ביום ראשון יגיע לוועדת שרים לענייני חקיקה החוק ההיסטורי לאיסור צריכת זנות. החוק, שאושר כהוראת שעה לחמש שנים מיולי 2020, מגיע כעת לכנסת לסיבוב נוסף. בימים בהם הרחובות בוערים ממחאות ובכנסת עסוקים בעיקר בחוקי הפיכה משטרית ובביזה תקציבית למקורבים – נזכה בקרוב לרגע של חסד, של הזדמנות להגיד למי שמיום היוולדן היו שקופות למערכת – אתן לא לבד, למרות הכל, גם עכשיו אנחנו, כולנו, ביחד אתכן.
בשנת 2017 ראיתי לנגד עיני נס גלוי, אמנם חקיקה משותפת של קואליציה ואופוזיציה עוד היתה נהוגה בכנסת ה-20 (הכנסת האחרונה שפעלה 4.5 שנים והתפזרה לפני שיצאנו ל-5 מערכות בחירות) אך גם אז בלט הרגע ההיסטורי בו 74 חברי וחברות כנסת הצביעו בעד איסור על צריכת זנות. בלי נמנעים ומתנגדים, קואליציה ואופוזיציה בקול אחד, משולי מועלם רפאלי בימין ועד זהבה גלאון בשמאל, עובר בעליזה לביא במרכז תוך תמיכה של כל סיעות הבית, מהערביות ועד החרדיות.
המהפכה המיוחלת התרחשה: השינוי המהותי ביחס המערכתי לזנות, שביטל את התפיסה המיושנת של "המקצוע העתיק בעולם", החל ביום אישורו של החוק בקריאה טרומית. בצעד משמעותי, הועברה האחריות לצרכני הזנות – שפוגעים בנשים משחר האנושות - וזאת עוד לפני האישור הסופי של החקיקה. התוצאות היו מיידיות: תוך חודשים ספורים נרשמה ירידה דרמטית בצריכת זנות, ובמקביל חלה עלייה של 210% במספר הפניות לתכניות שיקום, עד כדי יצירת רשימות המתנה בארגונים העוסקים בשיקום מזנות.
בימים בהם הרחובות בוערים ממחאות ובכנסת עסוקים בעיקר בחוקי הפיכה משטרית ובביזה תקציבית למקורבים – נזכה בקרוב לרגע של חסד, של הזדמנות להגיד למי שמיום היוולדן היו שקופות למערכת – אתן לא לבד, למרות הכל, גם עכשיו אנחנו, כולנו, ביחד אתכן
נשים רבות שהגיעו למרכזי השיקום חזרו על אותן שתי אמירות מרגשות – "צריכת הזנות ירדה משמעותית" אך לא פחות חשוב מכך "הרגשנו שרואים אותנו, שלראשונה באמת מתכוונים בכנסת ישראל ומושיטים לנו יד ליציאה לשיקום".
אישורו של החוק בקריאות שנייה ושלישית בדצמבר 2018 השלים את המהפכה. המחקר המלווה לחוק של מכון ברוקדייל, שפורסם לאחרונה, אישש את הניצנים הראשונים: קיים קשר ישיר בין חקיקת החוק ואכיפתו לצמצום צריכת הזנות והגדלת מספר הנשים הפונות לשיקום. התמיכה הציבורית זינקה מ-26% ב-2008 לכ-70% כיום - עדות למהפך בתפיסה החברתית הישראלית. 25% מצרכני הזנות אף העידו כי הפסיקו או צמצמו את צריכתם.
החוק אושר באופן סמלי ביומה האחרון של הכנסת ה-20. לימים, חששתי מאד שאישורו בתמיכה גורפת בכנסת האחרונה שעוד תתקיים בצורה סבירה, היה ניצול אחרון של הזדמנות שלא תחזור, וחששתי מאד מפקיעתה של הוראת השעה ללא היתכנות פוליטית לאישורו מחדש של החוק.
שמחה לגלות שטעיתי
אולם מעולם לא שמחתי כ"כ לגלות שטעיתי. ובעוד כותבת שורות אלו מתקשה במיוחד להחמיא לקואליציה הנוכחית ובמיוחד לשר המשפטים, הנה נראה שהם הפנימו את גודל האחריות והשעה ושמדינת ישראל הפנימה לעומק כמה חשובה עמידתה האיתנה לצד הנשים המודרות בעולם. וכך, יביא השר ביום ראשון לוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק ממשלתית טובה. כזו שהופכת את החוק לא רק להוראת קבע, אלא מכניסה אותו סוף סוף למקומו הטבעי בחוק הפלילי הישראלי.
במשך שנים שגשגה תעשיית הזנות הישראלית באין מפריע, תוך הגעה לממדים מזעזעים. הסקר הלאומי על תופעת הזנות חשף מציאות קשה: 14,000 נשים בזנות בישראל, רובן המוחלט ישראליות, לאחר מאבק מתמשך של המדינה בתופעת הסחר בנשים. מתוכן 3,000 קטינות וקטינים - ילדות וילדים שלנו - מנוצלים מדי לילה. הסקר מגלה עוד כי 76% מהנשים מעוניינות לצאת מהזנות אם יתאפשר להן, ו-62% מהן אימהות לילדים. דו"ח מבקר המדינה משנת 2014 חשף את הנתון המזעזע: גיל הכניסה לזנות בישראל הוא 13-14, ורשימת קרבנות הזנות שריכזנו במשך שנים מלמדת כי גיל הפטירה הממוצע של אישה בזנות הוא 40 - פחות מחצי מגיל הפטירה הממוצע של יתר הנשים.
ניצן כהנאההיסטוריה לימדה אותנו שבעתות חירום, במיוחד במלחמות, הנשים - ובראשן הנשים מאוכלוסיות מוחלשות ומודרות - הן הראשונות להיפגע, להישכח ולהפוך לאחרונות בתור. לא קל להתגאות בימים אלו בנעשה בכנסת, אך חשוב להוקיר רגעים של חסד כמו זה שניצב מולנו. זוהי החלטה נחושה שלא להפקיר את המוחלשות ביותר, אמירה חד-משמעית וחזקה שגם עתה הן חשובות. קריאה ברורה לכל איש ואישה שירצו לצאת מתופת הזנות: אתן לא לבד. מדינת ישראל, ממשלת ישראל, כנסת ישראל והציבור הישראלי רואים אתכן ומושיטים יד לחיים טובים יותר.
עו"ד ניצן כהנא מומחית בקידום מדיניות חברתית, לשעבר מנהלת המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות
