היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה מעבירה את ליווי חקירת תיק הפצ"רית לידי פרקליט המדינה עמית איסמן, בעקבות חוות דעת של היועצת המשפטית של משרד המשפטים, עו"ד יעל קוטיק. כמעט במקביל, העביר שר המשפטים יריב לוין את כתב המינוי למועמד שהוא דורש שיתמנה לתפקיד - נציב התלונות על השופטים, השופט בדימוס אשר קולה (71).
לפי חוות הדעת של קוטיק, שנכתבה לבקשת המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גיל לימון, בהרב-מיארה מנועה מפיקוח על חקירת הפצ"רית לשעבר יפעת-תומר ירושלמי. בחוות דעתה ציינה שאין בכך כדי לטעון שהיועצת או המשנה לפרקליט המדינה ידעו על דיווחי השקר של הפצ"רית, בין היתר לבג"ץ.
לחוות הדעת המלאה - לחצו כאן
בעקבות חוות הדעת של קוטיק, הסבורה שיש חשש לניגוד עניינים, בהרב-מיארה תודיע לבג"ץ שהחליטה רק בזמן שלב החקירה להעביר את המושכות לצוות ברשות פרקליט המדינה. לכשתסתיים החקירה, אם יתברר שבהרב-מיארה לא הייתה מעורבת בטיוח ההדלפה, יוחזר התיק לידיה. למעשה, בהרב-מיארה לא מעבירה את הסמכות לאיסמן אלא רק את הליווי.
חרף התנגדותה של בהרב-מיארה, שר המשפטים לוין הודיע ביום שלישי כי החליט למנות את השופט בדימוס קולה למנהל חקירת הדלפת הסרטון משדה תימן. כעת בג"ץ יצטרך להכריע מי מהשניים ינהל את החקירה. במשרד המשפטים עדכנו הערב, כי השופט בדימוס קולה "קיבל על עצמו תפקיד בהתאם לכתב המינוי שנשלח אליו מטעם שר המשפטים, וזאת לאחר שנועץ ביועמ"ש המשרד שקבעה כי אין מניעה חוקית לכך שיקבל על עצמו תפקיד זה". במשרד אמרו כי "הנציב הוציא מכתבים לכלל הגורמים הנוגעים בדבר ומלווים את החקירה וביקשם לשתף עמו פעולה".
חוות הדעת של עו"ד קוטיק הועברה לשר המשפטים לוין. היועצת המשפטית של משרד המשפטים הדגישה בחוות הדעת שלה כי "קיימת אפשרות שמעשה ההדלפה נותר מוסתר בקרב מעגל מצומצם של אנשים בפרקליטות הצבאית, אך לצד זאת קשה להתעלם מהחשש שמספר הגורמים המעורבים היה רחב יותר".
לשיטתה, "לא מן הנמנע אפוא כי לצד בדיקת ההדלפה עצמה, תשקול המשטרה לחקור האם צוות הבדיקה ידע או העלים עין באשר לאפשרות שהפצ"רית מעורבת בהדלפה. ככל שיתבסס הצורך בכיוון חקירה זה, ייתכן שיעלה צורך לחקור גם את מי שפיקח על עבודת צוות הבדיקה, ולא ניתן להפריך את האפשרות שיעלה צורך בתשאול של היועצת והגורמים מטעמה שאמורים היו לפקח על הבדיקה".
כותבת חוות הדעת אף העבירה ביקורת מרומזת על הבדיקה שעליה פיקחה בהרב-מיארה: "משעה שהיועצת המשפטית לממשלה אמונה על ליווי החקירה מראשיתה, ובכלל זה מנחה את הצדדים באשר לכיווני חקירה ולהחלטה מי הם הגורמים הרלוונטיים המעורבים אשר נדרשת חקירתם או עדותם, הרי שקיים חשש כי היא זו שתידרש להחלטה אם להרחיב את החקירה לשאלות נוספות ובאיזה היקף.
