מה הופך שיר לטוב? פעם הייתי יכולה לענות על השאלה הזו בביטחון מלא. יש משהו ביצירה האנושית, שפשוט תופס אותך. האותנטיות, הרגש, הכאב או השמחה שמבצבצים מבין המילים והצלילים.
"תשמעי את זה" אומר לי ינאי, מפיק מוזיקלי ותיק, ומשמיע לי שיר בסגנון רוק בועט. "נשמע מוכר?" הוא שואל בחיוך. אני מהנהנת, מנסה לזהות את האמן. "זה בכלל לא קיים", הוא אומר. "יצרתי את זה אתמול ב-Suno. עשר דקות עבודה. הדבר היחיד שעשיתי היה להתחבר לאתר ולכתוב: 'שיר בסגנון עברי קצבי על פרידה מכאיבה'".
להבדיל, קחו את וולפגנג אמדאוס מוצרט, הבחור החל לחבר יצירות בגיל חמש ועד מותו בגיל 35 הותיר אחריו למעלה מ-600 יצירות. פלא אנושי של גאונות. הוירטואוזיות הטכנית שלו הייתה עצומה, אך מה שהפך אותו לדמות כה מרכזית היה יכולתו לשלב שליטה טכנית יוצאת דופן עם זיהוי ברור וייחודי של "סגנון מוצרט" - אותו דבר מסתורי שהופך צלילים לביטוי אישי ואותנטי.
האם יש דבר שבני אנוש יכולים לעשות, ומכונות לעולם לא יוכלו? למשל – להפוך מיומנות טכנית קרה לביטוי רגשי עמוק?
אם אני מקלידה תיאור קצר בסונו ומקבלת שיר מוכן שנשמע כמו ביונסה, האם באמת יצרתי משהו שאפשר לקרוא לו "שלי?" ואולי דווקא הקשיים והמגבלות הטכניות הם שמכריחים אמנים להתאמץ, להתפתח ולמצוא את הקול הייחודי שלהם?
המהפכה השקטה בעולם הצלילים
כשאני יושבת לכתוב שורות אלה, שקועה במחשבות, הפלייליסט שלי מנגן נוסטלגיה של שנות ה-80, אני מנסה לדמיין לאיזה מקום יקחו אותנו הזמן והטכנולוגיה, כמה מהשירים שאשמע בשנים הקרובות יהיו פרי יצירה של אלגוריתמים. לא סתם אלגוריתמים, אלא כאלה שמחקים בדייקנות מופלאה את המורכבות האנושית שבמוזיקה עד שההבדל בינם לבין יצירה אנושית יהיה בלתי נראה לעין — או יותר נכון, בלתי נשמע לאוזן.
בעוד רובנו עוד מתפעלים מהיכולת של ChatGPT לסכם לנו מאמר או לכתוב הודעת דוא"ל מנומסת, מתחת לפני השטח מתחוללת מהפכה שקטה שמשנה את אחת האמנויות העתיקות והאינטימיות ביותר — המוזיקה
בעוד רובנו עוד מתפעלים מהיכולת של ChatGPT לסכם לנו מאמר או לכתוב הודעת דוא"ל מנומסת, מתחת לפני השטח מתחוללת מהפכה שקטה שמשנה את אחת האמנויות העתיקות והאינטימיות ביותר — המוזיקה. והמהפכה הזו דוהרת במהירות שמאתגרת את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על יצירה אנושית.
אם אתם עדיין חושבים ש-AI מוזיקלי מייצר מנגינות רובוטיות ושירים מוזרים – התעוררו. כלים כמו Suno, Udio ו-Riffusion כבר מייצרים מוזיקה שקשה להבדיל בינה לבין יצירה אנושית. ולא, אינכם צריכים להיות מתכנתים מנוסים כדי להשתמש בהם. אתם צריכים בסך הכל להיות... אנשים שיודעים לנסח משפט.
בעיני, המהפכה העמוקה ביותר היא בהנגשת היצירה המוזיקלית לכולם. המשוואה השתנתה: במקום שנים של לימוד ואימון כדי להביע רעיון מוזיקלי, היום מספיקים דמיון וכמה משפטים כדי להפוך חלום למנגינה. זו הסרת מחסומים שמשנה את כללי המשחק לחלוטין.
