בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו, זומן לעדות פתוחה במשרדי להב 433 במסגרת חקירת פרשת הדרכונים הדיפלומטיים. במרכז הפרשה עומד החשד להנפקת דרכונים דיפלומטיים למי שלא היו זכאים להם, מכיוון שלא עמדו בתבחינים לקבלת דרכון דיפלומטי.
במסגרת החקירה, המשטרה בוחנת את כל הוצאות הדרכונים הדיפלומטיים בימי אלי כהן במשרד החוץ, כולל לבנו של ראש הממשלה.
2 צפייה בגלריה
חצי חצי יאיר נתניהו אלי כהן שר החוץ
חצי חצי יאיר נתניהו אלי כהן שר החוץ
יאיר נתניהו והשר אלי כהן
(מוטי קמחי, אלכס קולומויסקי)
חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433 הגיעו באוגוסט בשנה שעברה למטה משרד החוץ בירושלים, ערכו חיפוש במשרדים ותפסו חומרים, במסגרת חקירת החשד להנפקת דרכונים דיפלומטיים למי שלא היו זכאים להם.
עובדים במשרד החוץ אמרו אז: "יש כאן הלם מוחלט. היו הרבה דברים מסריחים בטיפול בדרכונים, טוב מאוד שסוף סוף המשטרה נכנס לתמונה". הם טענו כי הייתה התערבות מצד הפוליטיקאים, ולחצים לספק דרכונים לאנשים שלא עומדים בתבחינים. "הדרג המקצועי התנגד, אבל שמו עליו פס". עובד ותיק שהייתה לו נגיעה לנושא הקונסולרי אמר אז: "הגיע הזמן שיפסיקו לעשות שטיקים. הכול פוליטי תמיד".
הדרכון הדיפלומטי לא מעניק למחזיק בו יותר מדי הקלות, אך למרות זאת הוא מבוקש מאוד על-ידי פוליטיקאים, פקידים ואישי ציבור. בראש ובראשונה הדרכון הוא סמל סטטוס וכבוד. מחזיקי הדרכונים לא עומדים בתור בביקורת הגבולות בשדות תעופה במדינות רבות בעולם. בחלק מהמדינות הם גם מקבלים הקלות בבידוק הבטחוני.
יש מדינות שמעניקות יחס מיוחד לנושאי דרכונים ומארחות אותם בחדרי VIP בשדות תעופה. יש גם מדינות שמחזיקי דרכונים דיפלומטים מקבלים הנחות במועדוני קניות ורשאים לקנות בחנויות פטורות ממכס. נושא דרכון דיפלומטי יכול לשאת עימו גם דואר דיפלומטי שפטור מבדיקה בטחונית, בתנאי שהוא בתוך תיק עם פלומבה ואישור דיפלומטי מיוחד.
נושאי הדרכון הדיפלומטי אינם נהנים מחסינות דיפלומטית, אלא אם הם דיפלומטים שמואמנים לשרת באותה מדינה, אך יש מדינות שמפאת כבודם, שוטרים מקומיים יחשבו פעמיים אם להתעסק עם אדם שיציג דרכון כזה.
2 צפייה בגלריה
משרד החוץ בירושלים
משרד החוץ בירושלים
משרד החוץ בירושלים
(צילום: שלומי כהן)
בינואר 2023, עת ששר האנרגיה כיום כהן שימש כשר החוץ, הדרג המקצועי במשרדו הזהיר שלא להנפיק דרכון דיפלומטי ליאיר נתניהו, בטענה כי מדובר ב"חומר נפץ" ואין שום סיבה לתת לו דרכון כזה. ואולם, כהן שבאותה עת נכנס למשרד החוץ, התעקש והורה על הנפקת הדרכון הדיפלומטי.
הבקשה המקורית הגיעה למי שהיה אז סמנכ"ל לעניינים קונסולריים במשרד החוץ אייל סיסו. הנימוק של הבקשה להנפיק ליאיר נתניהו, שבאותו הזמן היה בן 31, היה שיקולים ביטחוניים. ההסבר היה שנתניהו הבן מסתובב עם מאבטחים חמושים שמחזיקים בדרכון דיפלומטי וכאשר מגיעים לשדות תעופה בחו"ל הנוהל הוא שהמאבטחים מוכנסים לחדר כדי לבדוק את האישורים שלהם ואז מפרידים אותם מיאיר נתניהו.
בכירים במשרד החוץ הבהירו אז שלפי כל הנהלים יאיר נתניהו אינו זכאי לדרכון דיפלומטי ואין שום סיבה שיקבל דרכון כזה. לשכת השר דרשה לכנס ועדה מיוחדת שאמורה לדון במקרים חריגים. בוועדה שבה חברים שורה של בכירים במשרד החוץ – סמנכ"לית תיאום, סמנכ"ל למנהל, סמנכ"ל קונסולרי ונציג היועץ המשפטי של משרד החוץ – התקיים דיון בנושא והייתה תמימות דעים שאין להנפיק לו דרכון דיפלומטי. בכירים במשרד החוץ הבהירו אז למנכ"ל משרד החוץ: "זה חומר נפץ. אל תתעסקו בזה".