ב-10 בספטמבר 2024 הגיע תושב עמק יזרעאל בן 57 לתחנת משטרת נוף הגליל, וסיפר לחוקר התורן שבמהלך סוף שבוע אחד רוקנו לו נוכלים את חשבון הבנק, שבו היו 210 אלף שקל שיועדו לרכישת דירה עבור בנו. לדבריו, כמה ימים קודם לכן הוא נתקל ברשת בפרסומת של חברת הלוואות בשם "קליק קרדיט", ובשיחה עם נציג שלה הוא שוכנע לקחת הלוואה של 150 אלף שקל. כאן החל הסיוט שלו.
מעצר המעורבים בעוקץ: צפו בחוקרים מספרים על הפרשה
(צילום: אביהו שפירא, דוברות משטרת ישראל)
הוא התבקש למסור צילום תעודת זהות, בתוספת שם משתמש וסיסמא לחשבון הבנק שלו. הנציג מהעבר השני של הטלפון עדכן אותו שבקרוב תיצור איתו קשר "ג'קלין" מסניף הבנק שלו, ואישה שהזדהתה בשם זה אכן התקשרה כעבור זמן קצר והרגיעה אותו שמתבצעת הלוואה לחשבונו.
אלא שסכום ההלוואה לא הגיע. במקום זאת, בשלושת הימים הבאים התבצעו עשרות משיכות קטנות מחשבון הבנק שלו, כל אחת של כמה אלפי שקלים, ועד מהרה נעלמו ממנו כל 210 אלף השקלים. כשגילה זאת הוא הגיע נסער לסניף הבנק שלו, רק כדי לגלות שאין ומעולם לא הייתה שם פקידה בשם ג'קלין. הוא הבין שנפל קורבן לעוקץ והמשיך היישר לתחנת המשטרה.
התלונה עברה כמקובל למפלג ההונאה המחוזי, שם התברר שלא מדובר במקרה בודד. "התחלנו לחפש במחשבים המשטרתיים וגילינו תלונות זהות", אומר רנ"ג אייל יצחק, חוקר בכיר במפלג. "התחלנו ליצור קשר עם קורבנות מכל הארץ - מרהט שבדרום, דרך המרכז וירושלים ועד רמת הגולן. די מהר הבנו שנפלו בעוקץ הזה מאות אזרחים שבמקום לקבל הלוואה, עקצו מהם סכומי כסף אדירים".
היה מכנה משותף ביניהם?
"אנשים במצב כלכלי לא טוב שהבנקים סירבו לתת להם הלוואות ולכן חיפשו דרכים אחרות. אבל כולם אנשים נורמטיבים. היו ביניהם סטודנטים, גמלאים של מערכת החינוך וכולי".
כמו הרבה הונאות אחרות בעידן האינטרנט, גם זאת החלה בבליץ פרסומי ברשתות החברתיות, מלווה בכותרות מפוצצות על חברה שמעניקה הלוואות חוץ-בנקאיות בהליך מיידי. רבים, מתברר, התפתו ליצור קשר ושוכנעו למסור פרטים שהעניקו לנוכלים גישה לחשבונות הבנק שלהם. הם חתמו על חוזים שנשלחו אליהם בהודעות ווטסאפ, ולפחות בחלק מהמקרים סיפרו הקורבנות שקיבלו אישור על העברה בנקאית לחשבונותיהם – רק כדי לגלות תוך זמן קצר שהפעולה נמחקה, וכאילו זה לא מספיק, גם נגנבו להם כספים מהחשבון.
האזינו: אחת השיחות המפלילות
בתום חקירת המשטרה הגישה לאחרונה פרקליטות מחוז צפון כתבי אישום נגד ארבעה מעורבים מרכזיים שניהלו את "חברת ההלוואות" (ונגד עוד כמה עובדות זוטרות). מדובר בוואסים בן נסרי שחאדה (55) מהיישוב פורייה שבצפון, ושני בניו מסרי (26) ושמס (21). הנאשם הרביעי הוא סעד בן שאדי אבו עבדו (24) מנוף הגליל.
מיוחסות להם עבירות מרובות של קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף על מנת לקבל דבר במרמה וניסיון לקבלת דבר במרמה. הסכום הכולל שנגנב נאמד בסופו של דבר במיליונים, אולם המשטרה לא הצליחה לאתר אותו עד כה.
