מחזה יוצא דופן נרשם היום (ראשון) בבני ברק, כאשר שורד השבי בר קופרשטיין הגיע להיכרות עם העיר ואמירת תודה מיוחדת על התפילות לשחרורו ולשחרור כל החטופים. בר התקבל בליווי של רבים מבני העיר שליוו את הרכב שבו נסע וצבאו על בניין העירייה כשנכנס אליו לפגוש את חברי מועצת העיר. מאוחר יותר הגיע לביתו של המנהיג הליטאי, ראש ישיבת סלבודקה הרב משה הלל הירש, ששוחח עימו ארוכות. הרב שמע את סיפורי השבי הקשים, התרגש מהשחרור ובירך אותו שיצליח בשיקום.
המפגש של בר קופרשטיין והמנהיג הליטאי
(צילום: שוקי לרר)
בר סיפר על כך שהתקרב לדת בתקופת השבי: "הייתי מסורתי, הייתי עושה קידושים ודברים כאלה, אבל לא הייתי שומר שבתות או שם ציצית, והשנתיים האלה גרמו לי להבין שזה חשוב ושאני צריך להתחזק והאמונה שלי התחזקה. מהמקום הזה אתה מבין שזה חשוב".
אמו ג'ולי סיפרה לרב הבכיר: "ברוך השם זכינו עבור בר ועבור יתר החטופים לצבור שאנשים התפללו עליהם". ישראל כהן, איש התקשורת שליווה את הביקור, הראה לרב מה כתוב על הכובע של בר: "תראה לרב מה כתוב לך על הכובע. על הכובע כתוב 'תמיד תמיד תמיד בידיים של בורא עולם'".
האם סיפרה: "זה המשפט שגם בר אמר בשבי כשהמחבלים יימח שמם באו ואמרו - תבחרו איזה שלושה נהרוג מתוך השישה. אמרו - יש שישה אנשים, אנחנו עכשיו הורגים שלושה. תבחרו, אתם תבחרו את מי אתם הורגים, את מי אתם רוצים שיהרגו מביניכם. ובר יושב בצד ואומר, 'אני בידיים של בורא עולם'. וזה בדיוק המילים שאמא שלו לימדה את כל עם ישראל להגיד, 'תמיד בידיים של בורא עולם'".
בר המשיך את הסיפור: "הם עשו הגרלה בעצם והם עשו עלינו לוחמה פסיכולוגית. הם רצו שבעצם נוציא סרטון, שזה יהיה עם רגש ושנתחנן על החיים שלנו, וממש לקחו נשק ודרכו עלינו את הנשק וממש זה היה אמיתי. בסופו של דבר הוא הוציא סרטון וידאו, ואחרי זה הוא אמר שזה היה בכאילו רק כדי שנעשה את הסרטון. להפחיד אותנו. זה היה בהפסקת אש הקודמת. לפני חצי שנה".
הנוכחים בחדר שאלו אם החטופים ידעו מה קורה מחוץ לעזה. בר השיב: "ידענו בערך, ראינו אל-ג'זירה". הרב שאל את בר אם הוא מבין ערבית, ושורד השיב ענה: "למדנו, כן. שנתיים שם אתה לומד". האם ג'ולי: "כשבר חזר הוא סיפר שהם הצליחו לשמור שם שבת, הם היו עושים קידוש על כוס מים, היו שרים שלום עליכם, עשו הבדלה על כוס מים. הנר הבדלה היה פנס, והבשמים - תרופה בריח של מנטה. הם לא ויתרו על המצוות, ואני חושבת שחלק מהאמונה זה מה ששמר אותם שפויים". הרב בירך גם את אביו של בר, שיזכה להשתקם גם הוא אחרי שלמד לדבר כשבנו היה בשבי, ואף עמד כדי לקבל את פניו.
