חננאל גז, ששכל שלשום (רביעי) את אשתו צאלה סיפר בריאיון מיוחד ל-ynet על הפיגוע הרצחני, בדרך לחדר הלידה. "אני עצוב מאוד וכואב מאוד, הלב שבור", תיאר חננאל בכאב. "קשה לי לבחור את המילים, ובכל זאת אני מנסה להתחזק ולחזק את עם ישראל. אני אוהב את עם ישראל ואני מאמין שאנחנו חזקים יותר מכל אויבינו".
הפיגוע, שבו נפצע גם חננאל באורח קל, התרחש סמוך לפדואל וברוכין שבשומרון, בעת שבני הזוג עשו את דרכם לחדר לידה. האש נפתחה לעבר שלושה כלי רכב בכביש 446, וצאלה וחננאל נפגעו. צה"ל פתח במצוד אחר המחבל וכיתר את הכפר ברוקין, שממנו יצא. גם יחידות מיוחדות, בהן סיירת צנחנים, שלדג ויחידות קומנדו, הוקפצו למרדף, לצד שימוש בכלי טיס של חיל האוויר, אך המחבל טרם נתפס. במרכז הרפואי שניידר עדכנו היום כי חל שיפור קל במצב התינוק שיולד, אבל הוא עדיין מוגדר קשה ויציב.
חננאל תיאר את הפיגוע בדמעות: "יצאנו מהיישוב באזור 09:30 כדי לזרז את הלידה, כי צאלה סבלה מההיריון והיה לה קשה. היא נהגה, וכשהיינו ביציאה מברוכין, אולי 100 מטר מהשער, ראיתי בצד ימין לייזר ירוק מההר הקטן על הכביש. לא הבנתי מה זה, מה קורה, ופתאום תוך שנייה שמעתי בומים, נפער חור גדול בשמשה והרגשתי הרבה כאב בכתף השמאלית שלי וביד. שמעתי עוד ירי והסתכלתי על החור, אבל עדיין המשכנו בנסיעה אז חשבתי שאנחנו בסדר. ואז הסתכלתי שמאלה לצאלה היקרה שלי וראיתי שהיא לא איתנו, בכלל לא בסדר.
"היא דיממה מהצוואר, החזה והזרוע. הידיים שלה ירדו מההגה וסטינו שמאלה לנתיב הנגדי, אז מיד משכתי את ההגה ימינה וקפצתי עם רגל שמאל על הברקס. מיד אחר כך התקשרתי לביטחון ודיווחתי איפה אנחנו ושהיא במצב אנוש. התחלתי בלחץ לעצור את הדימום האינסופי שהיה לה, זה היה מאוד-מאוד קשה, מאוד קשוח. זה לא דבר שאמור לקרות. היינו בדרך ללדת תינוק, אתה לא אמור להחזיק את אשתך כשהיא מתה לך בידיים. זה לא אמור לקראת לאף אחד. אלו היו דקות קשות מאוד".
"צאלה מיד הייתה בלי הכרה ובלי כלום. כשהאמבולנסים הגיעו אמרתי להם 'צריך לדאוג לה, יש לה תינוק בבטן'. הם שאלו אותי אם יש עוד ילדים באוטו, ואני עניתי שהילד בתוך הבטן. הם הכניסו אותה לאמבולנס ויילדו אותה, אבל הילד היה בהתחלה בלי דופק. עשו עליו החייאה במשך הרבה דקות עד שהצליחו להחזיר אותו, ועדיין לא ברור עד הסוף מה המצב שלו. אנחנו בתפילות, מצבו עדיין קשה. כל האירוע נגמר תוך דקות ספורות. לעכל דבר כזה ייקח לי כנראה כמה שנים, להבין בכלל את מה שעברתי, שאישתי עם התינוק מתה לי בידיים".
חננאל סופד לצאלה בהלווייתה
(צילום: מועצת שומרון)
חננאל תיאר כי "צאלה הייתה אישה מדהימה, והיא לא עשתה כלום לאף אחד. היא עזרה לכולם ודאגה שכולם ילמדו את הדרכים הנכונות לעזור לעצמם בנשמה ובנפש, עבור כל עם ישראל האחים היקרים שלנו שעוברים כל כך הרבה טראומות. צאלה היא הרוגת מלכות, ישר היא הולכת לגן עדן. היא הצילה המון נפשות בעם ישראל והכאב הוא עצום. אני מודה לקב"ה שזכיתי להכיר אישה מדהימה כזו. 11 שנה שזכיתי. גם אם הקב"ה לוקח ממך מיליארד דולר אחרי שהוא נתן לך 11 שנה, אתה אומר תודה".
חננאל אמר כי "אנחנו צריכים לעשות הכל בכדי למנוע את הפיגוע הבא, והדרך היא לפרק את כל הכפרים האלה. אני לא מאמין שאני צריך להתמודד עם מצב שהייתי צריך לקחת את אישתי ללדת ואז להחזיק אותה מכל הכיוונים כשיורד לה דם והיא מתה לי בידיים. זה לא משהו שאמור לקרות לאף אחד. עליתי לארץ בגיל 25 מניו יורק בגלל שאני אוהב את ישראל ורציתי לתרום למדינה. באנו לגור כאן כדי לחיות בארץ ישראל, לא כדי שנמות בה. זה לא הגיוני להמשיך ככה. לא סיימנו את העבודה, צריך להעיף את כל הכפרים הללו הם לא היו צריכים להיות פה".
עוד אמר חננאל כי "אם יש ארבעה פיגועים באותו אזור ולא עושים כלום, זה אומר דרשני. צריך שכולם יוכלו לנהוג בכבישים בלי שיהרגו אותם, ועכשיו יש לי ארבעה ילדים ותינוק שכולם יתומים. אני מאוד מופתע שאנחנו לא עובדים בנחישות, ודורש מכל מי שנמצא שם למעלה שיעשו הכל כדי שזה לא יקרה יותר".
תיעוד הפיגוע
הוא הוסיף: "כל עם ישראל צריך להתחזק מזה, ולמרות שאין שום דבר הגיוני במה שקרה לי, צריך להגיד שהכל לטובה, אבל אנחנו דורשים שהממשלה תעשה הכל כדי שלא יקרה דבר כזה שוב. אף אחד לא צריך לסבול את הכאב הזה שאני מחזיק את אישתי שמתה לי בידיים, ועכשיו הילדים יתומים - על מה? צריך לחסל את כל הטרור, כמו בג'נין כך בברוקין (הסמוכה ליישוב ברוכין - אב"ק). לא צריך בתי הסוהר אף אחד עם דם על הידיים, אלא עונש מוות. לא צריך לעשות עסקאות עם אף אחד".
לאחר הפיגוע נפתח קמפיין לגיוס המונים למען המשפחה. "אנחנו, תושבי ברוכין, משפחה, חברים ושכנים, פתחנו קמפיין גיוס כספים לטובת משפחת גז", נכתב בקמפיין. "מאז הרצח הנורא של צאלה שום דבר לא אותו דבר. בעלה וילדיה היתומים הלומי צער. הרך הנולד לעולם לא יכיר אותה, לעולם לא ירגיש את מגעה, אבל לעולם לא ניתן לו להרגיש לבד. נרתמים ותורמים למשפחת גז האהובה".
