מי שיהיה מוכן ללמד בשנת הלימודים הקרובה (תשפ"ז) במוסדות חינוך הממוקמים במרחק של 0 עד 9 קילומטרים מגבול לבנון, יקבל מהמדינה מענק של 60 אלף שקלים. כך הודיעו היום (ראשון) במשרד החינוך, משרד האוצר ומנהלת תנופה כאשר פרסמו את המתווה שנועד למלא את השורות במערכות החינוך המקומיות, שספגו פגיעה קשה בעקבות המלחמה, ובמקביל מתוך מטרה גם למלא פערים בני שנים בין המענים החינוכיים הניתנים לבתי ספר ביישובים "עשירים" במרכז הארץ, לבין אלו שבקצה המדינה על גבול לבנון.
כאמור, התנאי לקבלת הכסף למורים שיבחרו לעשות מעשה ציוני ולעלות צפונה, הוא מגורים ביישובים המרוחקים עד 30 קילומטרים מהגבול.
הקריאה הלאומית היא דווקא למורים ממקצועות ריאליים הנדרשים בצפון, ולמעשה מבוקשים מאוד בכל רחבי המדינה: מתמטיקה, אנגלית, מחשבים, פיזיקה, כימיה ומקצועות טכנולוגיים, לצד גננות ויועצים חינוכיים. למי שאינו מלמד במקצועות אלו, הדלת לא נסגרת הרמטית, אך הדרך למענק עוברת דרך "בקשות חריגות" להערכת הצורך הייחודי של המוסד החינוכי.
מעבר למענקי ההצטרפות, המתווה מציע תמריץ חודשי של 1,000 שקלים לעובדי הוראה שיקדמו יוזמות חינוכיות בבתי הספר ובגני הילדים ביישובי קו העימות - החל מבינה מלאכותית ועד ליוזמות חוסן לתלמידים. מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך, ד"ר אורנה שמחון, הסבירה כי מסלול זה נשען על ההכרה שעובדי ההוראה - המכירים מקרוב את המוסד, תלמידיו וקהילתו - הם הגורם המתאים ביותר לזהות צרכים ייחודיים, לפתח יוזמות משמעותיות ולהוביל את מנהיגות החינוך של הצפון בעתיד.
לדבריה, "המתווה שגובש במסגרת החלטת הממשלה הוא פורץ דרך ואחד ממחוללי הצמיחה ביישובי קו עימות". ראש מנהלת תנופה, אביעד פרידמן, הצהיר כי המטרה היא "לחולל שינוי מבני אמיתי שישפיע על הצפון לדורות". במשרד החינוך מציינים כי המתווה לעידוד הגירת תעסוקה איכותית לצפון הוא חלק ממהלך 4-שנתי, אך כעת מפורסם לשנה הקרובה בלבד, במטרה לקיים הפקת לקחים והתאמת הכלים והתמריצים בהתאם להצלחה ולנדרש בשטח.
"השקעה אחראית בהון האנושי". בית הספר "הנדיב" במטולה
(צילום: מועצת מטולה)
שר החינוך יואב קיש אמר כי "שליחות היא הכוח שמניע אנשים לבחור בחינוך ובצפון", והוסיף כי המדינה מחויבת להסיר חסמים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חיזק וציין כי מדובר ב"השקעה אחראית בהון האנושי".
אולם, בשטח, המציאות מורכבת הרבה יותר מתקציב שמאושר במשרדי הממשלה: במוסדות החינוך, במיוחד ביישובים הסמוכים ביותר לגבול כמו קריית שמונה, מטולה, שלומי ונוספים - זקוקים להרבה מאמצים כדי למלא את כל השורות החסרות. לא פחות משבעה מנהלי בתי ספר בגליל המזרחי הודיעו על רצונם לעזוב את משרותיהם לאחר 6 שנים ארוכות ומורכבות, שכללו התמודדות עם מגפת הקורונה העולמית והסגרים וכלה במלחמה ובפינוי הממושך, בשיבה המאתגרת הביתה עם מספר תלמידים רב שלא חזרו ועם חידוש המלחמה בפברואר האחרון.
בשנים אלו חוו התלמידים מציאות של חוסר יציבות שאין דומה לה בשאר חלקי הארץ. ילדים ובני נוער עברו בין בתי ספר ארעיים, למידה מרחוק, וניתוק מהחברים והקהילה. המורים, שבעצמם חוו לעיתים פינוי או לחימה במילואים, נדרשו לתמרן בין הוראה פרונטלית לבין מתן מענה רגשי לילדים שחוששים מרעש של מסוקים או בומים.
ד"ר אורנה שמחוןצילום: ערן ירדני לע"מכך למשל, במטולה - אחרי שלוש שנים שהיה סגור - בית הספר היסודי "הנדיב" חוזר לפעילות ומחפש מורים שיקחו חלק בהקמתו מחדש. רק בשבוע האחרון נמצאה המנהלת המתאימה למשימה החשובה, אידה זינגר, והיא מגייסת כעת מורים ומחנכים שיקבלו את פני התלמידים מכיתות א' עד ו', בראשון בספטמבר. "הילדים האלה ראויים לקבל את הטוב ביותר", מספרת זינגר. "זו המהות שלנו - להעניק להם תחושת ביטחון, יציבות ושייכות אחרי כל מה שעברו".
היא מסבירה כי המציאות שנכפתה בשנים האחרונות על ילדי מטולה הפכה את האתגר החינוכי למשמעותי במיוחד: "הם עברו פינוי, חזרה הביתה ושגרת חיים מורכבת. הנוף כאן אמנם פסטורלי ויפהפה, אבל מאחוריו עומדים ילדים שזקוקים למעטפת מלאה ולמערכת שתעניק להם ביטחון ואמון מחדש".
ראש מועצת מטולה, דוד אזולאי, אמר כי "פתיחתו מחדש של בית הספר 'הנדיב' היא הרבה יותר מחזרה ללימודים - היא סמל לתקומה, התאוששות וצמיחה של מטולה. אחרי שנים לא פשוטות של פינוי, חוסר ודאות ואתגרים עצומים, אנחנו מחזירים את הלב הפועם של הקהילה שלנו. האחריות שלנו היא להעניק לילדים את החינוך הטוב ביותר, את תחושת הביטחון ואת המעטפת שהם ראויים לה. אני קורא לאנשי ונשות חינוך מכל הארץ להצטרף אלינו למשימה ערכית, חינוכית, ציונית ולאומית מהמעלה הראשונה - להיות חלק מהדור שיבנה מחדש את מטולה".
