידמה (כמו המהפכה המשטרית) לא תוכל ביד השנייה להמשיך ולהכות באויבים קרובים ורחוקים
לא תמיד ההיסטוריה מעניקה לנו לקחים ברורים, אך כאן החוקיות ההיסטורית מובהקת: מדינה שמבקשת לשמור על עליונות צבאית חייבת לשמור מכל משמר על מוסדות דמוקרטיים ומדע, על חופש ועל קידמה טכונולוגית שהולכים יד ביד. הנהגה שמבקשת לרסק את הכוחות הליברליים שמייצרים קידמה (כמו המהפכה המשטרית) לא תוכל ביד השנייה להמשיך ולהכות באויבים קרובים ורחוקים. ישראל פחות ביקורתית, סובלנית ושוויונית ויותר סמכותנית לא תוכל להתמודד עם איומים קיומיים בעתיד. זו לא אזהרה ולא נבואה, מדובר בעובדה היסטורית.
פרופ׳ ערן שלו הוא היסטוריון של ארה״ב בחוג להיסטוריה, אוניברסיטת חיפה