כלי הקסם החדשים: מפרומפט לשיר מוגמר
לפני חודשיים פנתה אליי חברה להתייעצות בנוגע לסרטון לערוץ היוטיוב שלה. "אני צריכה שיר מקורי לסרטון" היא אמרה, "אבל אין לי תקציב לשכור מלחין". בעבר, הייתי מציעה לה לחפש שירים בספריות מוזיקה חינמיות או לפנות לחבר שמנגן. היום? "תנסי Suno", אמרתי. יומיים מאוחר יותר היא שלחה לי הודעה: "מעניין, לא ציפיתי שזה יעבוד כל כך טוב. השיר באמת מצליח להעביר את האווירה שרציתי. יש בו משהו שמתחבר לרעיון של הסרטון בצורה מפתיעה".
מקרה זה הוא רק דוגמה אחת מיני רבות לאופן שבו כלי בינה מלאכותית ליצירת מוזיקה משנים את חיינו. בשנתיים האחרונות התנסיתי במגוון רחב של פלטפורמות כאלה, ואני רוצה לשתף אתכם בכלים שהתגלו יעילים ומפתיעים בתוצאות שלהם:
1. Suno – מלודי, קליט, מוכן לשימוש
Suno מצטיין ביצירת שירים קליטים, מלודיים וזורמים. התוצאה נשמעת שלמה ומוכנה לפרסום, אבל הכלי מוגבל לשתי שכבות – שירה ומוזיקה – מה שמגביל עריכה מקצועית. מתאים למי שרוצה תוצר מהיר, איכותי ונעים לאוזן.
שיר שנוצר בסונו
השיר "Soul of the Machine" נוצר כולו באמצעות טכנולוגיית בינה מלאכותית שפותחה על ידי חברת Suno. תהליך היצירה כלל שימוש בשני מודלים עיקריים: מודל AI של Suno ליצירת המוזיקה, ומודל ChatGPT של OpenAI לכתיבת המילים ולבחירת הכותרת. השיר נוצר בעקבות הנחיה טקסטואלית פשוטה: "בלוז דלתא אקוסטי על AI עצוב" (solo acoustic Mississippi Delta blues about a sad AI
*התוכנית הבסיסית החינמית של Suno מאפשרת יצירת עד 10 שירים ביום.
2. Udio – פשטות ומגוון
מערכת המאפשרת יצירת שירים באמצעות הנחיות טקסטואליות המגדירות את הז'אנר והסגנון הרצוי.
להלן דוגמה לשיר שנוצר ב-Udio עם טקסט שכתבתי בעזרת ChatGPT. הליך היצירה היה פשוט - קודם נעזרתי ב- ChatGPT כדי לכתוב את מילות השיר, ואז העליתי את הטקסט ל-Udio שהלחין והפיק אותו. התהליך השלם, מרעיון ראשוני ועד שיר מוגמר, ארך פחות מחצי שעה:
בין צללים לאור - יצירה של ChatGPT + Udio
בין צללים לאור, אני הולך בדרכים,
רוח לילה קרירה לוחשת לי סודות נסתרים.
הכוכבים מעלי מספרים סיפורים ישנים,
על אהבות שאבדו וזמנים רחוקים.
הגשם הנופל מנגן מנגינה חרישית,
מזכיר לי ימים של תקווה ותמימות.
האם הרוח תשא את תפילותיי לשמיים,
או שתטביע אותן בים של דמעות?
בדרכים הללו, אין תשובות ברורות,
רק שאלות תלויות באוויר הדומם.
אך אמשיך ללכת, עם שיר בלב,
בתקווה למצוא אור בין הצללים.
שיר שנוצר ב-udio
*הפלטפורמה מציעה תוכנית חינמית עם מגבלות יומיות, וכן תוכניות בתשלום המתחילות ב-10$ לחודש.
3. Mureka – פשטות וזמינות
המאפיין שבלט במיוחד בהתנסות שלי עם Mureka היה היכולת של המערכת להתאים את הטקסט למוזיקה באופן טבעי ומשכנע יחסית. עם זאת, ביקורות המשתמשים מצביעות על חוויות מעורבות. חלקם משבחים את קלות השימוש והקולות הריאליסטיים, בעוד אחרים מציינים בעיות כמו איכות קול נמוכה בהשוואה לכלים מתחרים, מגבלות בתזמון השירים, וקושי בעריכת התוצרים לאחר יצירתם.
הפלטפורמה מיועדת למוזיקאים, יוצרים, מפיקים ותוכן, ומציעה כלים ליצירת שירים מקוריים ללא צורך בידע מעמיק בתיאוריה מוזיקלית.
*כולל תוכנית בסיסית חודשית ב-$9.99 ותוכנית שנתית ב-$59.99, עם רכישות בתוך האפליקציה עבור חבילות ערך נוספות.
