בג"ץ אישר היום (א') פשרה ראויה בנושא הליך מינוי ראש השב"כ הבא. לפי הפשרה, בעוד כ-60 יום תיפתר סוגיית ניגוד העניינים, וראש הממשלה בנימין נתניהו יוכל לבחור את ראש השב"כ הבא ולהמליץ עליו לוועדה למינויים בכירים (ועדת גרוניס).
היועמ"שית ניסחה בתחילת הדרך חוות דעת נוקשה בעניין הליך המינוי של ראש השב"כ הבא. עמדתה המקורית הייתה שרה״מ נתניהו לא יכול לעסוק במינוי ראש השב״כ הבא, וכי האלוף דוד זיני ככל הנראה כבר לא יוכל להתמנות לתפקיד נוכח העובדה שהוא נבחר אליו כאשר רה״מ בניגוד עניינים.
כפי שכתבתי בעבר, חוות הדעת של היועמ"שית מרחיקת לכת מבחינת הערובות שנקבעו בה להבטחת תקינות ההליך. רה"מ מצוי בניגוד עניינים. על כך אין מחלוקת. השאלה היא כיצד פותרים את ניגוד העניינים. הפתרון שנבחר על ידי הייעוץ המשפטי הוא בפסילה של הממנה - רה"מ - מהליך המינוי.
הפתרון לנטרול ניגוד העניינים צריך להביא בחשבון את ההיקף והאופי של ניגוד העניינים ואת מהות הסמכות - מינוי ראש שב"כ. השב"כ עוסק באלפי נושאים שונים מדי יום ביומו הקשורים לביטחון המדינה ולהגשמת סמכויות השב"כ.
ניגוד העניינים של רה"מ נוגע לשתי חקירות תלויות ועומדות - פרשת קטארגייט ופרשת גניבת המסמכים. בנוסף, מחוות הדעת של היועמ"שית עולה גם חשש להשפעה של ראש השב"כ על ניהול ההליך הפלילי במשפטו של רה״מ, בעקבות הטענות שהעלה רונן בר בתצהירו על ניסיונות ההשפעה של רה״מ על סידורי האבטחה והניהול הסדיר של המשפט.
"חומה סינית"
השאלה היא אם לא ניתן לנטרל את ניגודי העניינים האמורים באמצעות הטלת מגבלות והקמת "חומה סינית" בין מי שימונה לתפקיד ראש השב"כ לבין אותם עניינים שיש בהם לרה"מ אינטרס אישי. לטעמי, נוכח מרכזיותו של תפקיד ראש השב"כ לביטחון המדינה, הקשר הייחודי בין רה״מ לראש שב"כ והמגוון הרחב של הסמכויות הנתונות לו, ניתן היה מלכתחילה למצוא פתרון מאוזן יותר, שכן מגבלה שלפיה רה"מ מנוע ממעורבות במינוי ראש השב"כ היא חסרת תקדים.
למעשה, השופטים מבהירים בהחלטה מהיום שגם לאחר חלוף 60 הימים ייתכן שהשב"כ עוד יעסוק בחקירות האמורות, והפתרון לכך הוא נטרול ראש השב"כ הבא מעיסוק בחקירות אלה
ראש הממשלה, מצידו, מיהר לצפצף על עמדת היועמ"שית שביקשה ממנו להמתין לחוות דעתה, והודיע על מינוי האלוף זיני לתפקיד. אם היה רה"מ נכנס לשיח עם הייעוץ המשפטי כמקובל, ניתן היה מזמן למנות את ראש השב"כ.
השופטים בבג"ץ, בצדק רב, לחצו את הצדדים למצוא פשרה שלא תביא לביטול עמדתה המקורית של היועמ"שית, ותאפשר לרה"מ להביא את הצעתו למינוי ראש השב"כ. אך את האמת יש לומר – היועמ"שית נסוגה מעמדתה המקורית, שכן כלל לא בטוח שבעוד 60 ימים אכן יסתיימו החקירות שיוצרות את ניגוד העניינים, ואף בהחלטת השופטים מהיום נקבע כי מי שימונה לתפקיד ראש השב"כ יחתום על הסדר ניגוד עניינים ביחס לשתי החקירות הקשורות למקורבים לרה"מ נתניהו - כך שלמעשה, השופטים מבהירים בהחלטה מהיום שגם לאחר חלוף 60 הימים ייתכן שהשב"כ עוד יעסוק בחקירות האמורות, והפתרון לכך הוא נטרול ראש השב"כ הבא מעיסוק בחקירות אלה.
שאלה אחרת היא אם הפשרה היום מבטיחה את המינוי של האלוף זיני לתפקיד ראש השב"כ. כלל לא בטוח - היועמ"שית סבורה שההודעה על המינוי של האלוף זיני נעשתה בניגוד עניינים, ולא נראה שהיא שינתה את עמדתה בעניין זה. טרם המינוי בממשלה, האלוף זיני יצטרך להתייצב בפני ועדת גרוניס, ושם הוא יישאל כיצד הסכים לקבל את המינוי ללא אישור הרמטכ"ל, כפי שדווח במקומות שונים, וכן מדוע הסכים למינוי כאשר ידע שישנה הנחיה של היועמ"שית שרה"מ נתניהו מצוי בניגוד עניינים, ויש להמתין לחוות דעתה בדבר דרך המינוי הראויה. רק לאחר המלצה של ועדת גרוניס יובא המינוי לאישור הממשלה.
ד"ר מתן גוטמןצילום: שלומי יוסףהשורה התחתונה היא שטוב עשו הצדדים כשהגיעו לפשרה ראויה, אבל דומה שזהות ראש השב"כ הבא, ובעיקר עצם המינוי של זיני, עוד יעוררו ויכוח ציבורי, וייתכן שגם משפטי.
הכותב הוא דוקטור למשפטים, עורך דין, הפרשן המשפטי של אולפן ynet ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי אוניברסיטת רייכמן.
