לפי דיווחים רבים למרות ההבנות בין האוצר למורים על הפחתת הקיצוץ בשכרם נחושים עובדי הוראה להמשיך במאבק נגד קיצוץ שכרם - ולהוציא יום מחלה ולהמשיך להשבית בפועל את מערכת החינוך או חלקה.
המאבק של המורים צודק וחשוב, אך נראה כי כעת בתוך ציבור המורים ישנה מחלוקת. בעוד שמזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, נאבקה מול האוצר על חלופות לקיצוץ בשכר עובדי ההוראה והגיעה להסכמות עם המדינה, מורים רבים קוראים להמשיך בעיצומים מצפים שיבטלו לחלוטין את הקיצוץ במשכורותיהם. כעת, לא ברור כמה מורים ישבתו מחר - ומה היקף מחאתם שלא נתמכת עוד על ידי הסתדרות המורים.
במשרד החינוך הבהיר כי לא יקבל את חוקיות ימי המחלה, וכי מורים שיציגו יום מחלה שניתן ב"מסגרת מאורגנת" לא יקבל שכר בגין "מחלתם המדומה".
תקנות דמי מחלה מאפשרות להוציא תעודת מחלה על ידי קופת חולים למספר ימים מוגבל אף שלא על ידי רופא, אלא בהצהרה בלבד של העובד. ואולם, עובד שנותן הצהרה כוזבת, ובפועל הוא יכול לעבוד, עובר עבירה משמעתית ואף עבירה של קבלת דבר במרמה
בהקשר של ימי מחלה שמוציאים המורים כחלק ממאבק קולקטיבי כנגד משרד החינוך, עולה שאלה משפטית: האם מדובר בזכות לגיטימית או בפעולה שאינה חוקית?
ראשית, הוצאת יום מחלה על בסיס הצהרה כוזבת כאשר אין העובד חולה בפועל יכולה לעלות אף כדי עבירה. חוק דמי מחלה מגדיר מחלה כ"אי כשרו הזמני או הקבוע של העובד לבצע עבודתו, הנובע, על פי ממצאים רפואיים, ממצב בריאות לקוי". תקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה) מאפשרות להוציא תעודת מחלה על ידי קופת חולים למספר ימים מוגבל אף שלא על ידי רופא, אלא בהצהרה בלבד של העובד. ואולם, עובד שנותן הצהרה כוזבת, ובפועל הוא יכול לעבוד, עובר עבירה משמעתית ואף עבירה של קבלת דבר במרמה.
בפסק הדין של בית הדין לעבודה, שניתן במסגרת סכסוך שהתגלע בין עיתון "ידיעות אחרונות" לבין אחת מהעובדות שלו לשעבר, נקבע כי הגשת אישורי מחלה פיקטיביים היא עבירת משמעת חמורה המאפשרת את פיטוריו של העובד ללא תשלום דמי פיטורים, אף כאשר מדובר בימי מחלה בודדים.
באותו מקרה העובדת הציגה אישורי מחלה בזמן שהייתה בלימודים והתמחות במקום אחר. חרף הצגת אישור המחלה אוטנטיים כביכול, קבע בית הדין על סמך הראיות שהוצגו בפניו כי העובדת "נהגה במוסר כפול, כאשר לשיטתה הייתה 'בריאה' דיה כדי להשתתף בהתמחות במלואה - ומנגד 'חולה' כדי להגיש אישורי מחלה רטרואקטיביים לנתבעת, וזאת כדי לא לבוא לעבודה אך לקבל תשלום מלא עבור ימים אלה".
מחלה "מאורגנת"
שנית, לפי הפסיקה מחלה "מאורגנת" של אלפי מורים בעת ובעונה אחת יכולה שלא להיות מוכרת כמחלה אותנטית של המורים, אלא כצעד קיבוצי של שביתה במאבק של עובדים כנגד המעסיק. כך למשל, כאשר כל העובדים מגישים התפטרות קולקטיבית, הדין לא מכיר בכך כסיום יחסי עבודה, וההתפטרות נחשבת לצעד ארגוני מסוג של שביתה. בית הדין קבע כי התפטרות קולקטיבית המהווה צעד ארגוני במאבק העובדים והיא לא מביאה באופן אמיתי לסיום יחסי העבודה. לפיכך, נקבע כי ככל שמדובר בהתפטרות קולקטיבית המשמשת אמצעי לחץ על המעסיק, בדרך של הפסקת עבודה, אין זו התפטרות אותנטית.
הדברים דומים גם בצעדים מאורגנים אחרים כגון "מחלה מאורגנת" של קבוצה גדולה של עובדים במטרה להפעיל לחץ על המעסיק. בפסיקה נקבע כי שביתה היא כל הפרעה מתואמת ומאורגנת למהלך העבודה התקין. בית הדין קבע כי "שביתה היא סירוב קיבוצי מתואם לבצע עבודה. סירוב זה בא ליתן ביטוי לכוונת העובדים להעמיד עצמם, זמנית, מחוץ לחוזה, במטרה להבטיח שדרישותיהם תקוימנה... תבואנה בגדר שביתה כל הפעולות הקיבוציות המתואמות של עובדים הבאות להוות אמצעי לחץ על המעביד שיביאוהו להיענות לדרישותיהם".
ד"ר מתן גוטמןצילום: שלומי יוסףעל כן, ככל שאין גיבוי של הסתדרות המורים ולא מדובר בשביתה חוקית לפי הדין, המנוהלת על ידי הארגון היציג של המורים, אזי שביתות מקומיות של מורים שבאות לידי ביטוי ב"מחלה מאורגנת" יכולות להיחשב כשביתה לא חוקית שלא תזכה את המורים בשכר לפי חוק דמי מחלה.
הכותב הוא דוקטור למשפטים, עורך דין, הפרשן המשפטי של אולפן ynet ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי אוניברסיטת רייכמן.
