בית המשפט המחוזי בנוף גליל גזר היום (ג') 17 שנות מאסר ופיצויים בסך 150,000 שקלים על בר מרג'ני (32) ממושב מרגליות שבאצבע הגליל, ו-14 שנות מאסר ופיצויים בסך 100,000 שקלים על מאיר כהן (34) מהמושב משמר הירדן, שהורשעו בעבירה של אונס צעירה בת 20 שהכירו בפאב בקיבוץ בגליל. על נאשם נוסף בפרשה, אור מלול (34), גם הוא ממרגליות, שהורשע בעבירה של שיבוש מהלכי חקירה וזוכה מחמת הספק מעבירה של מעשה סדום, נגזרו שבעה חודשי מאסר בפועל ופיצויים בגובה 8,000 שקלים. תחילת ריצוי העונשים של השלושה יחל ב-19 בנובמבר.
גזר הדין במשפט האונס הקבוצתי שזעזע את הצפון
(צילום: נחום סגל)
4 צפייה בגלריה
הנאשמים ניצלו את שכרותה של הצעירה - ואנסו אותה בדירתה. אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
הצעירה, הגיעה היום לבית המשפט ונכחה באולם בעת הקראת גזר הדין. "אחרי הליך כל כך ארוך ומסורבל, שלא ניתן לומר שהוא הסתיים מבחינתי, זה המעט שניתן להיאחז בו לעת הזו", מסרה לאחר מכן. "אחרי תקופה כל כך ארוכה קשה לומר שהצדק נעשה, אבל אני מברכת על העונשים הכבדים והמשמעותיים שקיבלו שניים מהנאשמים ומקווה שזה יעביר מסר חד וברור לציבור".
האירוע המזעזע התרחש לפני שש שנים, בלילה שבין 20 ל-21 באוקטובר 2019. הצעירה בילתה באותו ערב עם כמה מחברותיה בפאב בקיבוץ שבו היא מתגוררת וסמוך לביתה, שם שתתה כמות גדולה של אלכוהול, כשבאותו זמן היו במקום מרג'ני, כהן ומלול. בשלב מסוים הפצירו החברות בצעירה שתחזור לדירתה בגלל שהיא שיכורה, והיא אכן עשתה זאת כשבחלק מהדרך מלווה אותה אחת מחברותיה.
לאחר הגעתה לדירה, הגיע למקום מרג'ני, שהתקשר לכהן וקרא לו להצטרף אליו - כדי לנצל את מצב שכרותה של הצעירה ולקיים איתה יחסי מין. כהן נענה לבקשה, ושם השניים ביצעו את המעשים בנפגעת - תוך שהם מתעדים אותם כדי לטעון במידת הצורך שהיא הסכימה לשכב עם שניהם - טענה שבית המשפט שלל.
נשיאת בית המשפט המחוזי בנצרת, אסתר הלמן, והשופטים יפעת שטרית, וחנא סבאג, הרשיעו את מרג'ני עוד בחודש מרץ השנה גם בביצוע מעשה סדום ובעבירות של שיבוש מהלכי חקירה, הפצה של תוכן בעל אופי מיני באמצעות הטלפון הנייד, גניבה ופגיעה בפרטיות. כהן הורשע בנוסף לעבירות האונס בעבירות של פגיעה בפרטיות והפצה של תוכן בעל אופי מיני באמצעות הטלפון הנייד. בית המשפט התיר לפרסם היום את תמונתו של כהן, וזאת מאחר שיש לו אח תאום - והשופטים לא רצו שהוא ייפגע.
באמצעות סנגוריהם, עורכי הדין תמי אולמן, שאדי סרוג'י ושמואל ברזני, לא הכחישו מרג'ני וכהן כי קיימו יחסי מין עם המתלוננת. המחלוקת בין הצדדים התמקדה בשאלה אם הצעירה נתנה הסכמה חופשית ואם הייתה מודעת לכל אותם מעשים שבוצעו בה באותו לילה, או שמא הייתה במצב שמנע ממנה לתת הסכמה חופשית, וזאת בשל השתייה המרובה של האלכוהול, מצב שלו היו מודעים הנאשמים.
