כמות השיחות הקשות שכולנו מנהלים עולה בהתמדה. יש לנו ויכוחים בלתי נגמרים בתוך הפוליטיקה הישראלית: ימין מול שמאל, בעד שחרור מיידי של החטופים מול נגד, בעד הסכם שלום מול התנגדות לו. בנוסף, אנחנו מנהלים שיחות עם אנשים מחוץ לישראל, פנים מול פנים או ברשתות החברתיות, על ישראל והאויבים שלנו. אולם, אם נהיה כנים עם עצמנו, רוב הוויכוחים הללו לא מובילים לשום שינוי או שיפור.
נסו להיזכר בכל השיחות שניהלתם בשלוש השנים האחרונות עם אנשים שהחזיקו בדעה הפוכה משלכם. שוחחתם, הם השיבו, אתם טענתם את טענותיכם, והם השיבו שוב. כעת שאלו את עצמכם שתי שאלות:
1. מתוך כל הוויכוחים הללו, באיזה אחוז מהשיחות בן השיח שלכם אמר לכם: "אתם יודעים מה, אתם צודקים. אף פעם לא שמעתי טיעונים כל כך טובים, אני משנה את דעתי לחלוטין"?
2. ובאותה מידה, כמה פעמים אתם עצמכם שיניתם את דעתכם בעקבות שיחה כזו?
אני מרשה לעצמי להניח שהמספרים הם זניחים לחלוטין. אז למה בעצם זה קורה?
הבעיה: אנחנו לא באמת מקשיבים
התשובה לכך פשוטה: כשאנחנו מתווכחים, אנחנו לא באמת מקשיבים. במקום להאזין למה שהצד השני אומר, אנחנו עסוקים כל הזמן בניסוח טיעונים נגדיים. בזמן שבן השיח שלנו מדבר, אנחנו בתוך הראש שלנו כבר מגבשים תשובה שתוקפת אותו בחזרה, כך שהשיחה אינה באמת שיח – אלא אוסף של הצהרות שמכוונות כל אחת לכיוונים מנוגדים.
ובכל זאת, למרות שהאסטרטגיה הזו מוכיחה את עצמה שוב ושוב ככושלת, אנחנו ממשיכים להשתמש בה (וזה פשוט לא רציונלי) – מתוך תקווה כלשהי שזה יצליח. אבל יש דרך אחרת, אפקטיבית הרבה יותר.
אסטרטגיה חדשה: לגרום לאנשים לחשוב מחדש
בספרי "Misbelief" הצגתי אסטרטגיה אחרת לניהול שיח עם אנשים שמחזיקים בדעות שונות משלנו. האסטרטגיה הזו מבוססת על מחקר שביצענו, וגם הודגם בסדרת טלוויזיה ששודרה בכאן 11. במסגרת מחקר זה, השתמשנו בדימוי של ניאגרה של השירותים.
ביקשנו מנבדקים לדרג מ-1 עד 7 עד כמה הם בטוחים שהם מבינים כיצד פועלת הניאגרה של השירותים. מרביתם דירגו את עצמם בציונים גבוהים יחסית. לאחר מכן, סיפקנו להם את כל החלקים של ניאגרה חדשה וביקשנו מהם להרכיב אותה. התוצאה הייתה חד-משמעית: אף אחד לא הצליח. לאחר מכן שאלנו אותם שוב: עד כמה אתם מבינים כיצד ניאגרה עובדת? התשובות השתנו דרמטית – הביטחון שלהם בצדקת הבנתם ירד באופן משמעותי.
לא לשכנע – אלא לגרום לאנשים להבין את חוסר ההבנה שלהם
המסר של הניסוי ברור: אם אתם רוצים לגרום למישהו לבחון מחדש את עמדותיו, אל תנסו להפריך אותו ישירות. במקום זאת, תתמקדו בביטחון המופרז של בן השיחה על-ידי זה שתבקשו ממנו להסביר לכם כיצד הרעיון שלו אמור לעבוד בפועל. אנשים בטוחים שהם מבינים נושאים מורכבים, אבל ברגע שהם נדרשים לפרט את המנגנון שמאחורי הרעיון שלהם – הרבה פעמים הם מגלים את הפערים בהבנתם.
פרופסור דן אריאלי צילום: Business Wireהשיטה הזו אינה מבוססת על מתן מידע חדש, אלא על יצירת סדקים בביטחון המופרז שיש לאנשים באמונותיהם. רובנו נוטים לחשוב שאנחנו מבינים את העולם טוב יותר ממה שאנחנו באמת מבינים, ולכן הצעד הראשון ליצירת דיאלוג פתוח הוא לגרום לכולנו להכיר בכך. ברגע שהביטחון יורד, הפתיחות לדעות אחרות עולה.
בואו נאמץ תרבות שיח אחרת
אם נשכיל לשנות את הדרך שבה אנו מנהלים ויכוחים, נוכל להגיע לשיח איכותי יותר. במקום התנצחות בלתי פוסקת, נוכל לפתח יכולת הקשבה, חשיבה ביקורתית וצניעות אינטלקטואלית. במקום להתעקש שאנחנו צודקים, נוכל לשאול: "איך זה באמת אמור לעבוד?" ואולי, רק אולי, נוכל לקיים דיון משמעותי שמוביל להבנה עמוקה יותר ולשינוי אמיתי.
בואו נאמץ תרבות שיח אחרת – פחות ויכוחים, יותר חשיבה לעומק, ויותר פתיחות ללמוד גם מנקודות מבט שונות משלנו.
