לתקיפות חיל האוויר הלילה (בין שישי לשבת) בשטח סוריה היו שתי מטרות. האחת היא להרוס מערכות נשק אסטרטגי שנותרו מצבאו של בשאר אסד העלולות להיות מופעלות נגד ישראל, והשנייה היא לשגר מסר לשליט סוריה החדש אחמד א-שרע (מוחמד אבו אל-ג'ולאני) ולאנשיו -שמזהיר אותם מפני המשך העימותים הרצחניים שהם יוזמים מול הדרוזים.
הצורך לפגוע במערכות נשק אסטרטגיות סוריות כמו תותחים, מחסני נשק ובעיקר מערכות הגנה אווירית נובע מן החשש שא-שרע יחל לגייס לשורות הצבא החדש שהוא מקים בסוריה אנשים מצבאו של אסד, שיכולים להפעיל מערכות נשק שאותן איישו בעבר בין השאר גם נגד ישראל. טילי הקרקע-אוויר ומערכות המכ"מים עלולים להפר את חופש הפעולה האווירי הכמעט מוחלט שיש כעת לחיל האוויר בשמי סוריה.
תקיפות צה"ל בסוריה, הלילה
הכותרת
מה עומד מאחורי התמיכה החריגה של ישראל בדרוזים בסוריה?
25:39
המטרות שהופצצו הלילה פשוט נתגלו בשלב מאוחר יותר על-ידי המודיעין, או שהיו מטרות בעדיפות גבוהה יותר שהופצצו בסבבי הפצצה קודמים. לישראל אין עניין לפעול ברציפות בשטח סוריה כדי שלא תואשם על-ידי הקהילה הבינלאומית בחבלה בסיכוייה להשתקם תחת השליטים החדשים. לכן מעדיפים במטכ"ל לצבור כמות של מטרות ולתקוף אותן בבת-אחת כשנוצרות נסיבות שמצדיקות את זה, והפעם זה הצורך והרצון להבהיר למשטר החדש שישראל תעמוד לצידם של הדרוזים, אם הג'יהאדיסטים של א-שרע ימשיכו לרצוח ולהשפיל אותם.
שורש העימותים בין הג'יהאדיסטים הסונים, השולטים כיום בסוריה, לבין הדרוזים הוא דתי, והולך אחורה עד למאה ה-11 לספירה. הדרוזים הם אומנם לא מוסלמים, אבל דתם היא פלג של הזרם השיעי-איסמאעילי ששלט בסוף האלף הראשון במצרים. הזרם האיסמאעילי פרש מהזרם המרכזי בגלל חילוקי דעות מי ראוי להיות האימאם והשליט המוביל, בדומה מאוד לסיבה שבגללה חל הפילוג בין השיעים לסונים אחרי מות הנביא מוחמד.
ה"דרזה" היו מאמינים איסמאעילים שפרשו מהזרם האיסמאעילי בגלל חילוקי דעות שבגללם הם גם נרדפו במצרים, ממנה נאלצו לברוח עד שמצאו מקלט בסוריה, ולכן הם שומרים על חשאיות דתם ואינם חושפים אותה לעיני זרים.
2 צפייה בגלריה
המשלחת הדרוזית אצל א-שרע
המשלחת הדרוזית אצל א-שרע
אל-ג'ולאני. נראה כי הוא לא מצליח להשתלט המיליציות הג'יהאדיסטיות, וגם אנשי "כוחות הביטחון" עושים דין לעצמם מול הדרוזים
(צילום: Abdulaziz KETAZ / AFP)
העדה הדרוזית סגורה והיא פזורה כיום בין סוריה, לבנון וישראל. בסוריה חיים כ-600 אלף דרוזים בשלושה ריכוזים גדולים. האחד במחוז א-סווידא שבו נמצא ג'בל דרוז (הר הדרוזים) וגם העיר א-סווידא, שהיא בירתם של הדרוזים. ריכוז נוסף הוא בכמה כפרים שנמצאים בשיפולי החרמון (ג'בל א-שייח), ובכפרים שהם למעשה שכונות בשולי העיר דמשק באזור הכפרי שלה, מה שמכונה "ריף דמשק", שם הם חיים יחד עם מיעוטים נוצרים ומוסלמים סונים.
חשוב להבין שבעיני הג'יהאדיסטים הסונים, הדרוזים ועקרונות הדת שעל חשאיותם הם שומרים בקנאות, הם כופרים שמצווה להחזירם לדרך הישר - ואם יסרבו יש לסלקם מעל פני האדמה, ממש כמו העלווים שחיים בסוריה באזור החוף בלטקיה ובטרטוס, שהיו בסיס הכוח של משטר משפחת אסד.
לפני כמה שבועות, נזכיר, הג'יהאדיסטים של אל-ג'ולאני התעמתו עם העלווים, שכנראה ניסו למרוד בהם וטבחו בהם, מה שזכה לגינוי כללי בעולם, ולכן שליט סוריה מיהר להפסיק את הטבח שקבוצות חמושות המשתייכות לארגונו הייאת תחריר א-שאם ביצעו בלטקיה ובטרטוס.

השליט החדש רוצה להחזיר את הדרוזים ל"דרך הנכונה"

באשר לדרוזים, אל-ג'ולאני אמר בעבר בריאיון לרשת אל-ג'זירה כי הוא ישמח להחזיר את הדרוזים ל"דרך הנכונה", כשהוא מתכוון לזרם הנכון באיסלאם. מי שמסכן את הדרוזים כעת הם לא רק המיליציות הסוניות-ג'יהאדיסטיות הפועלות כרגע באזור דמשק ומשתייכות להייאת תחריר א-שאם, אלא גם ארגונים ג'יהאדיסטיים השייכים לדאעש שפועלים באזור העיר דרעא בדרום הגולן הסורי, סמוך לגבול עם ירדן ועם ישראל.
העימותים בא-סווידא, יום רביעי

הקבוצות הג'יהאדיסטיות האלה התאגדו למה שנקרא "מטה הדרום", ולהן יש יחד עם ארגון נוסף הפועל שם סכסוך עתיק יומין, גם הוא בעיקר על רקע דתי, עם הדרוזים שיושבים במחוז א-סווידא השכן למחוז דרעא - כך שנגד הדרוזים פועלות היום שתי זרועות של ג'יהאדיסטים סונים. האחת שמנסה לתקוף אותם במחוז א-סווידא בדרום והם יוצאים מדרעא, והשנייה שהיא מקור החיכוך הנוכחי - הג'יהאדיסטים הסונים שבאו עם א-שרע מהצפון, ועכשיו מנסים לטהר את פרברי דמשק ממה שהם מכנים "הכופרים הדרוזים".
סיבה שנייה להתקפות על הדרוזים בסוריה כעת היא העובדה שיש להם שלטון עצמאי, מעין אוטונומיה חמושה, באזור א-סווידא שמרכזה בעיר הבירה של המווז, א-סווידא. א-שרע מנסה כעת לפרוש את שלטונו על כל סוריה, כולל על אזורי הכורדים בצפון-מזרח ועל אזורי העלווים במערב סוריה, מכיוון למעשה הוא ואנשיו שולטים בקושי על 60%-70% משטחה של המדינה. כדי לפרוש את שלטונו, הוא דורש מהדרוזים שאנשים מטעמו ינהלו את הממשל האזרחי במחוז במקום נכבדי העדה הדרוזית, ובעיקר שיתפרקו מנשקם.
לדרישה הראשונה הדרוזים בא-סווידא הסכימו, אבל הם לא מסכימים לדרישה השנייה להתפרק מנשקם, משום שהם מעריכים, ובצדק, שאם יעשו זאת הם יישארו חסרי הגנה מול הג'יהאדיסטים הסונים שיתקפו אותם בעיקר מאזור דרעא. הדרוזים בא-סווידא גם מיהרו לחוש בימים האחרונים לעזרת אחיהם באזור הכפרי של דמשק ("ריף דמשק"), כשהמיליציות הג'יהאדיסטיות הסוניות תקפו אותם.
2 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו, רונן בר, הרצי הלוי וישראל כ"ץ בביקור במסדרון נצרים שבעזה
בנימין נתניהו, רונן בר, הרצי הלוי וישראל כ"ץ בביקור במסדרון נצרים שבעזה
נתניהו וכ"ץ. הדרוזים בישראל מעדיפים שיצהירו פחות, ויעשו יותר
(צילום: איתי בית-און, לע"מ)
המיליציות הג'יהאדיסטיות האלה משתייכות כאמור בחלקן הגדול להייאת תחריר א-שאם, אבל א-שרע לא מצליח לשלוט בהן, וכשהוא שולח את אנשי "כוחות הביטחון" הסוריים הסרים למרותו, גם הם מצטרפים לטבח ולהשפלת הנכבדים הדרוזים מסיבה פשוטה: גם הם ג'יהאדיסטים שונים, וכשנקרית להם הזדמנות לפגוע בדרוזים "הכופרים" לשיטתם, הם מצטרפים בהתלהבות.
אל-ג'ולאני אומנם הנהיג בהצלחה את הייאת תחריר א-שאם להפלת משטר אסד, אבל היום אין לו עדיין צבא וזרוע אכיפת חוק ממשית שממלאת את פקודותיו. ארגון הביטחון הכללי שלו מתחיל רק כעת לצבור כוח, ומה שמכונה "כוחות הביטחון" אלו למעשה מיליציות שיעיות ג'יהאדיסטיות שאותן הוא מלביש במדים שחורים, אבל לעיתים קרובות הם עושים דין לעצמם, וזה מה שקרה בסוף השבוע שעבר כשהופצה הקלטה באזור ריף דמשק, שבה נשמע כביכול שייח דרוזי עולב בנביא מוחמד.
א-שרע הודיע מיד שההקלטה היא "פייק ניוז" ופרובוקציה שמתנגדי משטרו הפיצו כדי לעורר עימותים בין הדרוזים לבין אנשיו, ועל-ידי כך - באמצעות העימותים הללו - לגרור את ישראל שתבוא להגנת הדרוזים ותכה במשטרו. שר ההסברה הסורי טען שמי שהפיץ את ההקלטה היו אנשי משטרו של אסד, שפשוט רוצים לגרום לישראל לפגוע במשטר הנוכחי ולהחליש אותו, ואולי כך להביא להפלתו.

"התחמושת התעמולתית" של מתנגדי המשטר החדש

ואומנם, ההתייצבות של ישראל לצידם של הדרוזים, בשם ברית הדמים שקיימת בין האזרחים הדרוזים והיהודים בישראל, היא גורם נוסף שמניע את הג'יהאדיסטים מאזור דרעא ומאזור דמשק לבצע את הפוגרומים בדרוזים. לטענת הג'יהאדיסטים, טענה שהתקשורת הערבית ובעיקר אל-ג'זירה וגורמי תקשורת ערביים אחרים מפיצים, הדרוזים הם סוכנים של ישראל, ובעצם ההגנה עליהם משמשת תואנה לירושלים לכבוש ולשלוט בכל האזור שמדרום לדמשק עד גבול ירדן, כולל מחוזות דרעא וא-סווידא.
אזור ההפצצה הישראלית ליד ארמון הנשיאות בדמשק
(צילום: רויטרס )

ההכרזות התכופות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל שר הביטחון ישראל כ"ץ, ולפיהן ישראל תבוא לעזרת הדרוזים ולא תאפשר פגיעה בהם - שהמניע להן הוא פוליטי-פנימי בישראל - משמשות "תחמושת תעמולתית" אפקטיבית ביותר בידי מתנגדי הדרוזים ומתנגדי המשטר החדש בסוריה, כדי להפנות את ישראל ואת הדרוזים נגד משטרו של א-שרע ובכך לגרום לעימות אלים שאולי יתפתח אפילו למלחמה - ויפיל את משטרו של א-שרע.
על הסבך הזה נוספת בעיה שמחמירה את המצב, והיא שהדרוזים מפולגים. יש ביניהם כאלה שתומכים במשטרו הקודם של אסד, שגם הוא בן לפלג שיעי, ולכן הם תמכו בו והתגייסו לצבאו, וישנם אחרים שהתנגדו למשטרו ולחמו בו בשורות המורדים. ישנם גם כאלה שפעלו בשירות חיזבאללה, בעיקר בכפר חדר שבמורד החרמון, וביצעו פיגועים נגד כוחות צה"ל שפועלים בגולן הישראלי.
כך שלא כל הדרוזים תומכים בקשר עם ישראל, אף שרוב מנהיגי העדה רוצים להדק את הקשר איתה ואף הגיעו פעמיים לביקורים מתוקשרים מא-סווידא לקבר הנביא יתרו הקדוש לדרוזים בישראל, ונפגשו עם בכירים ישראלים. יש לציין גם כי מספר ניכר מקרב קציני צה"ל שמקיימים את הקשר עם האוכלוסייה הסורית בגולן הם בני העדה הדרוזית בישראל.