4. Riffusion – שליטה, עומק וגמישות
Riffusion מציע תוצרים עם יותר שליטה: הכלי מושלם למי שרוצה לעבד, למקסס ולבנות תוצר מוזיקלי בהתאמה אישית. והכל – בחינם.
תתחילו עם הגדרת הז'אנר וההנחיות המוזיקליות, ואז תוכלו לשלוט בכל שכבה בנפרד - החל מקווי הבס, דרך מקצבי התופים ועד קו המלודיה הראשי.
טיפ חשוב : אחרי שבחרתם כלי לעבודה, שלחו למודל שפה את תנאי השימוש שלו, מדיניות הפרטיות (ואולי גם עמוד "אודות") וקבלו ממנו תשובות לשאלות מרכזיות כגון:
– מהן זכויות השימוש בתוצרים?
– כיצד פועל מודל התמחור?
– האם נעשה שימוש בקלט של המשתמש לצורכי אימון המערכת?
– אילו מגבלות יש על שימוש מסחרי?
האם המאבק הוא מקור היצירה?
המבקרים שואלים את השאלה הבסיסית: מה באמת הופך מוזיקה לאנושית?
אני מוצאת את עצמי תוהה - אולי השאלה האמיתית אינה האם המוזיקה נוצרה על ידי אדם או מכונה, אלא האם היא מצליחה ליצור מפגש אותנטי עם המאזין. אם אני בוכה למשמע מוזיקה שנוצרה על-ידי AI, האם הדמעות פחות אמיתיות?
לפני שלוש שנים, הייתי פסקנית הרבה יותר בעמדותיי. האמנתי שבינה מלאכותית מרחיקה אותנו מהאותנטי, שהמאבק הוא מקור כל יצירה אמיתית. היום אני מבינה שהתמונה מורכבת הרבה יותר.
אנחנו עלולים לאבד משהו עמוק באותנטיות ובמשמעות של היצירה האנושית. כשהמאמץ והמאבק מצטמצמים, האם היצירה עדיין נושאת את אותו משקל רגשי?
האמנתי שרק מתוך התמודדות עם מגבלות נולדת אמנות בעלת משמעות. אבל החיים קרו. הגבולות השתנו, ואיתם השתניתי גם אני. היום אני תוהה — האם אפשר שהמגבלה החדשה היא דווקא להתמודד עם עולם ללא מגבלות טכניות? האם האתגר החדש של האמן הוא למצוא את הייחודי והאותנטי בעולם שבו כל צליל אפשרי, כל הרמוניה ניתנת להשגה בקלות?
סיכום ומבט לעתיד
כשאני מתבוננת בנוף המוזיקלי המשתנה, אני רואה שתי מגמות מתפתחות במקביל:
מצד אחד, המוזיקה הופכת להיות נגישה יותר מאי פעם. אנשים שמעולם לא חלמו ליצור מוזיקה יכולים עכשיו לעשות זאת בקלות, וזה פותח עולם שלם של אפשרויות חדשות. נער בפריפריה, שאין לו גישה לכלי נגינה או ללימודי מוזיקה, יכול כעת ליצור שירים משלו ולהפיץ אותם. זו דמוקרטיזציה אמיתית של היצירה.
מצד שני, אנחנו עלולים לאבד משהו עמוק באותנטיות ובמשמעות של היצירה האנושית. כשהמאמץ והמאבק מצטמצמים, האם היצירה עדיין נושאת את אותו משקל רגשי?
אולי התשובה נמצאת במקום שבו בני אדם ומכונות עובדים יחד: הטכנולוגיה מספקת את הכלים, ובני האדם – את החזון, הבחירות והמשמעות.
גשר לחלק השני: האתגרים האתיים והמשפטיים
השאלות שעולות ממהפכת המוזיקה האלגוריתמית אינן רק אמנותיות ופילוסופיות, אלא גם אתיות ומשפטיות. מי בעל הזכויות על שיר שנוצר על-ידי בינה מלאכותית? האם מותר לאמן לאסור על שימוש בסגנון שלו לאימון מודלים? האם מוזיקאים מקצועיים יישארו ללא פרנסה?
קרן שחרבטור נוסף הצפוי להתפרסם פה בקרוב, אעמיק בשאלות אלו,אבחן את המצב המשפטי הנוכחי, את הרגולציה המתפתחת בתחום, ואת השפעתם הצפויה על עתיד התעשייה המוזיקלית. נראה כיצד פלטפורמות כמו AIODE מנסות לפתור את אתגרי זכויות היוצרים, ואילו מודלים עסקיים חדשים מתפתחים בשוק המוזיקה המשתנה במהירות.
קרן שחר היא מרצה ומומחית לבינה מלאכותית יוצרת