באשר למלול, אותו ייצגו עורכי הדין משה גלעד ורינת גלעד-פרל, לא הייתה מחלוקת כי אף הוא נכנס לדירת המתלוננת אחרי שהוזמן להגיע למקום על ידי מרג'ני, אולם לטענתו הוא שהה בדירה לרגעים ספורים בלבד ולא היה כל מגע בינו לבין המתלוננת.
בהכרעת הדין קבעו השופטים כי "המתלוננת נחקרה ארוכות בבית המשפט וגרסתה נותרה עקבית ואמינה. בית המשפט נתן אמון מלא ובלתי מסויג בעדותה, ודחה באופן חד משמעי את טענת ההגנה, לפיה הסכימה המתלוננת מדעת לקיים יחסי מין עם שני גברים זרים שנכנסו לדירתה בשעת לילה מאוחרת בזמן שישנה במיטתה.
"יחד עם זאת", הוסיפו השופטים, "גרסתה הייתה לעיתים מבולבלת וחסרה, בשל המצב התודעתי בו הייתה נתונה, מה שהקשה לבסס ממצאים על עדותה בלבד. לגרסת המתלוננת מצא בית המשפט חיזוקים רבים, הכוללים ראיות עצמאיות בעלות משקל ממשי, לרבות התבטאויות של הנאשמים עצמם".
המתלוננת, על פי עדותה ועדות חברותיה שבילו איתה בפאב, שתתה כמות חריגה של אלכוהול. בית המשפט קבע כי אומנם לא ידוע מה היא הכמות המדויקת וסוג המשקאות ששתתה, אך החשבון עבור השתייה היה גבוה, וראיות נוספות שהוצגו הצביעו על שכרותה.
המתלוננת העידה כי הייתה "שפוכה" ולא הבינה מה קורה סביבה. כמו כן, כאמור, חברותיה התרשמו כי המתלוננת הייתה שיכורה מאוד, ועודדו אותה לעזוב את המסיבה ולחזור לדירתה. בשל מצבה של המתלוננת, ולאחר שגם אנשים אחרים - מלבד חברותיה - הבחינו במצבה והעירו כי יש לדאוג לה לליווי ולא לאפשר לה ללכת לביתה במצבה, ליוותה אותה אחת מחברותיה בחלק מהדרך.
"מצלמות האבטחה של הפאב תיעדו את יציאת המתלוננת מהמקום, ובהן נראתה המתלוננת כשהליכתה מעט מתנדנדת ולא יציבה, כאשר היא נשרכת אחר חברתה" כתבו השופטים. "חיזוק למצבה התודעתי של המתלוננת, כמו גם למודעותו של הנאשם מרג'ני על אודות מצב זה, מצא בית המשפט בהתנהלותו, שבתיעוד מצלמות האבטחה נראה עוקב בסתר אחר המתלוננת בעת יציאתה מהפאב לכיוון דירתה, כמי שמבקש לנצל את המצב בו היא שרויה".
ביטוי נוסף למצבה התודעתי של המתלוננת, כמו גם לידיעתם הברורה של מרג'ני וכהן למצב זה, מצא בית המשפט בשיחה טלפונית שנערכה בין השניים, שכונתה ב"שיחת ההכוונה", ובמסגרתה הזמין מרג'ני את כהן להגיע לדירתה של המתלוננת, וזאת, כאמור, כשהוא מתאר את המתלוננת כשיכורה ומבהיר כי ברצונו לנצל מצב זה.
עוד הוסיפו השופטים, כי חיזוק נוסף באשר למצבה התודעתי של המתלוננת, מצא בית המשפט בהקלטה המתעדת את יחסי המין בדירה, אותה תיעד כהן באמצעות הטלפון הנייד שלו, שכונתה "ההקלטה". בית המשפט קבע כי מההקלטה עולה שהמתלוננת לא "הייתה במלוא חושיה, הכרתה הייתה מעורפלת, היא פלטה משפטים חסרי הקשר, הגיבה לשאלות הנאשמים באופן שאינו מותאם ומעיד על בלבול גמור, וצחקקה כשיכורה".
