אינטרס פוליטי תחת לחץ אמריקני. המשא ומתן בדוחא בין ישראל לחמאס נתקל במבוי סתום, וסטיב וויטקוף, שליחו של נשיא ארה"ב למזרח התיכון הגיע לאזור כדי ללחוץ את הצדדים. "עם ישראל צריך להבין שיש לו ממשלה שפועלת בניגוד לאינטרס של המדינה", תקף הבוקר (שלישי) שר הביטחון לשעבר יעלון, "היא פועלת בהתאם לאינטרס שלה להיאחז בשלטון".
ריאיון אולפן עם רא"ל (במיל') משה בוגי יעלון
(צילום: ירון ברנר)
לדבריו, "חמאס חטף באכזריות כדי לשחרר את האסירים שלו, ואנחנו טרפדנו. יש אנשים שמאיימים לפרק את הקואליציה וזה השיקול העיקרי. שלב ב' היה חלק מההסכם, היינו צריכים להיכנס לדיונים ביום ה-16 אחרי תחילת היישום, מי שלא עשה את זה, אלו אנחנו. עכשיו האמריקנים באים על הראש שלנו כי האינטרס של טראמפ לשחרר את החטופים כמה שיותר מהר ולעצור את המלחמה.
"הצד הישראלי מושך זמן", טען יעלון. "נתניהו החליף את מי שניהל את המשא ומתן באופן מקצועי בפוליטיקאי שמשרת אותו, רון דרמר. האמריקנים מזהים את זה, הם מבינים שבצד הישראלי אין אינטרס לשחרר את החטופים, וזה מנוגד לאינטרס שלהם, אז הם נכנסים לעניין. שמענו שליח אחד, עכשיו שליח שני. בסופו של דבר, הכדור בצד הישראלי וחמאס מוכן לפעימה אחת". יעלון ציין כי לשחרור כל החטופים בפעימה אכן יש מחיר, אבל לא השתנה. "אם השתנה, אז לרעה. כתוצאה מהתמשכות הזמן, המחיר הפך גבוה יותר".
"צריך עמוד שדרה קציני"
הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, נכנס רק בשבוע שעבר לתפקידו, ונאלץ להתנהל בזהירות בזירה הציבורית אחרי ההחלטה השנויה במחלוקת לפטר את דובר צה"ל דניאל הגרי. התבטאויותיו ספגו ביקורת על כך שייתכן כי מדובר בניסיון לרצות את הדרג הפוליטי, אך דווקא יעלון, שידוע בביקורתו על הממשלה, אמר כי יש לו די "עמוד שדרה" לעמוד מול לחצים.
"אני מכיר את אייל זמיר וסומך עליו", אמר יעלון בריאיון באולפן ynet. "אני מקווה שהוא לא השתנה, הוא עמד בהרבה מבחנים בשורת תפקידים, כולל המזכיר הצבאי של נתניהו. הוא מכיר את הסביבה ואני ראיתי אותו מקרוב כשהייתי שר ביטחון. הוא שמר על עמוד שדרה קציני, ככה קראתי לזה מול מזכירים צבאיים שלפעמים התערבו בפוליטיקה - הוא לא".
לדבריו, המהלך להדחת הגרי יש פה טעם לפגם, שצובע את הרמטכ"ל בצבע בעייתי. "כרמטכ"ל הוא צריך לעמוד מול דרג מדיני שעלול להוביל אותנו למלחמת שולל, לא רק בגלל החטופים. מה עוד יש לעשות בעזה? היינו צריכים לסיים את זה כבר בינואר", הוסיף.
יעלון התייחס לכך ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר כי לזמיר יש תוכניות התקפיות יותר, ובכך תלה את אי-העמידה במטרת הלחימה להביא למיטוט חמאס בקודמו, הרצי הלוי. "סמוטריץ' היה מאלו שהובילו אותנו לאירוע. יש דרג מדיני, אם היינו משחררים את החטופים בנובמבר היינו מסיימים את המהלך העיקרי ברצועת עזה בינואר, כשהתחלנו להוציא את 25 מ-27 החטיבות", אמר יעלון. "היינו צריכים לרדוף את חמאס כמו שעושים ביהודה ושומרון, כמו שמבצע חומת מגן נמשך עד היום".
הוא ציין כי למעשה המהלך למיטוט חמאס לא תלוי ברמטכ"ל כזה או אחר, אלא בהחלטה של הדרג המדיני. "הייתה החלטה להחליף את שלטון חמאס, סמוטריץ' רוצה מושל צבאי, נתניהו לא מעז אז הוא לא מחליט. לא יבואו שוודים ונורבגים, אז הם יפרקו לו את הקואליציה. בגלל זה אנחנו תקועים משיקולים פוליטיים, בלי ניהול אסטרטגי של כל המערכה הזאת".
אתגר נוסף שמולו יצטרך להתמודד הרמטכ"ל החדש הוא גיוס החרדים. "הצבא איבד 15 אלף איש, מאות הרוגים והרבה פצועים שיצאו מכשירות. הרמטכ"ל יצטרך לעמוד על שלו, כמו שהוא יצטרך לעמוד על נושאים אחרים. כרמטכ"ל אתה עומד בין הצבא לממשלה שאחראית עליך, ולו יש את כל הכלים והכישורים, הוא עבר את המבחנים כדי להתמודד עם זה כמו שצריך".
"אי-ציות לא אלים" מול הדחת היועמ"שית
יעלון, הפך בשנים האחרונות לאחד הקולות הבולטים בהפגנות נגד הממשלה. "זו ממשלה מורדת, ואנחנו דמוקרטיה נכה בלי איזונים ובלמים. הרשות השופטת היא הגורם היחיד שנותן איזון, רוצים להרוס אותו כי רוצים דיקטטורה", אמר על ההליך שבו פתחה הממשלה להדחת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרה-מיארה.
על השאלה מדוע לדעתו הציבור לא יוצא לרחובות בעקבות ההחלטה כבעבר, השיב: "אני משוכנע שיהיה ציבור שכן ייצא, ובמקרה הזה המחאה צריכה לעצור את המדינה". יעלון הסביר כי מבחינתו לעצור את המדינה משמע: "אי-ציות אזרחי לא אלים. לחסום את בית ראש הממשלה ואת לשכתו, שלא יוכל להיכנס ולצאת. לחסום את הכנסת ולעצור את מוסדות השלטון. באופן טבעי, ברגע שזה קורה, אנחנו צריכים לצאת בהמוננו".
יעלון אף טען כי מעולם לא קרא לאי-התייצבות, ואמר כי מי שיחליט לסרב להתייצב "זו החלטה אישית שלו". לדבריו, מה שאירע במהלך המחאות נגד המהפכה המשפטית היה הפסקת התנדבות, מה שלטענתו קורה גם עכשיו כ"סרבנות אפורה". "ב-7 באוקטובר לא הייתה יחידה שהייתה מתחת ל-100 אחוז התייצבות, היו 120 אחוז, 160 אחוז. במחזורים האחרונים, שזו כבר הפעם הרביעית שקוראים למילואימניקים, יש 50 אחוז או 60. אנשים מבינים שמוליכים אותם באף, מלחמה של 17 חודשים, בלי שהדרג המדיני מחליט מה ביום שאחרי, והכול משיקולים של היאחזות בשלטון".
