מלי יהלומי ובתה ליאל, שיצאו לטיול בווינה, נעדרות מאז יום שישי - ורב הנסתר על הגלוי. באוסטריה אף נטען שהמוסד מעורב בחיפושים - אבל בניגוד לדיווחים, אין מעורבות של המוסד בחקירה. "אתה צריך להבין", אמר ל-ynet רונן יהלומי, אחיה הגדול של האם, "ביום שני שבוע שעבר חגגנו לה יום הולדת חמישים במודיעין". יהלומי הגיע בשליחות המשפחה לבירה האוסטרית, ומאז יום רביעי הוא עסוק ביצירת קשרים עם הרשויות המקומיות, הישראליות והיהודיות בעיר - ושיתף כי "הגעתי לקצה גבול יכולת הדאגה שלי".
תגובתם של משפחת יהלומי
"הגעתי לקצה היכולת". רונן יהלומי, אחיה של מלי בחיפושים בווינה
(צילום: זאב אברהמי)
ליאל תכננה את הטיול כהפתעה, למלי הייתה התראה של חצי יום
(צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של שגרירות ישראל בווינה)
"כל הטיול הזה הגיע אליה בהפתעה, לא היה לה זמן להתכונן אליו", הסביר, על רקע השמועות כי ההיעלמות קשורה לתפקידה בבנק ירושלים - שמועות שהובילו לצניחת המניה. "הנסיעה לפראג תוכננה על ידי ליאל כמתנת הפתעה. לא היה למלי מושג על הנסיעה. זה הרושם שקיבלו כולם. ליאל ארגנה הכל, קנתה כרטיסי טיסה והזמינה חדר בפראג וחדר בווינה. "כמה זמן כבר היה לה למלי להתארגן", אומר האח רונן, "המסיבה הייתה ביום שני והנסיעה למחרת, ביום שלישי".
הדירה שמלי וליאל יהלומי שכרו בווינה נמצאת ברובע החמישי, ברחוב הארפמן שטראסה 13. בניין גדול מרשים בסגנון בארוקי עם כמה כניסות, 60 דירות וחצר פנימית. חברת הניהול משכירה את יחידות 501-515 באייר בי אנד בי ובאחת מהן ישנו ביום שישי האחרון מלי וליאל.
מה היה להן לחפש כאן? כי עם כל הכבוד לסגנון האדריכלי המרשים מיקום הבניין בעייתי. מרוחק יותר משני קילומטרים מהעיר העתיקה בה נמצאות מרבית האטרקציות התיירותיות של ווינה ושני בתי חב״ד בהם אפשר להזמין מקום לארוחת שבת. המיקום המרוחק מוזר בשל העובדה שהשתיים הגיעו לביקור בעיר בסוף השבוע במהלכו לא יכלו לנסוע בתחבורה ציבורית בשל היותן דתיות. לפי האיכון האחרון של הטלפון שלהן הן צעדו מכאן עם תיקיהן כמה קילומטרים טובים עד לאזור תחנת הרכבת המרכזית של העיר. תחנה ענקית המחברת את הבירה האוסטרית עם כל אירופה.
דייר צעיר שיצא מהבניין כשנכנסתי בדיוק לחצר הפנימית אמר ששמע על היעלמות האם והבת מישראל. ״היתה על הסיפור הזה התכתבות בווטסאפ גרופ של הבניין״, אמר, ״אבל אף אחד לא ראה אותן מגיעות ולא ראה אותן הולכות. הגיעו לפה חוקרים של המשטרה המקומית ותשאלו כמה שכנים, הם לא ידעו לומר כלום״. שאלתי את הבחור הצעיר אם זו שכונה שקטה והוא מייד פסל את כיוון החקירה הזה. ״זו שכונה שקטה, כלום לא קורה פה״.
"תקשיב, משהו לא בסדר"
לדברי רונן יהלומי: "ההבנה אצלי שיש אירוע הגיעה ביום שני בבוקר. אחותי אלינור הייתה איתה בקשר. אנחנו ארבעה אחים, מלי השלישית, אלינור הקטנה. בשישי מלי שלחה לה סרטון מהדירה באוסטריה. 'הגענו לווינה, זו הדירה, וואוו איזה יופי, היא מהממת, שבת שלום', וזהו. במוצאי שבת הן לא דיברו ובראשון בבוקר אלינור ניסתה ליצור איתה קשר. אני רק בשני מבין שיש בעיה. אלינור מתקשרת אלי, אומרת 'תקשיב, משהו לא בסדר'. אני אומר לה, מה לא בסדר, כולה יום וחצי מאז מוצאי שבת, הכל בסדר. ואלינור אומרת לא, אין לי איתן קשר מאז יום שישי. לא התרגשתי. אני לא בן אדם שמתקשר כל יומיים, אבל אלינור ומלי מתקשרות יותר ומבחינתה של אלינור לא להיות בקשר עם מלי כמה ימים זה חריג. הרגשתי עליה שהלב שלה כבד. והזמן נוקף ולאט לאט אנחנו מבינים שיש בעיה".
