הנתונים על הטרדות מיניות במשטרה ובשירות בתי הסוהר נחשפו הבוקר (שני) במהלך דיון בוועדה לביטחון לאומי בכנסת. בדיון הוצגה לחברי כנסת ואנשי המקצוע תמונת המצב בנוגע לדיווחים, לטיפול ולמגמות בתחום, וזאת לקראת קידום חוק שיחיל חובה על גופי הביטחון להעביר דיווח חד-שנתי על הטרדות מיניות במשטרה ובשב״ס.
ח״כ מירב בן ארי, שיזמה את הצעת החוק, אמרה כי זו הונחה לפני כשנתיים, אך מאז התקיים בעניינה דיון אחד בלבד. לדבריה, הייתה נכונות לקדם את החוק, אך הדיון סטה לגופים אחרים, כמו צה"ל וכבאות והצלה. "לצערי, כבאות אינו נחשב לגוף ביטחוני, אחרת אולי כבר הייתה עבודה רצינית בנושא. צה"ל, בכל הנוגע לדיווח לוועדה, אינו נמצא תחת אחריותה הישירה, אלא דרך יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר (יוהל"ם)".
לצד הביקורת היא ציינה לחיוב את שב"ס ש"ביצע מהפכה של ממש". ח"כ בן ארי ביקשה "לשבח אותו על העבודה המדהימה, במיוחד לנוכח התקופה הקשה שעבר ברשתות החברתיות. שב"ס לקח אחריות על הנושא, וכך גם המשטרה".
ורד ויניקוב, ראש מדור מניעת הטרדה מינית במשטרה, ציינה כי ישנה ירידה בדיווחים על בכירים, אך במקביל ישנה עלייה במודעות לנושא ובדיווחים על התנהגות לא הולמת. "ב-2023 היו 244 דיווחים, בשנת 2024 נרשם מספר דומה, כמחציתם הסתיימו בטיפול משמעתי, חלקם נידונו בהליכים אזרחיים", אמרה.
לדבריה, "אנחנו לא מדברים במונחים של תלונות אלא של דיווחים, והחובה לטפל בהם חלה עלינו. המשטרה רואה בהטרדה מינית במישור הפלילי חלק מאותה סביבת עבודה ולכן יש חובת דיווח גם אם הנפגעת בוחרת שלא להגיש תלונה".
היא הוסיפה על דרכי העבודה מול המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). "רוב הדיווחים מועברים למח"ש, ויש ממשק יומיומי איתם. לצד זאת, לעיתים המענה היעיל ביותר הוא בערוצים פיקודיים, וגם דיווחים על התנהגות לא הולמת מטופלים. במקרים שבהם אין מספיק מידע, או שהרף אינו מצדיק צעד משמעותי, עדיין מתבצעת הסברה ביחידה הרלוונטית".
ח"כ מהליכוד משה סעדה, ששירת במח"ש במשך 23 שנה וכיהן כסגן מנהל המחלקה, השתתף גם הוא בדיון. הוא התייחס לאופן שבו מח"ש מטפלת בתלונות, ואמר: "91% מהתלונות נסגרות. כולנו זוכרים את פרשת הניצבים, שבאותה תקופה נרשמה בה עלייה בתלונות ובכתבי האישום".
הוא אמר כי "במשטרה היו אז מקרים שבהם ניצבים החזיקו פילגש. אבל היום אין כמעט כתבי אישום נגד בכירים, ויש פחות תלונות על הטרדות מיניות כי נשים חוששות להתלונן. השאלה היא מתי המגמה התהפכה ומדוע אחרי עלייה משמעותית חלה ירידה".
גונדר ברכה עמר, היוהל"ם של שב"ס, ציינה כי הארגון מקדם סביבה מוגנת שבה סוהרות ואנשי סגל מרגישים אמון במערכת. "עבירות הטרדה מינית אינן דומות לעבירות אחרות. שב"ס מתנהל במדיניות של אפס סובלנות, והנציב הנוכחי אף הרחיב את היחידה המטפלת בנושא ונתן לה סמכויות נוספות". היא ציינה כי "לראשונה היוהל"ם משתתפת בדיוני הסגל הפיקודי הבכיר ומקבלת החלטות".
לדברי גונדר עמר, "שב"ס מתמודד עם שתי סוגיות – הטרדות מצד אסירים כלפי אנשי סגל, והטרדות בתוך הסגל עצמו. בשנת 2024 דווחו 108 מקרים שבהם אסירים הטרידו נשות סגל, כאשר בעבר מקרים כאלה כלל לא תועדו ונספרו. בנוסף, נרשמו 58 דיווחים על הטרדות בתוך הסגל, לעומת 47 בשנת 2023".
נציב שב"ס, רב-גונדר קובי יעקובי, התייחס היום בישיבת סגל הפיקוד הבכיר לדיון שנערך: "בוועדה לביטחון לאומי עולה הצעת חוק דיווח לכנסת על תלונות וטיפול בהטרדות מיניות במשטרה ובשב"ס. למרות שלא ברור מדוע הצעת החוק לא כוללת את כלל הארגונים הביטחוניים, אנחנו מעודדים שקיפות מלאה כלפי הציבור".
הוא הוסיף: "כמו שאני תמיד אומר הקירות של בתי הסוהר שקופים ותפקידם למנוע בריחה בלבד. אנחנו עושים דברים גדולים וחשובים בתחום הזה ונמשיך לעשות ואין לנו שום בעיה שהציבור יראה וישפוט". במהלך הדיון עלתה גם שאלת הכללת צה"ל במסגרת החוק, אולם בצה"ל מתנגדים וטוענים כי הנתונים יכולים להימסר גם ללא חובה חוקית בוועדה לביטחון לאומי.