פתאום טלפון מהמשטרה
ההערכה היא שכ-30 אנשים היו מעורבים בעוקץ ההלוואות, ובהם טלפניות, נציגות שירות ואנשי קש שפתחו חשבונות בבנק הדואר שאליהם עבר הכסף שנגנב. הפרקליטות הכינה רשימה של 123 עדי תביעה, בהם 76 קורבנות. בכתב האישום צוין כי "במהלך השנים 2025-2023 הובילו הנאשמים התארגנות פלילית שיטתית ומתמשכת שנועדה להונות את קורבנותיהם, וקשרו קשר ביניהם לקבל מהלקוחות כסף במרמה. הנאשמים ו'נציגי המכירות' שהועסקו על ידם ופעלו בהנחייתם, הציגו עצמם במרמה כחברה המספקת ללקוחותיה תיווך לקבלת הלוואות".
השמות של חברת הכזב השתנו מעת לעת, והיו בין היתר "קליק קרדיט", "מימון בקליק", "קליק מימון" ועוד. "הנציגים טענו בפני המתקשרים שהם צפויים לקבל את ההלוואה תוך ימים אחדים בתמורה לעמלה או דמי פתיחת תיק בסכומים משתנים", מסביר עו"ד עמית פרלה מפרקליטות מחוז צפון.
חוזה ההלוואה שנשלח לקורבנות בווטסאפ:
אבי (שם בדוי), תושב השרון ואחד מקורבנות הרשת, מספר: "נתקלתי בפרסום גדול באינסטגרם של חברה בשם 'קליק מימון' שנותנת הלוואות. השארתי הודעה ולמחרת חזרה אליי נציגה שאמרה שמגיעה לי הלוואה של 50 אלף שקל. היא ביקשה שאעשה העברה בנקאית של 2,000 שקל לפתיחת התיק ומיד אקבל את הכסף בחשבון שלי. תוך כדי שיחה העברתי את הסכום לחשבון בבנק הדואר שהיא נתנה לי, והיא שלחה לי מיד אישור על העברה בנקאית לחשבון שלי.
"למחרת לא ראיתי את הכסף בחשבון שלי ושלחתי לה הודעה. היא חזרה אליי עם מסמך מבנק ישראל שלפיו אני צריך לשלם עוד 3,250 שקל, כי הם חברה חדשה אז אני צריך לשלם את הוראת הקבע פעם אחת לפני שאני מקבל את הכסף. שילמתי ועדיין הכסף לא נכנס לי לחשבון. התקשרתי אליה שוב. היא אמרה שהיא בודקת ואז נעלמה לי. פתאום, אחרי שבוע, קיבלתי שיחה מהמשטרה".
קורבן אחר בפרשה הוא נאג'י (26), תושב פקיעין שבגליל העליון. "יום אחד קיבלתי מסרון עם קישור לקבלת הלוואה חוץ-בנקאית", הוא מספר. "רציתי עוד הלוואה בנוסף לזאת שכבר יש לי בבנק, כי חשבתי לפתוח עסק קטן בתחום השיפוצים. חזרה אליי אחת הנציגות ולקחה פרטים כמו מספר חשבון בנק, דו"ח מצב בבנק שלושה חודשים אחורה, כמה אני מרוויח בחודש וכו'. אחרי כמה שעות היא חזרה אליי ואמרה שאושרה לי הלוואה של 30 אלף שקל. היא ביקשה 2,000 שקל על פתיחת תיק ההלוואה ועוד 4,000 שקל על העבודה שלהם.
"אחרי כמה שעות התחלתי לקבל לנייד הודעות על החלפת סיסמאות. כאילו מישהו יושב לי בתוך הסמארטפון. מישהו נכנס לחשבון שלי באפליקציה של הבנק ומשך משם 20 אלף שקל. הנציגה של החברה התקשרה ואמרה שהייתה טעות ושעוד מעט יוחזר לי הכסף, אבל בשלב הזה רק התווכחתי איתה, כי הייתי כבר בדרך לתחנת המשטרה במעלות. כך או כך, הפסדתי 20 אלף שקל. אני אשמח לפגוש אותם בבית המשפט. אני אבקש מהשופטים לשלוח אותם לתקופה ארוכה בכלא. עבדתי קשה מאוד בשביל הכסף הזה, על פיגומים בשמש ובחום כבד, והם פשוט עקצו אותי".
אין דבר כזה 2%
אף שכאמור כתב האישום כולל רק 76 מתלוננים, רנ"ג יצחק משוכנע שמספר הקורבנות גבוה באופן משמעותי. "אנחנו מעריכים שמתוך המאות שנפלו קורבן לעוקץ, הרוב לא הגיעו להתלונן בגלל הבושה או כי הם סבורים שהכסף ממילא לא יוחזר להם", הוא אומר.