4 צפייה בגלריה
"שעה אני מנסה להגיד לה 'תגידי כן, תגידי כן'. הקלטתי אותה, יא מטומטם". אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בית המשפט הוסיף כי עצם ההחלטה של כהן להקליט את האירוע תומכת במסקנה כי הבין היטב שאין מדובר באירוע רגיל אלא בסיטואציה שעלולה "להסתבך", ועל כן, עליו "לבטח" עצמו. עוד הפנה בית המשפט לרצף ניסיונות בלתי פוסק מצד שני הנאשמים, ובעיקר מצד כהן, לחלץ מפיה של המתלוננת אמירות שמהן תישמע הסכמה לקיים יחסי מין, תוך שקבע כי המדובר בניסיון מאולץ, כשברור כי כך לא נוהג אדם המצוי בסיטואציה של קיום יחסי מין מוסכמים.
עדות לכך מצא בית המשפט בשיחה טלפונית שהוקלטה בהמשך בין מרג'ני וכהן, שם נשמע הנאשם כהן אומר: "שעה אני מנסה להגיד לה 'תגידי כן, תגידי כן', כי הקלטתי, אותה יא מטומטם".
עוד נקבע בהכרעת הדין כי "נדחו ניסיונות ההגנה לקעקע את מהימנות המתלוננת, בין היתר באמצעות עדותה של אישה שעברה להתגורר בקיבוץ לאחר האירוע, והקליטה את שיחותיה עם המתלוננת, תוך קביעה ששברי ההקלטות הערוכות שהציגה העדה אינם מבססים מצע עובדתי שממנו ניתן להסיק כי המתלוננת העלילה על הנאשמים עלילת שווא או כי גרסתה שקרית.
"בניגוד לרושם המהימן שהותירה עדות המתלוננת, עדויות הנאשמים היו רוויות סתירות והסברים חסרי היגיון שהותירו רושם שלילי ביותר", קבעו השופטים, "גרסאותיהם גם נסתרו בראיות חיצוניות, או באמצעות עדויות אחרות".
עוד נכתב בגזר הדין: "אין ספק כי כל אחד מן הנאשמים היה שמח לשכוח את אותו לילה שהפך ושינה את חייהם, גדע את תוכניותיהם והביאם לדוכן הנאשמים. שמענו מפיהם כי ההתנהגות שיוחסה להם איננה מאפיינת אותם וקשה להם עצמם לשמוע את ההקלטות של השיחות שנערכו ביניהם סמוך לאחר ביצוע העבירות. מרג'ני וכהן ניהלו אורח חיים נורמטיבי עד ללילה בו גבר עליהם יצרם, אולם לא ניתן לומר כי מדובר באנשים בעלי ערכים נורמטיביים, כאשר שומעים את הדרך בה התייחסו למתלוננת, לפני ובעיקר לאחר ביצוע המעשים, תוך החפצתה והפיכתה לכלי בידיהם".
תגובות הנאשמים
עו"ד שמואל ברזני, שמייצג את בר מרג'ני, אמר בתגובה לגזר הדין: "אנו סבורים שהכרעת הדין בשגגה יסודה, והעונש לחלוטין בלתי מידתי ביחס למחלוקת שהייתה בתיק. כזכור, המחלוקת שהתבררה במשך שש שנים, היא האם הנאשמים היו יכולים להבין ולדעת שההסכמה שניתנה להם היא הסכמה שהמתלוננת יכולה הייתה לתת בנסיבות העניין המורכבות, אם לאו. שעה ש-6 שנים לקח לבית המשפט לעמוד על המדוכה, אנחנו לא סבורים שניתן לשפוט מישהו שהיה צריך להחליט בשל שש שניות או בשש דקות על מצבה זה".
