בז'נבה נפתחו בצהריים (יום א') השיחות בין אוקראינה ובעלות בריתה האירופיות לבין ארה"ב על תוכנית השלום השנויה במחלוקת שגיבשו האמריקנים בחשאי כדי לסיים את המלחמה עם רוסיה – תוכנית שיש במערב מי שחושדים כי הוכתבה בפועל על-ידי מוסקבה עצמה. רבים בקייב ובריסל רואים בה תוכנית שלמעשה משרתת את פוטין וכופה על אוקראינה להיכנע, ועל רקע החשש שוושינגטון תשעה את הסיוע הצבאי והמודיעיני לקייב אם זו לא תיתן את הסכמתה – הוועידה היום בשווייץ נחשבת לרגע קריטי.
5 צפייה בגלריה
פוטין, טראמפ וזלנסקי. תשובה עד יום חמישי, אבל התוכנית "לא סופית"
(צילום: Sergei SUPINSKY / AFP Mandel NGAN and Maxim Shemetov / various sources / AFP, )
בפוסט שפרסם אחר הצהריים ברשת החברתית שלו Truth Social במקביל לשיחות נראה נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כמי שמחריף את הצהרותיו נגד אוקראינה, וכתב בין השאר: "ה'הנהגה' האוקראינית הביעה אפס הערכה למאמצים שלנו". סימון המילה "הנהגה" במירכאות כשלעצמו נועד כנראה להפגין זלזול במנהיגותו של זלנסקי. טראמפ תקף בפוסט גם את אירופה, והאשים אותה כי היא ממשיכה לקנות נפט מרוסיה לאורך המלחמה.
המשלחת האוקראינית לשיחות בקייב, בראשותו של אנדריי ירמאק המכהן כראש לשכתו של נשיא אוקראינה זלנסקי, ערכה בצהריים את פגישותיה הראשונות בז'נבה, עם יועצים ביטחוניים מבריטניה, צרפת וגרמניה. בהמשך היום צפויים להצטרף לשיחות מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו ושליחו המיוחד של הנשיא טראמפ סטיב וויטקוף.
נשיא אוקראינה זלנסקי, שבסוף השבוע רמז כי אם לא תישאר לו ברירה הוא עשוי להעדיף קרע ביחסים עם ארה"ב, על כל ההשלכות הצפויות מכך, מאשר לוותר על כבודה וחירותה של אוקראינה, אמר היום שהוא ממתין לתוצאות השיחות, ושעליהן להיות חיוביות: "צוותים אוקראיניים ואמריקניים, צוותים של שותפינו האירופים – אנחנו בקשר קרוב, ואני מקווה מאוד שתהיה תוצאה. מרחץ הדמים חייב להיפסק וחייבים להבטיח שהמלחמה לא תתלקח מחדש", כתב היום.
5 צפייה בגלריה
מלון אינטרקונטיננטל בז'נבה שבו התכנסו הדיפלומטים היום. בין הדרישות: הגבלת צבא אוקראינה ל-600 אלף חיילים
(צילום: רויטרס/REUTERS/Pierre Albouy)
השיחות בשווייץ נערכות אחרי שבסוף השבוע נחשפו במלואם פרטי תוכנית 28 הנקודות שגיבשו אנשיו של טראמפ – לפי הדיווחים בהתייעצות עם השליח הרוסי קיריל דמיטרייב – לסיום המלחמה באוקראינה אחרי ארבע שנים מדממות. התוכנית עוררה הזדעקות של ממש בקייב ובבירות אירופה, משום שרבים תופסים אותה ככזו העונה למעשה לכל הדרישות הקיצוניות ביותר של פוטין.
לפי הדיווחים, במסגרת התוכנית תידרש אוקראינה לוותר על כל השטחים שכבשה ממנה רוסיה, שהם 19% משטח אוקראינה של לפני המלחמה: חצי האי קרים, מחוזות לוהנסק ודונייצק וחלקים נרחבים ממחוזות חרסון וזפוריז'יה. עוד נקבע בה כי על אוקראינה ייאסר להצטרף לנאט"ו, והאיסור הזה יעוגן בחוקתה שלה ובתקנון נאט"ו. קייב גם תידרש לקצץ את צבאה בחצי, ולא יותר לה להחזיק יותר מ-600 אלף חיילים. נוסף על כך היא תתחייב שלא להפוך למדינה גרעינית, ותחנת הכוח בזפוריז'יה, תחנת הכוח הגרעינית הגדולה באירופה, שנכבשה על-ידי הרוסים, תופעל מחדש תחת פיקוח סבא"א, והחשמל המיוצר בה יחולק שווה בשווה בין רוסיה לאוקראינה.
