כ-4,000 מפגינים מהחברה הבדואית חסמו הבוקר (חמישי) את כביש רגר - ציר מרכזי בבאר שבע - במחאה על הריסות בתים שבוצעו בימים האחרונים ביישוב שגב שלום שבנגב. אל ההפגנה הגיעו גם אלפי בדואים תושבי הנגב והציבור הערבי מהצפון ומהמרכז - בין היתר באוטובוסים של התנועה האסלאמית - על רקע ההריסות בכמה יישובים, כולל א-סר, שבו נהרסו מבנים גם בשכונה שבה התגורר ח"כ סעיד אלחרומי המנוח.
ההפגנה בבאר שבע, הבוקר
המוחים הניפו שלטים שבהם נכתב: "די להרוס, תנו לחיות בכבוד"; "מי ששולל קורת גג - שולל חיים"; ו"בית זו זכות בסיסית של כל אדם". ההפגנה התקיימה מול משרדי הרשות להסדרת התיישבות הבדואים, והייתה מסודרת באופן יחסי - אך גרמה לעומסי תנועה כבדים ולשיבושי תנועה נרחבים במרכז העיר. חלק מהמפגינים זרמו לתוך המרכז המסחרי הפתוח הסמוך, ושטפו את הרחובות הסובבים.
סאלח אלקארנאווי, מרהט, מתמחה במשפטים, אמר ל-ynet: "הגעתי כי זה מאבק לאומי, מאבק אנושי שמחייב אותי כבן לחברה הערבית להתייצב בצד הצודק הזה. לא חוויתי הריסת בתים בעצמי, אבל צו מצפוני לא מאפשר לי לעמוד בצד כשאני רואה נשים וילדים קטנים ללא קורת גג. זו הייתה הפגנה למופת - לא אלימה - ודוגמה לכל החברה הישראלית".
איברהים אלגגריבי, תושב כפר א-סר, סיפר: "לפני שבועיים התחילו בהריסה של 20 בתים של משפחת אלולידי. השאירו את הנשים בלי פתרון. אחרי עוד שבוע הרסו את הבית של ח"כ סעיד אלחרומי המנוח. זקנות הועברו למקלטים וחוברו לבלוני חמצן במתנ"ס. אנחנו רק רוצים את הזכויות שלנו – לא דרשנו דבר חוץ מבית וכבוד".
לדברי משתתפים בהפגנה, רבים מההריסות הן "הריסות עצמיות", שבוצעו כדי להימנע מהוצאות כספיות כבדות שמטילה המדינה במקרים כאלה, לאחר שמוצו כל ההליכים המשפטיים. לטענת המוחים, מדובר ב"מדיניות גזענית שמובילה להסלמה", בהובלת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.
ח"כ ואליד אלהואשלה (רע"מ), שנכח בהפגנה לצד יו"ר המפלגה מנסור עבאס, אמר: "דרשנו ונמשיך לדרוש את הזכויות שלנו – את הפסקת ההריסות ואת ההכרה בכפרים, עד שייפסק הטרנספר של האזרחים הבדואים מהכפרים שלהם". עטיה אל עאסם, מפגין נוסף, הוסיף: "אנחנו מאוד כועסים. הריסת הבתים מביאה לצער רב וזעם בקרב הציבור".
הרפורמה שמאחורי המחאה
ההפגנה מתקיימת גם על רקע החלטת ועדת השרים לענייני החברה הבדואית לאשר את רפורמת הקרקעות שמקדם שר התפוצות עמיחי שיקלי - שמטרתה להסדיר תביעות בעלות, אך עוררה התנגדות חריפה מצד המועצה לכפרים הבלתי-מוכרים ופורום דו-קיום בנגב. לטענתם, התוכנית גובשה ללא שיתוף הציבור הבדואי, ומדובר ב"אלימות מדינתית שמוכיחה שוב כי המדינה מסרבת להכיר באורח החיים הכפרי הבדואי".
לדבריהם, תושבי המועצות האזוריות היהודיות במערב הנגב נהנים מ-28 דונם לנפש, לעומת שני דונם בלבד במועצות האזוריות הבדואיות. "אובססיית הציפוף היא למעשה אובססיה גזענית", נמסר. "יש להכיר בזכות הקניין החוקתית, ולפתח את הכפרים באמצעות חקלאות, תיירות, מסחר ואנרגיה מתחדשת – בדיוק כפי שמתאפשר ליישובים חקלאיים יהודיים".