רונן יהלומי המשיך וסיפר: "ביום שלישי בלילה הן היו אמורות לעלות בפראג על טיסה חזרה לארץ. באל על היו מודעים לעובדה שהן לא יצרו איתנו קשר כמה ימים. ביקשנו מהם שיעדכנו אותנו מייד אם הן עושות צ'ק אין לטיסה. היה לנו ברור שאם הן לא מגיעות לשדה בפראג עד שעה לפני הטיסה אז אנחנו צריכים לנקוט בפעולה יותר אגרסיבית. באותה נקודה התארגנתי על טיסה לווינה והגעתי ברביעי בבוקר".
על פניו, אם זה מה שבאמת היה, בזמן כל כך קצר קשה לארגן היעלמות. להיעלם זה אירוע שמצריך התארגנות. אדם משאיר אחריו שובל עקבות דיגיטליות. החל מהסלולארי, דרך כרטיס האשראי ועד לשעון החכם שעל פרק היד. וכשצריך לנוע ממקום למקום, לבדוק לוחות זמנים של תחבורה ציבורית, לנווט ליעד, זה כמעט בלתי אפשרי בלי טלפון נייד היום.
טיילו הרבה בעולם - ותמיד שמרו על קשר. מלי וליאל יהלומי
הבית שבו שהו הנעדרות
(צילום: זאב אברהמי)
(צילום: זאב אברהמי)
"אין לי מושג לגבי זה", אמר רונן על אותן שמועות לגבי נסיבות ההיעלמות. "באמת שאין לי מושג. אני לא נכנס לשמועות. אחותי הרוויחה טוב, הייתה לה עצמאות כלכלית מוחלטת". בנושא זה, גורם במשטרה הבהיר כי העובדה שהחקירה מנוהלת על ידי היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית בלהב 433 נובעת מכך שיש לה את האמצעים עם גופי אכיפת חוק ומשטרה ברחבי העולם והניסיון לניהול חקירה מסוג זה - וכלל הכיוונים נבדקים.
על מעשיו בווינה סיפר רונן: "נפגשתי עם הקונסול, נפגשתי עם המשטרה המקומית, העברתי להם את כל הפרטים שידועים לנו. הקונסול גם חיבר אותי עם קצין בכיר פה במשטרה". בנוגע למעקב דיגיטלי ולשימוש של מלי וליאל בכרטיסי אשראי אמר: "זה עניין ביורוקרטי. זה משהו רגולטיבי שלוקח זמן לעשות. זה מצריך צו בית משפט ואני לא יודע אם ניתן כבר צו כזה. אני מחכה לשמוע אם ישנה התקדמות בכיוון הזה. זה לא כמו בסרטים שהכל קורה מהר והמערכת שקופה לכל שוטר. זה מה שאני עושה מאז שהגעתי לפה, לוחץ שיתקדמו עם כל העניין הדיגיטלי כי ברור שהזמן משחק פה תפקיד מכריע".
רונן סיכם: "אין לי שום מחשבה, שום כיוון. אני יכול להריץ 200 תרחישים בראש, ועשיתי את זה. אני יכול לחשוב שקרה משהו נורא או שקרה משהו שבגללו הן לא יכולות ליצור קשר. משהו פה קרה שהוא לא בשליטה שלהן. אחותי היא לביאה, גידלה שני ילדים לבדה, היא אשת קריירה, עובדת בבנק ירושלים, עצמאית לחלוטין כלכלית, אף אחד לא עוזר לה. התא המשפחתי שלה מתקיים כתא נורמטיבי, והן נוסעות לחו"ל, זה לא עולם שזר להן. מלי ואביה של ליאל גרושים כבר יותר מ-20 שנה. אין ביניהם יחסים אבל הוא מודאג מאד. האיש אברך. גירושים נקיים בלי איזשהו עניין מיוחד. אני מכין את עצמי להכל, לכל תסריט. החל מזה שהן יצוצו פה מעבר לפינה ועד שלא נדע".
