לא מעט עמודי עיתונים ושעות שידור בטלוויזיה וברדיו (שלא לדבר על ציוצים ופוסטים וסרטוני טיקטוק ועוד תכנים בכל מוקד רעש אפשרי) מוקדשים בימים אלה לחשש מפני אובדן הדמוקרטיה בישראל. ובכן, החדשות הטובות הן שלא צריך לדאוג יותר: עיתונאי נחקר באזהרה והושם במעצר בית עקב חשד חמור למדי, ללא הסבר מניח את הדעת מטעם גורמי האכיפה, ומתברר שזה לא כזה ביג דיל. אין זעקות שבר קולקטיביות, חברי כנסת מהאגף ה"דמוקרטי" לא דורשים התערבות בהולה, וכמובן שצבא האמת של הפרקליטות והיועצת המשפטית לממשלה בתקשורת ממלא את פיו מים קדושים. כנראה שהבעיה היא לא הדמוקרטיה.
1 צפייה בגלריה
צביקה קליין
צביקה קליין
צביקה קליין
(מתוך עמוד ה-X של צביקה קליין)
מה שלא פחות מתעתע הוא שמכיוון שמדובר בצעד כה חריג ובעל השלכות דרמטיות על חופש העיתונות (שגם ככה אינו מעוגן בישראל בחוק אלא רק בפסיקות בית משפט), נעשים בתקשורת ניסיונות בלתי פוסקים ואקרובטיים למדי כדי לתת במעצר סימנים ופרשנויות, שירגיעו מעט את החשד שהמערכת פשוט התלבשה על עיתונאי בגלל עבודה עיתונאית (והיא כוללת לעתים, מה לעשות, חיכוך עם אנשים שלא נמנים על ל"ו צדיקים). וכל זה במקום שיתכבדו במשרד היועמ"שית, בפרקליטות המדינה ובמשטרה להסביר – והם יודעים איך לעשות את זה כשהם רוצים גם בלי לשבש חקירות, כפי שניתן להבחין מדי ערב – מה לעזאזל הקשר בין החשדות החמורים נגד מקורבי נתניהו בעניין הקשרים העסקיים שלהם בקטאר, למעצר עיתונאי שכל הידוע עד כה הוא שהוזמן לראיין בכירים בקטאר ולספר על חוויותיו משם בשובו.
קשה שלא להתייחס לעובדה, שהשקט היחסי הזה קשור לזהות העיתונאי שנעצר, שהוא לא ממש מוכר בכל בית בלשון המעטה: הוא לא פרשן חריף שמתנגד לנתניהו בחדשות 12 ו-13, לא פובליציסט ותיק בקבוצת "ידיעות אחרונות"-ynet וגם לא דמות מוכרת בבתי הקפה של תל-אביב
וקשה שלא להתייחס לעובדה, שהשקט היחסי הזה קשור לזהות העיתונאי שנעצר, שהוא לא ממש מוכר בכל בית בלשון המעטה: הוא לא פרשן חריף שמתנגד לנתניהו בחדשות 12 ו-13, לא פובליציסט ותיק בקבוצת "ידיעות אחרונות"-ynet וגם לא דמות מוכרת בבתי הקפה של תל-אביב. מדובר בבחור בשם צביקה קליין, עם המבטא האנגלו-סקסי והמראה המעט חנוני, שעורך עיתון שמוכר לרוב הציבור מהפרסומת של "רוצים לדעת מנין האנגלית שלי". כל זה כמובן לא מחסן אותו מפני האפשרות שעבר על החוק, רק שבינתיים אין שום אינדיקציה לכך שהוא ביצע משהו מעבר למה שעושה כמעט כל עיתונאי שמכבד את עצמו: מדבר עם אנשים רלוונטיים ומעניינים, גם אם הם עוכרי ישראל והלוביסטים שלהם הם טיפוסים מפוקפקים, ואז מדווח על כך בהתאם לקריטריונים מקצועיים בסיסיים. אם זה כל הסיפור וזאת אכן עבירה פלילית, אנשים כמו סמדר פרי, אוהד חמו וצבי יחזקאלי יכולים לארוז מברשת שיניים ולאגור כסף בקנטינה: הזינזאנה בדרך.
אם בסופו של דבר אלה ששמים עיתונאי במעצר (וגם מעצר בית הוא שלילת חירות שאתם לא מאחלים לאף אחד) הם אותם אנשים שבשבילם מאות אלפים יצאו לרחובות, מה בדיוק עשינו בזה?
לכן אם אכן יתברר שאין פה כלום ושום דבר, ואפילו אם המערכת תאמר שתי מילים שקשות לה מאוד ("סליחה" ו"טעינו"), נגרם פה נזק של ממש למאבק נגד המאמץ הנואל לרסק את שלטון החוק תחת הטענות ל"דיפ סטייט" ושאר קונספירציות. אם בסופו של דבר אלה ששמים עיתונאי במעצר (וגם מעצר בית הוא שלילת חירות שאתם לא מאחלים לאף אחד) הם אותם אנשים שבשבילם מאות אלפים יצאו לרחובות, מה בדיוק עשינו בזה? ואם העיתונות בישראל על שלל גווניה לא זונחת את הכל ומתאחדת סביב הדרישה לתת לעיתונאים לעשות את העבודה, אז לא רק מושג הקולגיאליות ריק מתוכן: גם העיתונות לא שווה הרבה.