4 צפייה בגלריה
עורכי הדין של הנאשמים. למעלה מימין: רינת גלעד-פרל, שאדי סרוג'י. למטה מימין: משה גלעד ותמי אולמן
(צילום: ליאור אל חי, שרון צור, חיים ארז)
עורכי הדין תמי אולמן ושאדי סרוג'י, שמייצגים את מאיר כהן, מסרו: "מרשנו זוכה מעבירת מין חמורה והורשע באחרת. הוא מתכוון להגיש הודעת ערעור לבית המשפט העליון".
אור מלול, שנגזרו עליו שבעה חודשי מאסר בפועל, אמר: "אחרי שש שנים מאוד קשות ועבודה מאוד קשה, בית המשפט עשה צדק וזיכה אותי, בעבודה של עורכי הדין שלי. בית משפט אמר את דברו". הוא נשאל אם יש לו מסר להעביר לצעירה שנאנסה, והשיב: "ליבי איתה, אני מאחל לה שיהיו לה חיים טובים, שתשתקם, שיהיה לה רק טוב". הוא הוסיף: "בית המשפט זיכה אותי, יש הכרעת דין מפורטת ומנומקת, תוכלו לעיין בה מתישהו". על ההרשעה בשיבוש מהלכי החקירה אמר: "יכול להיות שאכנס למאסר בפועל, הכול יכול להיות, אנחנו אנשי חוק ובית המשפט יגיד את דברו".
עורכי הדין משה גלעד ורינת גלעד-פרל, שמייצגים את אור מלול, הוסיפו: "לאחר תקופה ארוכה של שש שנים וזיכוי מרשנו מכל עבירות המין שיוחסו לו בכתב האישום, בית המשפט קם היום מכיסאו. מרשנו חש כי בכך נעשה צדק והכרעת הדין המזכה אומרת דרשני".
"היא מקווה שנפגעות אחרות לא יצטרכו לעבור הליך כזה"
עו"ד אליזבת קדמון, מפרקליטות מחוז צפון פלילי, מסרה: "בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות והטיל על הנאשמים מאסר בפועל ממושך, קנס כספי ופיצוי משמעותי לנפגעת העבירה. מעשיהם של הנאשמים, פגעו בנפגעת פגיעה נפשית חמורה ואנושה, שהשלכותיה מלוות אותה מאז ועד היום, ומחייבים ענישה מחמירה. הפרקליטות תמשיך לעמוד לצד נפגעות ונפגעי עבירות מין ולפעול בנחישות להבאת העבריינים לדין. אנו מקווים שגזר דין זה יאפשר לנפגעת להמשיך בתהליך ההתמודדות והחלמה שלה".
עו"ד שירי שחף-אופק, מנהלת תחום נפגעות עבירות מין בסיוע המשפטי של משרד המשפטים, המייצגת את הנפגעת: "6 שנים בדיוק חלפו מאז שהנפגעת פנתה למשטרה, ובאומץ לב ועם כוחות נפש מעוררי השראה, הגישה תלונה נגד מי שפגעו בה פגיעה קשה וחמורה, תוך ניצול מצבה הפגיע והשברירי, כשהיא לחלוטין חסרת אונים. במשך השנים שחלפו היא נאלצה לחוות הליך משפטי שיש לו השפעה מכרעת על חייה, אולם דווקא בין כותלי בית המשפט היא חשה לעיתים שקולה אינו נשמע.
"דיונים נדחו שוב ושוב, והיא עצמה נאלצה לעלות לדוכן העדים לא פחות מ-10 פעמים. גזר הדין מהווה סיום של פרק ארוך במיוחד בחייה, אם כי מבחינתה ההליך לא תם ואנו תקווה כי יוגש ערעור ביחס לחלק מהקביעות בהכרעת הדין. הנפגעת אינה חשה הקלה, ובוודאי שאינה שמחה. היא מקווה כי נפגעות ונפגעים נוספים לא יאלצו לחוות הליכים דומים, וכי בתי המשפט יראו את האינטרס של נפגעת העבירה בקידום ההליך המשפטי ותחילת הריפוי לצד האינטרס הציבורי שבשמיעת הליכים ומיצוי הדין עם הנאשמים עד תום, בתוך פרק זמן סביר".