החשש מחוץ למערכת הביטחון בישראל

בינתיים, בישראל הולכים וגוברים הקולות מחוץ למערכת הביטחון שטוענים כי התערבות במארג הכוחות הסבוך, המתנגשים זה בזה בסוריה, מסכן ללא צורך את לוחמי צה"ל - וגורר אותנו בשם נאמנות רגשית לעימות שעלול להפוך למלחמה גלויה עם שליט סוריה הנוכחי והג'יהאדיסטים שהוא עומד בראשם, אך נראה כי לא לגמרי שולט בהם - וגם כמובן עם הפלג הדרומי של הג'יהאדיסטים סביב העיר דרעא.
במערכת הביטחון טוענים לעומת זאת שלישראל יש מדיניות ברורה, שאותה ניסח ראש הממשלה כשאמר שישראל לא תיתן לגורמים איסלאמיסטיים חמושים להתבסס באזור שמדרום לדמשק וממערב לכביש דרעא-דמשק, במרחק של כ-85 ק"מ מהגולן הישראלי. זאת, כדי שלא יקרה בגולן מה שקרה בעוטף בעזה ב-7 באוקטובר הנורא. בגולן יכולים אלו להיות ג'יהאדיסטים סונים בנוסח דאעש, ג'בהת א-נוסרה ואל-קאעידה, שיכולים להתבסס אם לא יפריעו להם בקרבת הגבול עם ישראל ברמת הגולן הסורי, וביום אחד להסתער על היישובים הישראליים בגולן כמו שעשה חמאס ב-7 באוקטובר.
הפגנות הדרוזים בישראל בעקבות העימותים בסוריה
(צילום: עדי נאמן, ירון סקג'יו)

זו הסיבה שישראל הקימה תשעה מוצבים באזור החיץ, לפי האסטרטגיה החדשה שצה"ל צריך לחצוץ בין האיומים האפשריים לבין היישובים בגולן. אבל ישראל רואה בכל המרחב עד א-סווידא את אזור ההשפעה שלה, כולל מחויבות להגן על הדרוזים מפני התנכלות אלימה ופוגרומים שהג'יהאדיסטים הסונים בסוריה מנסים לבצע בהם מפעם לפעם.
לכן, ישראל מונעת את ירידת כוחות הביטחון של אל-ג'ולאני דרומה מדמשק, ואף פועלת בלב בירת סוריה כדי למנוע זאת מאותם אנשי מיליציות ג'יהאדיסטיות שנאמנים למשטר, שלא מהססים כאמור לעשות דין לעצמם ולפגוע בדרוזים. ישראל פועלת גם באמצעים דיפלומטיים כדי לשכנע את השליט הנוכחי של סוריה למנוע מאנשיו מלפגוע בדרוזים, כשם שהפסיק את הטבח בעלווים לפני כמה חודשים.
לפני שלושה ימים הגיעו נכבדי העדה הדרוזית בא-סווידא להסכמה עם השלטון של א-שרע, לפיו הם יתפרקו מהנשק ההתקפי הכבד שלהם וימסרו אותו למשטר, אך ימשיכו להחזיק בנשק קל כמו קלצ'ניקובים ו-RPG. רפיק חלבי, בן העדה הדרוזית וראש מועצת דלית אל-כרמל, מטיל ספק אם ההסכם הזה יחזיק מעמד וצופה שההתנגשויות יימשכו. כמו רבים בעדה הדרוזית, גם הוא מעדיף שראש הממשלה ושר הביטחון יצהירו פחות ויעשו יותר.
אבל בינתיים ישראל פועלת בעיקר מן האוויר, ונותנת לא-שרע להבין באמצעות כטב"מים הטסים מעל שכונות הדרוזים בריף דמשק, ואפילו באמצעות פצצה שהטיל מטוס קרב בשטח פתוח ליד ארמון הנשיא בדמשק, שעינה של ישראל פקוחה - וכי היא תקדים ותפגע בכל מי שינסה להתעמת עם הדרוזים בלי לתמרן קרקעית לתוך שטחה של סוריה.
ישראל מנסה להגיע לסידורי ביטחון יציבים עם המשטר הנוכחי בדמשק שיגנו גם על הדרוזים, אבל לעת עתה זה בלתי אפשרי מפני שנראה כי א-שרע עדיין אינו מצליח לכפות את מרותו על חלק מהמיליציות הג'יהאדיסטיות שהביאו אותו לשלטון.