ממשפחת יהלומי נמסר: "המשפחה ערה לחרושת השמועות והדיווחים הסותרים שמופצים בשעות האחרונות בכלי המדיה השונים. המשפחה מבקשת להבהיר כי אין בכוונתה ויכולתה להתייחס למידע לא מאומת שלא התקבל מהגופים הרשמיים. בהמשך להודעת בנק ירושלים לבורסה, המשפחה מבקשת להדגיש שוב את הודעת הבנק: 'בהמשך לבדיקה שבוצעה, לא נמצא כל ממצא המעיד על פעולות חריגות כלשהן בכספי הבנק או בנכסיו'. משפחת יהלומי מבקשת מכלל הגורמים הרלוונטיים לא לשלול שום כיוון חקירה. היום מציינים שישה ימים מאז נותק הקשר עם מלי וליאל. בתוך אי הוודאות והדאגה, המשפחה ממשיכה לקוות ולייחל לכך שהחיפוש יוביל אליהן ושהסיפור הזה יסתיים בסופו של דבר בשלום".
חזרה בתשובה אחרי הצבא
מלי גדלה ביד אליהו שבדרום תל אביב, במשפחה חילונית, וחזרה בתשובה אחרי הצבא. היא הכירה את אבי שני ילדיה, גם הוא חוזר בתשובה, וכשהילדים היו קטנים התגרשו. היא גידלה אותם לבד ובמקביל למדה ועשתה קריירה, תואר שני בכלכלה ותפקיד בבנק ירושלים, במטה הקמעונאות. אישה אחראית, יציבה, אם מסורה, ומזה כחצי שנה סבתא לתינוק חמוד שנולד לבנה הבכור.
"היא וילדיה דתיים, אבל לא פנאטים", שיתפו קרובי המשפחה. הם מכירים את העולם החילוני, מכילים אותו וחיים לצידו. זה גם המפתח לאהבה המשותפת לשתיים לנסוע בעולם ולהכיר מקומות חדשים. זו לא הנסיעה המשותפת הראשונה של האם ובתה. יהלומי לא ידע לומר בדיוק לאן, אבל הן נסעו פעם או פעמיים בשנה, כל פעם לכמה ימים - ומכל מקום שלחו סרטונים ושמרו על קשר עם המשפחה.
וכך גם הפעם, רגע לפני כניסת שבת השתיים שלחו סרטון, בו הן נכנסות לדירת סטודיו ששכרו בווינה. ליאל צילמה את החדר, את מלי ואת עצמה - דרך המראות. הן נשמעות שמחות ומרוצות מהדירה. תיעוד שאינו מכיל פתיל של רמז לדרמה שתתחולל זמן קצר לאחר מכן.
תחנת הרכבת בה היה האיכון האחרון של השתיים
(צילום: זאב אברהמי )
הודעת משרד החוץ
(צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של שגרירות ישראל בווינה)
השתיים כאמור שומרות שבת. העובדה שלקחו את הדירה ליום אחד ויצאו בשבת היא תעלומה, כמו גם העובדה שהאיכון האחרון על הטלפון התרחש ביום שבת. "כשישראלים דתיים מגיעים לפה, הם יוצרים בדרך כלל קשר", אמרה לי המזכירה בבית חב"ד בעיר. "מזמינים מקום לארוחת שבת. מהן לא שמענו כלום. כלום".
השאלה הגדולה היא כיצד שתי נשים בוגרות, אם ובת, יכולות להיעלם מבלי להשאיר עקבות. רגע אחד הטלפונים שלהן מאוכנים בגן ציבורי ליד תחנת הרכבת המרכזית של ווינה ומיד לאחר מכן - כלום.
הדירה שבה הן שכרו את מקום הלינה שלהן ביום שישי נמצאת ברובע הרביעי של וינה, ב"הארפטמן שטראסה 13", כשני קילומטר ממרכז העיר. שכונה שקטה. הכתובת עצמה כוללת חצר ובה מספר בניינים, ובסך הכל 60 דירות. כדי להגיע לאטרקציות תיירות, או כדי להגיע למוסדות יהודיים, יש להשתמש בתחבורה ציבורית. אבל הן שומרות שבת. זו בחירה מוזרה. כמו גם ההחלטה לשאת את מטלטליהן ביום שבת וללכת לתחנה המרכזית, 2.2 קילומטר מהדירה שאותה שכרו. תשובות לאותן שאלות עדיין אין.
לירן תמרי ואיתמר אייכנר השתתפו בהכנת הכתבה