איש התקשורת החרדי ישראל כהן, שמלווה את המשפחות מאז ראשית המלחמה ומקשר ביניהן לבין ראשי המגזר החרדי, יצר את החיבור בין משפחת קופרשטיין לבית הרב וליווה את המשפחה בסיור בבני ברק. לדבריו "הייתה התרגשות עצומה לראות את בר נכנס לישיבת מועצת העיר ומתקבל במחיאות כפיים. היה מרגש כל כך לראות אותו ואת ג'ולי. המון ילדי בני ברק ליוו את בר באמבולנס של איחוד הצלה שבו הוא נסע בעיר. אבא שלו התנדב בעבר בארגון אז זו הייתה סגירת מעגל מיוחדת. בני ברק כולה חיבקה את בר, ובעצם ביטאה את מה שחשו התושבים בכל השנתיים האחרונות שבהן התפללו על כולם".
הביקור המרגש נפתח בדברי ברכה של ראש העיר הרב חנוך זייברט, שאמר: "כל אחד פעל למען החטופים בדרכו, אבל המפגינה הגדולה ביותר הייתה אמא שלך, גברת ג'ולי. תודה לך, ותודה לכל תושבי בני ברק שהתפללו והתאחדו בתפילה ובמעשים טובים. השמחה שלך, בר, היא השמחה של כולנו, ברוך בואך לעירנו".
איתן מור עם הוריו של אליקים ליבמן שנרצח ב-7/10
היום חזרו לבתיהם ארבעה משורדי השבי - שגב כלפון, גיא גלבוע דלאל, אביתר דוד ואיתן מור. איתן, שנחטף ב-7 באוקטובר מאזור מסיבת הנובה - שם עבד באבטחה - שוחח ביום שישי האחרון עם אליהו ואבישג ליבמן, הוריו של אליקים ליבמן שנרצח במתקפת חמאס, ובמהלך השיחה גולל את סיפור הקרב באותו יום ארור.
"התחילו להגיע הרבה אנשים לכיווננו, והתחילו לרסס ממש קרוב אלינו", שחזר איתן. "נשכבנו על הרצפה ואני שומע את האנשים מפוחדים, בנות בוכות. ואנחנו אומרים - זה תבור, זה גולני, מצילים אותנו. ואין לנו מושג מה קורה". איתן סיפר כי במקום שממנו נחטף הייתה "כמו בקעה כזאת בחורשה ומלא אנשים נשכבו שם".
"אז אמרתי - אני אתקשר לאבא. ואז נזכרתי שהיום חג ואבא בלי הטלפון", סיפר על הטבח בשמחת תורה. "התקשרתי לאלי, קרוב משפחה שלי, אני עושה לו וידאו כזה ואני אומר לו - 'תתקשר לצה"ל, מה הולך פה?!'. אמרתי לו שחבר שלי לא עונה ואז קיבלתי הודעה מאליקים - 'אני באוהל עם הפצועים'". הוא ניגש לרום ברסלבסקי, שנחטף גם הוא ושוחרר גם כן בעסקה האחרונה: "אמרתי לרום - אני הולך לאליקים, אני חייב לראות מה איתו". אליקים, שהצליח לחלץ מספר רב של חוגגים מהנובה, חזר לאזור האמבולנס כדי לסייע, ושם נרצח.
קבלת הפנים לאיתן מור בדרך לקריית ארבע
(צילום: גיל יוחנן, מהרשתות שימוש לפי סעיף 27 א')
הפעם האחרונה שבה שוחח איתן עם הוריו הייתה דקות לפני כניסת שבת 7/10. הוריו הם שומרי שבת שמתגוררים בקריית ארבע, ואילו הוא גר בירושלים ועבד בבית קפה ומדי פעם באבטחה. ההורים כלל לא ידעו שבכוונתו לנסוע לאבטח את המסיבה ברעים. בבוקר המתקפה, כשמחבלי חמאס פרצו למסיבה והחלו לירות לכל עבר, ברחו איתן וחברו על נפשם. "איתן דיבר עם אחי כי הוא ידע שאנחנו לא נהיה זמינים בשבת", סיפר צביקה.
"עד צאת השבת בכלל לא היה לנו מושג מה מתחולל במדינה ומה קרה לאיתן. כשהשבת יצאה אחי התקשר וסיפר שהוא לא שמע מאיתן מאז הבוקר", שיתף. העדות האחרונה עליו הייתה של אחד הניצולים, שסיפר כי ראה אותו ואת חברו מפנים גופות של שתי צעירות למקום בטוח.
