מדינת ישראל זקוקה לאתחול מחדש. ההפיכה המשפטית החזירה את סוגיית היסוד של אופי המשטר. 7 באוקטובר החזיר את ישראל לפוגרומים הפלשתיניים לפני קום המדינה. "חרבות ברזל" החזירה אותה למלחמת העצמאות.
החרבת עזה, רעב האוכלוסייה וגירושה מעמידים בפני ישראל ראי סדוק של קלון. מצורעת בין עמים, ישראל שפופה על פרשת דרכים ערכית, מייחלת למוצא.
ממעמקי המשבר בוקע ההכרח. עת לאתחול מחדש של המדינה. התחלות חדשות הן באר של תקווה. מצווה על האתחול מחדש, שיהיה מעוגן באבן יסוד חוקתית ויצוק בבטון מוסרי. עליו ליהנות מהסכמיות ואמון ציבוריים רחבים.
לאומות בעולם יש מסמכים מכוננים. מעמדם המכונן סיתת אותם כחוקות. השילוב בין מסמך מכונן לחוקה התחיל עם המגנה כרטא בבריטניה, כאשר המלך ג'ון נכנע ב-1215 לדרישות האצילים לזכויות קנייניות ואחרות.
חוקות מפורסמות כמו החוקה האמריקאית והחוקות הצרפתיות שמשו דגם לחוקות שפשטו בעולם. בסוף המאה ה-18, הפופולריות של כתיבת חוקות הניעה עיתון בשטרסבורג, צרפת, לפרסם מדריך לכתיבה עצמית של חוקות.
האם ישראל זקוקה לחוקה? שאלה זאת מרחפת בדיון הציבורי מאז קום המדינה. מנהיגי היישוב החליטו להסתפק בחוקי יסוד שיתאגדו בעתיד לחוקה. בישראל קיימים היום 13 חוקי יסוד. אך 78 שנה לאחר קום המדינה, הם טרם התאגדו לידי חוקה.
התמזל מזלנו
הנימוקים בעד חוקה ידועים. חוקה מעניקה יציבות חוקתית בכך שהיא מספקת מסגרת נורמטיבית ברורה לחקיקת חוקים. חוקה כתובה גם מעגנת זכויות פרט ואזרח, ובכך מגבילה את כוח השלטון. מצד שני, הוויכוח בין יהודית ודמוקרטית מעיק על כתיבת חוקה, והשסע בציבוריות הישראלית מקשה על הסכמה לאומית.
התמזל מזלה של ישראל, שבדומה לאומות רבות, יש לה מסמך מכונן. המסמך הוא מגילת העצמאות.
האם, בדומה לאומות רבות, מגילת העצמאות יכולה להאיר כמגדלור של חוקה? האם מעמדה הוא הצהרתי בלבד? האם יש לה תוקף משפטי מחייב? על כך התגלעו חילוקי דעות בבית המשפט העליון.
ראוי לברר האם מגילת העצמאות עונה על ציפיות הקשת הפוליטית בישראל. עיון קפדני במגילה מגלה עד כמה היא עדכנית ועמידה במבחן הדורות
השופט סולברג סבור שאין למגילה מעמד משפטי מחייב. לדעת השופט שטיין, בפסק דין "טבריה", יש למגילת העצמאות תוקף משפטי, ובית המשפט העליון מוסמך לפסול חוקי יסוד אם הם עומדים בניגוד לערכי המגילה.
הוויכוח בין שופטי העליון מלמד על היעדר בהירות באשר למעמדה המחייב של מגילת העצמאות. האם ראוי לחצוב לה מעמד משפטי עצמאי? אם כן, מהו? בקרב הציבור הרחב, אף סמכותה הערכית שנויה במחלוקת. לראיה, חוק הלאום, שהתקבל ב-2018, נמנע מאזכור עקרון השוויון, ומדיר מיעוטים כמו המגזר הערבי והעדה הדרוזית.
לפיכך, מן הראוי לברר, האם מגילת העצמאות עונה על ציפיות הקשת הפוליטית בישראל. עיון קפדני במגילה מגלה עד כמה היא עדכנית ועמידה במבחן הדורות.
ד"ר שמואל חרל"פמצד אחד, חברי מועצת העם מכריזים על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל. מצד שני, מדינת ישראל "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין".
לפיכך, מגילת העצמאות מאזנת בין שני ערכים: לאומיות ושוויון זכויות; מדינת הלאום ומדינת "כל אזרחיה".
יש לחוקק את המגילה כחוקה לישראל. כל הסתייגות ועדכון לזמננו יוכלו לקבל ביטוי בחקיקת תוספות, בדומה לחוקה האמריקאית. הענקת מעמד חוקתי למגילת העצמאות יאתחל את המדינה מחדש על אדני תחיה ותקומה.
