א', תושבת אילת בת 84, נרצחה בחודש אפריל השנה. מדובר במקרה נוסף שבו הכתובת המדממת הייתה מרוחה על הקיר. הבן, גבר בן 59 שהתגורר במרחק של כמה עשרות מטרים מבית האם, נהג כלפיה באלימות לאורך השנים ונעצר מספר פעמים. האמא הוציאה צו הרחקה נגד הבן הסורר וכדי לתעד את ההתנהגות האלימה שלו, היא התקינה בתוך הבית מצלמות. המשטרה קיבלה לידיה תיעוד של רגעי האימה ולמרות זאת, בפרקליטות החליטו להגיש נגד הבן כתב אישום בסעיף מופחת של גרימת מוות ברשלנות.
החוק למניעת אלימות במשפחה, שאושר בכנסת בשנת 1991, מתייחס למגוון רחב של סיטואציות מסוכנות שעלולות להתרחש בתוך המסגרת המשפחתית. החוק מתייחס לאלימות פיזית (לרבות פגיעה בחפצים), מינית (כולל "אונס בנישואין”), נפשית וכלכלית. אמנת איסטנבול, שאושרה באירופה בשנת 2011, מעניקה למושג אלימות במשפחה פרשנות מורחבת והיא עוסקת בכל צורות האלימות נגד נשים. מבקר המדינה קבע כי האמנה מהווה "מקור נורמטיבי להתמודדות עם תופעת האלימות במשפחה", אולם בסוף שנת 2022 ישראל ביטלה את ההצטרפות שלה לאמנה. בשנת 2023, לפי נתונים של משטרת ישראל, בוצעו בישראל 29,694 עבירות של אלימות – תקיפה ואיומים - בתוך המשפחה.
במקרים נדירים, הקורבנות שספגו אלימות שיטתית במשך שנים, נוקטות במוצא האחרון ומחזירות מלחמה. זה מה שקרה לכרמלה בוחבוט, שבעלה התעלל בה במשך 24 שנים. בוחבוט סבלה מטרור, השפלה והפחדה, אלימות פיזית ואלימות מילולית. בשנת 1994 היא שמה קץ לסיוט והרגה את בעלה.
בית המשפט התחשב בנסיבות הטרגיות של המקרה וגזר על בוחבוט, שהואשמה בהריגה, עונש מאסר של שבע שנים. בית המשפט העליון קיצר את העונש לשלוש שנות מאסר. השופטת דליה דורנר, שתמכה בקיצור עונש המאסר כתבה כי "כרמלה בוחבוט הייתה אישה מוכה. עשרים וארבע שנים התעלל בה בעלה. ביישוב הקטן שבו היא מתגוררת היה זה סוד גלוי. הורי בעלה, אחיו, אחיותיו והסביבה, כולם ידעו על כך ושתקו. היא הסתובבה כצל, נושאת על פניה ועל גופה סימני חבלה ואינה מעלה חיוך".
בישראל החיים זולים
האם החברה הישראלית למדה לקח מהמקרה של בוחבוט ושל אלפי נשים ישראליות? התשובה שלילית. החיים בישראל הפכו בשנים האחרונות לזולים מתמיד ומי שנמצאות על הכוונת - לפעמים בצורה מילולית - הן נשים. בשנת 2023 דיווחו 551 אלף נשים(!) על כך שנפגעו מעבירות שונות. אחת מכל שש נשים בישראל הייתה קורבן של עבירה פלילית תוך שנה אחת בלבד. הנתון המחריד הזה, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לרגל יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים, קיבל כותרות ואז נבלע בשטף האירועים. מאז, במקביל למלחמת "חרבות ברזל" ולאוזלת היד של מערכת המשפט, מספר הקורבנות רק ממשיך לטפס.
