שלוש בשורות חיוביות, מנקודת ראות ישראלית, יצאו מהמפגש בין נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נתניהו וצוותיהם: האחת היא שארה"ב מתחילה במשא ומתן ישיר על פירוק תוכנית הגרעין, ואולי גם נושאים נוספים, עם איראן ביום שבת הקרוב בעומאן. טראמפ והאיראנים אישרו שהמגעים יתקיימו בדרג גבוה, כלומר יהיה מו"מ ענייני (האיראנים בלילה התעקשו שהוא יהיה עקיף).
הצהרות נתניהו וטראמפ
(צילום: רויטרס)
הכותרת
בדרך להסכם גרעין או למתקפה על איראן ומה עדיף לישראל? | רון בן ישי
27:26
מה שחיובי בבשורה הזאת הוא שבינתיים איראן לא תנקוט בשום פעולה מלחמתית, וגם תנסה, כנראה, לרסן את השלוחים שלה כדי לא לחבל במשא ומתן. אבל לפני שמוחאים כפיים בשמחה, צריך לדעת שזה יהיה מו"מ קשה, שבו האיראנים – סוחרי בזאר מנוסים ורמאים לא קטנים – עלולים להונות את ארה"ב, ואין שום ערובה שהמשא ומתן יצליח. עצם פתיחתו, אומר שבחודשים הקרובים לא יהיה עלינו, כנראה, איום קינטי ממשי מכיוון איראן.
הבשורה השנייה היא שיש כנראה הבטחה מעורפלת מצד טראמפ לראש הממשלה להוריד בהמשך את המכסים שהנשיא הטיל בימים האחרונים על ישראל. לא ידוע באיזה שיעור הם יופחתו ומתי, אבל נתניהו הבטיח, בתמורה, שישראל למעשה תאפשר ייבוא חופשי מארה"ב, ומה שלא פחות חשוב – תדאג שמאזן הסחר בין ישראל לארה"ב יהיה לפחות מאוזן, ורוב הסיכויים שאף ייטה לטובת האמריקנים (כיום הוא נוטה לטובת ישראל).
הבשורה השלישית היא שלנשיא האמריקני באמת אכפת מעניין החטופים. זה היה ניכר במונולוגים הארוכים, שבהם ציטט את החטופים ומשפחותיהם שאיתם נפגש, וניכר היה שסיפוריהם הכעיסו אותו ונגעו לליבו, וכי הוא באמת מחויב לחלץ אותם מהשבי – אף כי היה ברור שאין כרגע מתווה ברור לעסקה חדשה, חוץ ממה שכנראה מציעה מצרים, שהוא בעייתי מבחינת ישראל.
החזון של טראמפ, והמזל ששיחק לנתניהו
בשורה טובה נוספת היא שישראל תקבל כנראה את הסיוע הצבאי שהיא מבקשת מארה"ב, אך לא לגמרי ברור למה התכוון טראמפ כשהוא אמר שישראל מקבלת 4 מיליארד דולר, ובירך על כך את נתניהו כשאמר בהומור: "מזל טוב על כך". נותר להבין אם זהו חלק מהסיוע הקבוע שכבר סוכם, או סיוע נוסף.
טראמפ מכריז על השיחות מול איראן
(צילום: רויטרס)
טראמפ גם הבטיח לנצל את קשריו האישיים החמים עם רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה, כדי למנוע עימות על אזורי השפעה וחופש פעולה צבאי בשטחה של סוריה בין ישראל לטורקיה. חייבים לציין שטראמפ היה, במסיבת העיתונאים הזאת, ענייני, שלט בעובדות ובמספרים – אף כי לא כולם ממש בדוקים ומאומתים – ועשה מאמץ גדול מאוד להבהיר שהטלת המכסים על שותפי הסחר של ארה"ב, נועדה להיות בעצם מהלך שיאפשר לה ליצור מאזן סחר חדש, בעיקר עם הגושים הכלכליים הגדולים באסיה ובאירופה – כלומר, עם סין, יפן ודרום קוריאה, ועם האיחוד האירופי, אבל לא רק.
טראמפ אמר בגלוי שהוא רוצה "לסדר מחדש את השולחן", ואפשר להגיד לטרוף את הקלפים ולחלק אותם מחדש, באופן שארה"ב תוכל לצמצם, ואולי אף לסגור, את הגירעון המסחרי הגדול שיש לה עם שאר מדינות העולם. טראמפ סיפר שחלק גדול ממנהיגי העולם מתדפקים על דלתו כעת כדי לדבר איתו, ונראה היה שזו, מבחינתו, בשורה טובה. עם זאת, מהאופן הענייני, יחסית לדונאלד טראמפ, שבו הוא דיבר, אפשר לראות שנשיא ארה"ב קצת נבהל – אולי אפילו הרבה – מתגובת השווקים והבורסות למלחמת הסחר שעליה הכריז בתחילת השבוע שעבר.
טראמפ ניסה לומר לכל העולם – אולי חוץ מסין – "רק רציתי להבהיל אתכם ולהראות לכם מה אנחנו יכולים לעשות אם יחסי המסחר בינינו לא יהיו הוגנים ולא יהיו טובים". החריג הזה הוא היחס שלו לסין, שלה הוא הציב אולטימטום להוריד את המכסים שזו הטילה כפעולת תגמול על הייבוא מארה"ב. "אם עד מחר בצהריים הם לא יורידו את תוספת המכסים – אנחנו נעלה עוד יותר את המכס שהטלנו עליהם", אמר טראמפ, ונראה שהוא מתכוון לנהל מו"מ קשוח עם הסינים.
נתניהו, במסיבת העיתונאים, אמר בנאום הקצר שנשא את כל הדברים שטראמפ היה רוצה לשמוע. ניכר היה בו שהוא התכונן היטב, ומאחר שכנראה קיבל את רוב מבוקשו בשיחה עם הנשיא וצוותו, הוא התנהג כמו תלמיד שהוא "חביב המורה", ושיודע היטב היכן מרוחה החמאה על הפרוסה שלו. נתניהו לא חידש שום דבר, אבל מהבעת פניו אפשר היה להבחין שהוא מרוצה מאוד מתוצאות הפגישה עם נשיא ארה"ב – למרות שהושגו בה רק הסכמות עקרוניות – ואילו הטוב, הרע, והמסוכן נמצא תמיד בפרטים שידונו בהם צוותי המשא ומתן.
אפשר להגיד שלנתניהו היה מזל שהוא הגיע לבית הלבן ביום שבו ארה"ב קצת מבוהלת מהתגובה העולמית למלחמת הסחר שהכריז עליה דונלד טראמפ, והיה לו עניין, לטראמפ, להראות שהוא גמיש ונגיש – במיוחד כשמדובר בידידים. שוב שיחק המזל לנתניהו.
