דרושה מידה לא מבוטלת של יהירות וטמטום – שילוב די פופולרי בימינו למרבה הצער – כדי לקבוע בדיוק מה גרם לשני לוחמי מג"ב לירות למוות בשני מבוקשים פלסטינים, אחרי שתועדו בבירור מרימים ידיים ולמעשה נכנעים. ראוי שאלה המקדשים ערכים כמו האמת וחזקת החפות יצליחו להתאפק ולא להכריז תוך רבע שעה על "רצח" ו"הוצאה להורג", ככל שמה שבאמת מעניין את אותם אנשים זאת האמת וחזקת החפות ולא, נניח, לייקים.
2 צפייה בגלריה


"מסתערבים בטוחים שהם לא חרגו מהפקודות והכללים". זירת התקרית
(צילום: REUTERS/Mohamad Torokman)
לעומת זאת, מסקנה שלא מצריכה יותר מזוג עיניים ומוח שלא נשטף זאת ההבנה שמדובר באירוע חמור, המעלה שאלות קשות מאוד ושמחייב לכל הפחות את הבדיקה שנפתחה הבוקר (שישי) במח"ש. זאת לצד מאמץ מדיני שיבהיר, שלמרות הטלטלות האחרונות המערכת עודנה עצמאית ומסוגלת לבדוק ובמידת הצורך למצות את הדין עם מי שעבר על הפקודות והנהלים.
תיעוד מרגע הריגת שני פלסטינים בבית בג'נין ממרחק אפס
כך היה לפני כמעט עשר שנים, לאחר שחייל בשם אלאור אזריה תועד יורה למוות במחבל שנוטרל. אפילו אז, אחרי שנים שבהן סבלנות המיינסטרים לזכויות אדם (בוודאי של ערבים) הלכה ופקעה, המסר הראשוני שיצא מצמרת המדינה והצבא היה וחד-משמעי: "מה שהתרחש בחברון אינו מייצג את ערכי צה"ל", אמר ראש הממשלה, לפני שהתהפך לחלוטין אחרי שנחשף לסנטימנט ברשתות, "צה"ל מצפה מחייליו לנהוג בקור רוח בהתאם להוראות הפתיחה באש".
ראש הממשלה נתניהו, שרי הביטחון דאז משה בוגי יעלון והרמטכ״ל גדי איזנקוט נדרכו כי הסערה לא הייתה רק בינלאומית: גם בתוך ישראל נרשם זעזוע לא מבוטל (לצד המוני תגובות בנוסח "למי אכפת" ו"כל הכבוד") נוכח העובדה שהופעל כוח קטלני לכאורה שלא לצורך. בדיעבד זאת הייתה שירת הברבור של שיח מוסר הלחימה, שהלך ודעך עד שנמחץ לחלוטין לאחר הזוועות שביצע חמאס ב-7 באוקטובר. מאז התברר שגם החדרת חפץ חד לישבנו של עציר זאת סוגיה שאפשר להתווכח עליה. ואחרי שהפרקליטות הצבאית הפגינה בפרשה הזאת שיקול דעת מחריד, נוצר אפקט הרתעה מושלם: רוב הציבור לא רוצה לדעת, השלטון ושליחיו עקרו את השיניים האחרונות של המערכת, והמערכת מפחדת לצאת מהבית, כל שכן לחקור ובמידת הנדרש להעמיד לדין.
והאופוזיציה איפה?
כאן היו אמורים להיכנס לתמונה ראשי אופוזיציה חזקים, או לכל הפחות מתפקדים, שייעמדו מול ה"גיבוי" של השר בן גביר למעורבים בתקרית בג'נין (כבר אין קלסרים בהאג מרוב "גיבויים" כאלה) ומודיעים ש"טוהר הנשק" זה לא שם של להקה ושהתמונות משאירות מקום לספק רב, שאסור שיהיה. הם אפילו יכולים לשלוף את קלף ההסברה, אם זה מקל עליהם את כאבי הבטן לקראת הזובור שיעברו אצל הצבועים שמתחלחלים מ"הנזק המדיני" שגרמה ההדלפה משדה תימן ושותקים כששר בכיר בממשלה מתדלק את הדימוי המחריד של ישראל בעולם.
גם אישים כמו ח״כ יאיר לפיד או יאיר "תהליכים" גולן הבינו איפה מרוחה החמאה, והם גם ככה די רעבים בימים אלה לאור נתוני הסקרים שמראים שגם אנשי ימין מובהקים כמו נפתלי בנט וח"כ ואביגדור ליברמן לא מעניקים להם ממשלה ללא המפלגות הערביות
אלא שגם אישים כמו ח״כ יאיר לפיד או יאיר "תהליכים" גולן הבינו איפה מרוחה החמאה, והם גם ככה די רעבים בימים אלה לאור נתוני הסקרים שמראים שגם אנשי ימין מובהקים כמו נפתלי בנט וח"כ ואביגדור ליברמן לא מעניקים להם ממשלה ללא המפלגות הערביות. אפילו ח"כ גדי איזנקוט, ששמע מפגינים צועקים לו "גדי תיזהר, רבין מחפש חבר" בגלל עמדתו התקיפה בפרשת אזריה, נותר דומם.
עינב שיףואולי זה לב הסיפור: אם בעבר תמונות כאלה יצרו לחץ ציבורי על מנת לשמור על מה שנשאר מהאתוס, היום אין שום סיבה לעשות עניין. גם מבחינה תקשורתית, מה שפעם חולל רעש אדמה של 8 בסולם ריכטר הוא כיום בקושי מכה קלה בכנף. לא נורא, תמיד אפשר לבכות ביחד על הסיקור המוטה של ה-BBC.