יש גם פתרון נוסף - זמין, מוכח וזול באופן יחסי - איזוק אלקטרוני. המשטרה יכולה להשתמש ברכיב פיזי שמנטר את התנועות של חשוד או נאשם. כאשר הוא מתקרב לאזור שאסור לו לגשת אליו, למשל מקום המגורים של בת הזוג לשעבר, מוזעקת לעברו ניידת שאמורה לעצור אותו ובמקביל בת הזוג לשעבר מקבלת הודעה
הנתונים העדכניים ביותר של המשטרה, שגם הם מתייחסים לשנת 2023, פורסמו רק בעקבות מאבק משפטי של התנועה לחופש המידע. גם כאשר המשטרה אמורה לפרסם מידע לציבור בצורה שקופה, צריך להפעיל כוח כדי לאלץ אותה לקיים את החוק. במשמרת של השר איתמר בן גביר מספר מקרי הרצח על רקע פלילי הכפיל את עצמו ובשבועות האחרונים אנחנו מתבשרים על עוד ועוד מקרים של אלימות מחרידה, כולל שלושה מקרים של רצח והתאבדות בתוך המשפחה.
אפשר וכדאי לבחון כל מקרה אלימות פרטי ולהסיק ממנו מסקנות, אבל עדיף להתבונן בסיטואציה ממעוף הציפור ולהודות - כולנו, כפרטים וגם חברה, פשוט לא עושים מספיק. הנורמות הציבוריות והנאומים האלימים בכנסת לא תורמים להרגעת הרוחות. ככה זה כששנאה שווה לייקים.
אי-אפשר למגר את האלימות לחלוטין, אבל ניתן לצמצם אותה. זה יקר, מורכב ולוקח זמן, אבל אפשרי. המדינה צריכה להשקיע בתוכניות חינוך שישימו דגש על פתרון סכסוכים ולדאוג לבני נוער בסיכון. בתי המשפט צריכים להחמיר את הענישה במקרים של אלימות למען "יראו וייראו" ושירותי הרווחה ובריאות הנפש חייבים לקבל תוספת תקציב דרמטית, כדי שיוכלו לנטר בהקדם התנהגות אלימה ולנטרל את המשבר כאשר זה עדיין אפשרי.
ויש גם פתרון נוסף - זמין, מוכח וזול באופן יחסי - איזוק אלקטרוני. המשטרה יכולה להשתמש ברכיב פיזי שמנטר את התנועות של חשוד או נאשם. כאשר הוא מתקרב לאזור שאסור לו לגשת אליו, למשל מקום המגורים של בת הזוג לשעבר, מוזעקת לעברו ניידת שאמורה לעצור אותו ובמקביל בת הזוג לשעבר מקבלת הודעה. הטכנולוגיה הזאת מאפשרת להגן על הקורבנות בצורה אפקטיבית, בלי לעצור את התוקף. הכנסת אישרה את החוק שעוסק בנושא הזה רק בשנת 2023 והעבירה את האחריות על הנושא לשב"ס. מה קרה מאז? לא הרבה. דיון שנערך בכנסת בשנת 2024 מצביע על כך שבשטח החוק פשוט לא נאכף.
ברוריה פרידצילום: מוטי דבירכאשר בוחנים את המצב בעולם, מגלים שלאיזוק האלקטרוני, למרות שלא מדובר בפתרון קסם, יש יתרונות רבים. בארצות הברית יש בכל רגע נתון כ-400 אלף מפוקחים ובאירופה הנתון עומד על כ-150 אלף. בספרד, אחת החלוצות בתחום, מופעלת כבר מאז שנת 2009 תוכנית מקיפה לניטור אלקטרוני במקרי אלימות במשפחה והתוצאות מבורכות. מספר הנשים שנרצחות בכל שנה על רקע מגדרי ירד בכ-30%. ישראל צריכה ללמוד מהמודל הזה ולהטמיע אותו - ויפה שעה אחת קודם.
הכותבת היא עורכת דין פלילית