5 צפייה בגלריה
שיירת כלי רכב דיפלומטיים בכבישה הגישה למלון בז'נבה
(צילום: רויטרס/REUTERS/Pierre Albouy)
רבות מהדרישות המופיעות בתוכנית האמריקנית, בהן ההסכמה לוויתור על השטחים שנכבשו, הן כאלה שאוקראינה הדגישה בעבר שוב ושוב כי לא תיענה להן בשום פנים ואופן. בסוף השבוע אמר טראמפ כי הוא מצפה לתשובה מאוקראינה עד ליום חמישי הקרוב, אבל בשיחה עם כתבים אתמול מחוץ לבית הלבן הדגיש כי ההצעה שהועברה לקייב אינה בגדר "הצעה אחרונה". הוא לא הבהיר למה כוונתו.
בכירים אירופים הביעו היום בבירור את הספקות העמוקים שיש להם לא רק בנוגע לפרטי התוכנית, אלא גם בנוגע למי שעומד מאחוריה. ראש ממשלת פולין דונלד טוסק הצהיר למשל כי ורשה מוכנה לעבוד על פרטי התוכנית עם מנהיגי אירופה, קנדה ויפן, אך הוסיף גם כי "טוב יהיה אם נדע בוודאות מי גיבש את התוכנית הזו והיכן היא נוסחה" – רמיזה ברורה לחשד האירופי שהרוסים הם שעומדים מאחוריה. כמה חברי קונגרס אמריקנים אמרו אתמול כי מזכיר המדינה רוביו בעצמו תיאר להם את התוכנית כ"רשימת בקשות" של הרוסים יותר מאשר הצעה שארה"ב הובילה את גיבושה. רוביו עצמו ודובר מחלקת המדינה הכחישו בהמשך את דבריהם של חברי הקונגרס, וטענו כי מדובר ב"שקר מוחלט".
נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין אותתה מצדה היום כי מבחינת אירופה הנקודות המרכזיות בתוכנית שהציגו האמריקנים אינן מתקבלות על הדעת, ורמזה כי מדובר בכניעה לפוטין שעלולה לחשוף את אירופה לפגיעה עמוקה עוד יותר בעתיד. "כל תוכנית שלום אמינה ובת-קיימא צריכה בראש ובראשונה לעצור את ההרג ולסיים את המלחמה, ולא לזרוע את זרעי העימות הבא", אמרה פון דר ליין, והדגישה את שלושת היסודות שחייבים להתקיים בכל תוכנית שלום עתידית בין רוסיה לאוקראינה: הרעיון שגבולות אי אפשר לשנות בכוח (ולפיכך אין לתבוע מאוקראינה לוותר על השטחים הכבושים); הימנעות מהגבלות על גודלו של צבא אוקראינה כמדינה ריבונית, הגבלות ש"יותירו את המדינה חשופה להתקפות עתידיות ולפיכך יפגעו גם בביטחון האירופי"; ושמירת תפקיד מרכזי לאיחוד האירופי בכל הסכם שלום שייחתם בנוגע לאוקראינה. "לאוקראינה חייבים להיות חופש וזכות ריבונות לבחור את גורלה שלה", מסר פון דר ליין, "והיא בחרה בגורל האירופי".
גם אליס רופו, בכירה במשרד ההגנה הצרפתי החברה במשלחת של פריז לשיחות בז'נבה, אמרה היום כי הדרישה להגביל את גודלו של הצבא האוקראיני היא למעשה דרישה להגביל את הריבונות האוקראינית: "אוקראינה חייבת להיות מסוגלת להגן על עצמה. רוסיה רוצה מלחמה ופתחה במלחמות פעמים רבות לאורך השנים האחרונות".
