היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הבהירה כי לא תתייצב גם להליך ה"שימוע" השני של ועדת השרים בראשות השר עמיחי שיקלי בנוגע להדחתה מתפקידה. "הזמנה לשימוע נוסף 'לפנים משורת הדין' אינה יכולה להפוך הליך פסול מיסודו להליך חוקי", ציינה בהרב-מיארה במכתב לוועדת השרים לקראת ה"שימוע" השני שייערך מחר (חמישי).
תחת הכותרת "שימוע בניגוד לדין", התייחסה היועצת המשפטית לממשלה בהודעתה לוועדת השרים ברמיזה למשפט המתנהל של ראש הממשלה בנימין נתניהו. לדבריה, "מצב שבו מעתה ואילך תוכל הממשלה לסיים כהונה של יועץ משפטי לממשלה בלי בקרה ומתוך שיקולים זרים וחלילה מושחתים, לרבות השפעה פסולה על הליכים פליליים מתנהלים, מהווה פגיעה קשה בשלטון החוק".
בהרב-מיארה נעדרה גם מה"שימוע" הראשון שנערך לה ביום שני במשרד ראש הממשלה בירושלים. היא הגדירה את ההליך "לא חוקי" - והאשימה: "מדובר במהלך שמטרתו לאפשר לממשלה להדיח כל יועץ משפטי בעתיד משיקולים זרים". בשל היעדרותה של היועצת המשפטית לממשלה מהדיון ביום שני, החליטה כאמור הוועדה לזמן אותה ל"שימוע" נוסף מתוך ניסיון לטמון לה מארב משפטי לקראת אפשרות של עתירה לבג"ץ במקרה שהוועדה והממשלה יאשרו את פיטוריה.
בדיון ביום שני תקפו חברי ועדת השרים את בהרב-מיארה בזה אחר זה. "ויתור על זכות השימוע מוכיח בעליל היעדר אמון בין היועמ"שית לבין הממשלה", אמר יו"ר הוועדה השר שיקלי. השר איתמר בן גביר אמר: "כשלא מגיעים לדיון זו לא רק פגיעה בממשלה ובסמכותה, אלא גם הודאה שאין לה טענות. בעל דין שלא מגיע אפשר לדון בלעדיו". מזכיר הממשלה יוסי פוקס המשיך באותו הקו: "נתנו לה עוד ועוד הזדמנויות. גם בממשלה היא לא הופיעה וזה חמור במיוחד אחרי שהלכה לבג"ץ וביקשה צו ביניים ונדחתה, ולמרות זאת היא לא מגיעה".
בנימוקים להדחת היועמ"שית, שהוצגו בוועדה, נכתב בין היתר כי היא עומדת בראשות צוות להתוויית מדיניות ותאום פעילות בנושא מאבק בפשיעה חמורה. לפי הנימוקים, "היועצת כינסה את הוועדה בתדירות נמוכה של ארבע פגישות עבודה בלבד בשנה, לא הציגה תוכנית עבודה ולא העבירה שום דיווח לוועדת השרים כנדרש, ועדה שבמספר מקרים היועמ"שית בחרה שכלל לא להגיע אליה. הגוף הזה מתנהל ללא שקיפות, ללא יעדים, ללא מדדים וללא בקרה. היועמ"שית מתנהלת באדישות, בהססנות, תוך גרירת רגליים וניתוק מוחלט מחומרת האירועים".
לפי מזכיר הממשלה פוקס, בהרב-מיארה "מפלה בין אנשים, עושה אכיפה בררנית". השר בן גביר הוסיף כי היא "מאפשרת לאנרכיסטים את חופש השיסוי. כל המעצרים של המשטרה, ואין כתב אישום אחד - גם כאשר קוראים לפגוע בראש הממשלה וגם כאשר תוקפים שרי ימין או מציתים את איילון". השר שיקלי אמר עוד כי "נגד איש מהמסיתים לא הגישה כתבי אישום. מדיניות האכיפה הבררנית הגיעה לשיאה בתום הפגנה, כשמצאו את מותם שוטר ומתנדב משטרה שעסק בפינוי ציר על ידי המפגינים. איש מהם לא נעצר".
מפת הדרכים שנמסרה לוועדה מטעמה של בהרב-מיארה מרמזת באופן ברור: מי שעומד מאחורי ניסיון ההדחה הוא ראש הממשלה נתניהו - מי שנאסר עליו לעסוק בעניינה של היועצת בשל ניגוד עניינים, בהיותה גם ראשת התביעה במשפטו. "הגוף של נתניהו נמצא בחקירה הנגדית בתיק 4000, אבל הראש שלו בוועדת ההדחה במשרד ראש הממשלה", אמרו גורמים בכירים. לדבריהם, מדובר ב"פרשת בר-און 2", שמזכירה את ניסיונו של נתניהו ב-1997 למנות יועץ משפטי לממשלה שיבטל את משפטו של שותפו הבכיר לקואליציה, ח"כ אריה דרעי.
בהרב-מיארה טענה כי ה"שימוע" שנערך ביום שני הוא הליך "ישראבלוף" - מראית עין בלבד, שתוצאתו ידועה מראש. לדבריה, מדובר במהלך שנעשה כאשר ההחלטה להדיחה כבר התקבלה, בין היתר על ידי שרים שהתבטאו נגדה בפומבי. היא הבהירה כי ההליך כולו מבוסס על החלטת ממשלה בלתי חוקית, שמבטלת את הנהוג זה 30 שנה - כינוס ועדת האיתור בראשות שופט העליון בדימוס אשר גרוניס.
לטענת גורמים בכירים, הקמת ועדת השימוע הנוכחית הייתה מהלך לא חוקי מראשיתו: לאחר שהממשלה כשלה בהרכבת ועדה מוסמכת, היא יזמה במכוון הקמת ועדת שרים פוליטית ובלתי מקצועית, חסרת כל סמכות משפטית.
"השימוע מאפשר לממשלה לפטר את היועצת, או כל מי שיבוא אחריה, מתוך שיקולים זרים: למשל, כתגובה לכך שהורה על חקירה או העמדה לדין של חבר קואליציה", מסרה בהרב-מיארה לוועדה ביום שני. "מדובר בשימוע שתוצאתו ידועה מראש, שפירושו פגיעה קשה בשלטון החוק ובדמוקרטיה הישראלית".