הפיצוח של הפרשה בוצע בסיוע אמצעים טכנולוגיים שסייעו להגיע לאחת הנשים שהציגו עצמן כנציגות שירות. מדובר בתושבת נצרת בשנות ה-30 לחייה, נטולת עבר פלילי, שעד מעצרה הספיקה לעבוד בחברה כחודש בלבד. היא שיתפה פעולה עם חוקריה, ובזכות המידע שסיפקה הם פשטו על דירה שכורה בנוף הגליל שממנה הופעל המיזם הפלילי, והחרימו מחשבים ומסמכים.
עו"ד עמית פרלה בחלק מהמקרים נמשכו סכומי כסף ישירות מחשבונות הבנק הקבועים של הקורבנות, אבל לפי רנ"ג יצחק, על פי הרוב השיטה כזאת: "הם ביקשו מהקורבנות לפתוח חשבון בבנק הדואר, שמזכה בארבעה כרטיסי אשראי נטענים. ה'לקוחות' התבקשו להפקיד תשלום ראשון לחשבון, שלמעשה שימש את אנשי החברה ככרטיס אשראי – הם פשוט מיהרו לכספומטים ומשכו את הכסף במזומן. אחרי שהם עשו את זה, הם הפסיקו לענות לקורבנות".
החוקרת רס"ב סמדר אדלשטיין ממפלג ההונאה מוסיפה: "הנאשמים השתמשו בשמות שונים של חברות שלא באמת קיימות. רק אחד השמות, 'קליק קרדיט', הוא של חברה שבאמת פעלה בעבר, אבל נסגרה. ראוי להדגיש שאין שום חשדות כלפיה".
איך היה המפגש שלך עם הקורבנות?
"קשה. חלקם העבירו לנו הקלטות שבהן הם מתחננים לנציגי 'החברות' לקבל את כספם בחזרה ולא נענים. זה עצוב, כואב הלב. באחד ממסמכי ההלוואה ראינו שהחברה התחייבה כביכול לקחת רק 2% על ההלוואה. כשמבקשים ריבית כזו זה צריך להדליק נורת האזהרה. אין ריבית כזו במדינת ישראל".
עו"ד יוסף פרחיעו"ד עמית פרלה מפרקליטות מחוז צפון מסכם: "מדובר במכת מדינה. יש עלייה משמעותית במספר מעשי המרמה והעוקץ בעידן הדיגיטלי. הוא מקל על עבריינים ומאפשר להם לקחת כסף בדרך דיגיטלית. השכיחות של התופעה מחייבת ענישה חמורה. רוב הקורבנות בפרשה הם קשי יום שבקשות שלהם להלוואות נענו בסירוב במערכת הבנקאית, ולכן נאלצו לפנות לערוצים חוץ-בנקאיים".
עו"ד מוטי מלניק, שמייצג את שלושת הנאשמים בני משפחת שחאדה, מסר בתגובה: "מרשיי מכחישים את המיוחס להם. מדובר באנשים נורמטיבים וללא כל עבר פלילי. בשלב זה, חומר הראיות טרם הועבר במלואו להגנה, ואנחנו סבורים שבהמשך הדברים יתבהרו בבית המשפט".
עו"ד יוסף פרחי שמייצג את הנאשם סעד אבו עבדו, מסר: "הוא כופר בכל סעיפי האישום וטוען שנפל קורבן לאחרים. אנחנו מתנגדים לבקשה למעצרו עד לתום ההליכים. כמקובל בתיקי הונאה, מאחר שהחקירה הסתיימה והוא מסר את גרסתו המלאה, אין מקום להחזיקו מאחורי סורג ובריח".
כך תישמרו מעוקץ ברשת
1. לעולם לא לתת קוד למשיכה מחשבון הבנק מרחוק.
2. לא להתפתות לריביות נמוכות. מה שאטרקטיבי מדי, בדרך כלל אינו קיים.
3. לא להתפתות להליך אישור מהיר.
4. לא להעביר כספים לחשבונות בלתי מוכרים, לא של חברות ולא של אנשים פרטיים.
5. לפני כל העברה כספית יש לקבל מסמכים, לקרוא ולהתייעץ עם גורמים בקיאים.
6. לא לשלם תשלום ראשון כתנאי לקבלת הלוואה, ובווודאי שלא להוסיף אחר כך העברות נוספות.
7. לדבר ישירות עם סניף הבנק כדי לוודא שהלוואה נכנסה לחשבון. אין להסתפק בצילום אסמכתאות להעברה, משום שעבריינים יכולים לזייף אותן.
8. לא לפנות לחברות שאינן מוכרות.
9. לבדוק היטב את מספרי טלפון שמהם מתקשרים אליכם.
