פגיעה בדמוקרטיה נוכח המשבר הקואליציוני ועצירת החקיקה בכנסת: בצעד חסר תקדים אישרה הממשלה הערב (רביעי) במשאל טלפוני תקנות לשעת חירום בנושא מערך הסייבר, בעקבות אילוצים פוליטיים שמעכבים את השלמת החקיקה בכנסת - ובניגוד לפסיקת בית המשפט העליון. המהלך בוצע בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו.
לטענת מזכיר הממשלה יוסי פוקס, לא ניתן לעשות זאת באמצעות חקיקה בכנסת בגלל "אילוצים פוליטיים" - תוצאת משבר חוק הפטור מגיוס שהשבית את החקיקה. התקנות עברו במשאל הטלפוני בניגוד גם לעמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שקבעה כי לממשלה אין סמכות לעשות שימוש בתקנות שעת חירום בשל אילוצים פוליטיים, שכן הדבר מהווה פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות.
ממכתבו של יוסי כראדי, ראש מערך הסייבר הלאומי, שנשלח אתמול למזכיר הממשלה יוסי פוקס, עולה כי מתחילת הלחימה ברצועת עזה ולאחר מכן ביתר שאת - מאז המלחמה באיראן - ניכרת עלייה בהיקף ובעוצמה של מתקפות סייבר נגד גופים אזרחיים במשק בפרט, וכן מול ספקי שירותי אחסון ושירותים דיגיטליים המהווים יעד מרכזי לתקיפות בשל החיבור שלהם לגופי חיוניים במשק.
לנוכח הסיכון הזה, לפי המכתב, ישנו צורך מבצעי דחוף להעניק כלים להתמודד עם תקיפות הסייבר, ועל כן הממשלה תיקנה תקנות לשעת חירום. לאחר מכן היא הכינה הוראת שעה שתוקפה מוארך מעת לעת. מאז התקיפה באיראן תוקנו תקנות שעת חירום שהעניקו למערך הסייבר, לשב"כ ומלמ"ב כלים נוספים להתממודות עם תקיפות סייבר חמורות, בסייוע הייעוץ המשפטי לממשלה.
בחודש האחרון הושלמה במשרד המשפטים חקיקה רגילה (שלא באמצעות תקנות שעת חירום), שעברה לפני שבוע בקריאה ראשונה בכנסת. אך בשל עצירת החקיקה, עקב חרמות מצד הסיעות החרדיות, פג האישור להפעיל את ההגנה החריגה. "בסיטואציה הנוכחית, החל ממחר, מדינת ישראל תאבד כלי אפקטיבי ומשמעותי להתמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר רגיש זה, הנמצא תחת תקיפות סייבר של אויבינו. האמור מהווה סיכון ביטחוני רוחבי בהגנה על מרחב הסייבר הלאומי, ואבקש לפעול על מנת למצוא פתרון לסוגיה זו באופן בהול", כתב ראש מערך הסייבר הלאומי.
כתוצאה מפנייה זו, הודיע היום מזכיר הממשלה לייעוץ המשפטי של משרדו כי לאחר בדיקה שקיים עם ראשי הקואליציה בכנסת, "אין שום היתכנות להעביר את הוראת השעה בוועדת החוץ והביטחון ובמליאה בשבועות הקרובים". לפיכך, הוא כתב כי "בהתאם להנחיה מפורשת של ראש הממשלה, המופקד על ביטחון המדינה בכלל ועל המערך הסייבר הלאומי בפרט", הוא מתכוון להאריך את תוקף תקנות השימוש בסייבר במשאל טלפוני לתקופה של חודשיים.
המשנים ליועמ"שית, עורכי הדין גיל לימון ואביטל סומפולינסקי, שיגרו לייעוץ המשפטי של משרד ראש הממשלה מכתב שבו מחו על כך שלמרות הצורך הביטחוני הדחוף, קיים "מכשול פוליטי" המונע קידומה של חקיקה בנושא - ולשם התגברות על המכשול הוחלט כאמור להאריך את תקנות שעת החירום במשאל טלפוני. "ואולם, קשיים או מחלוקות פוליטיות אינם יכולים להצדיק שימוש בכל החריג ביותר של התקנת תקנות שעת חירום", מסרו.
לדבריהם, בית המשפט העליון קבע שתיקון תקנות שעת חירום הוא "עניין חמור" הפוגע בעקרונות יסודיים בכל משטר דמוקרטי, מכיוון שהוא מסב נזק לעקרון הפרדת הרשויות בכך שהממשלה מפקיעה סמכות חקיקה של הכנסת. כמו כן, הוסיפו, בתקנות מדובר רק על שעת חירום חמורה שבמהלכה הכנסת לא פועלת כליל, ואילו במצב הנוכחי מדובר במשבר קואיליציוני.
בתגובה לצעד שנקטה הממשלה מסרה היועמ"שית במכתב חריף לנתניהו כי היא מוחה על כך שאישר את תקנות החירום "בהליך פגום". היא הסבירה כי הטענה לכך שהמכשול היחיד שמונע את קידום החקיקה הוא פוליטי אינה נכונה, משום שהכנסת ממשיכה לדון בחוקים אחרים ולאשרם. כמו כן, לטענתה, מדובר ב"עקיפת סמכויותיה של הכנסת", וכי הממשלה "יוצרת פתח לשימוש בסמכויות שעת חירום על ידי הממשלה לצרכים פוליטיים". לבסוף, קבעה בהרב-מיארה כי על הממשלה להשלים את הליק החקיקה בכנסת.