"בין השאלות שעשויות להיות רלוונטיות - האם בדיקת ההדלפה נערכה באמות מידה ראויות או תוך עצימת עיניים, האם הפיקוח על בדיקה זו נערך כיאות, ומה הממשק שהתקיים בין המשנה לפרקליט המדינה לבין היועצת המשפטית לממשלה. ייתכן שיימצא כי כיוון חקירה זה אינו רלוונטי, אך גם החלטה זו תהא מבוססת על ניתוח הראיות תוך הפעלת שיקול דעת של הגורם המלווה, ביחד עם גורמי חקירה המונחים על ידו".
עו"ד קוטיק הוסיפה כי "לצד זאת, נציין כי גם אם במסגרת החקירה יתברר שהחשודים הם אנשי הפרקליטות הצבאית בלבד, ושהם הונו את פרקליטות המדינה ואת היועצת המשפטית לממשלה, יהיה על רשויות החקירה לאסוף עדויות וממצאים באשר לשיח שהתקיים בין הצדדים ובמסגרתו הועבר המידע השגוי – עדויות וממצאים שיהפכו לחומר חקירה. בה בעת, הגורם המלווה יידרש לבחון את גירסאות הנחקרים, ולא מן הנמנע שאלו ינסו לצייר באופן שונה את חלקם בפרשה ויציגו טענות ביחס לפרקליטות וליועצת המשפטית לממשלה, טענות שלכל הפחות יצריכו בדיקה והתייחסות".
היועצת המשפטית של משרד המשפטים רומזת שלתפיסתה בהרב-מיארה תהיה לכל הפחות עדה בפרשה. לדבריה, "למותר להעיר כי אדם שיצטרך לתת עדות בפרשה, גם אם אינו חשוד בדבר, אינו יכול להיות חשוף למכלול של חומרי החקירה, ובוודאי אינו יכול להיות אחראי על ניהול החקירה או אפילו להשתתף בה או ללוות אותה. מעורבות כזו עלולה להפחית את המשקל הראייתי של עדותו ואולי אף לאיין אותה, שכן בהליך הפלילי היא תוצג בצדק ככזו שמשקפת את הנרטיב של התביעה והיא לא תתקבל כעדות אובייקטיבית. ניגוד עניינים יכול להתעורר אפוא בכל מקרה שבו יש לגורם המלווה מעורבות קודמת באירועים הנחקרים, ולא רק כאשר יש חשש כי החשד יופנה אליו".
"יצירת ריחוק של המעורבים באירועים הנחקרים"
עו"ד קוטיק ציינה עוד: "גם אם ניתן היה לסבור כי בשלביה הכה מוקדמים, אין מניעה כי החקירה תלווה על-ידי היועצת המשפטית לממשלה, או גורם אחר שהייתה לו מעורבות באירועים בשלב קודם, הרי שהליווי על החקירה יהיה מוגבל ולא ניתן יהיה להתייחס למעורבות האישית של אותם גורמים. גם אם לא ידוע אם תידרש הרחבה של החקירה ביחס אליהם עם התפתחותה, מנקודת מבט צופה פני עתיד - לא ברור כיצד ניתן יהיה להתמודד עם סוגיה זו בדיעבד מבלי שיתעורר חשש לניגוד עניינים ממשי בניהול שלביה המוקדמים של החקירה. לפיכך, הדרך הנכונה והאחראית בשלב זה היא יצירת ריחוק והימנעות של הגורמים המעורבים באירועים הנחקרים.
"מסקנה זו מתבקשת כיוון ש באופן טבעי גורם ששמו נקשר לאירועים נחקרים ולו באופן עקיף, עשוי להיות לו עניין רב להבטיח כי החקירה לא תטיל דופי במעשיו. גם אם אכן לא נפל כל דופי כאמור, הרגישות האישית היא מובהקת, והיא עלולה להגביר את החשש לניגוד עניינים. נזכיר כי המבחן לקיומו של ניגוד עניינים הוא במבט צופה פני עתיד ולא בדיעבד. הכלל האוסר על ניגוד עניי נים נועד למנוע את הרע בטרם יארע, ואין הכרח שהטיית שיקול הדעת תתרחש בפועל. גישה זו נועדה למנוע מראש פגיעה באמון הציבור ונועדה על מנת להבטיח עצמאות מקצועית ותקינות ההליך".
לסיום מכתבה, ציינה עו"ד קוטיק: "מדובר בתיק שיש לו רגישות ציבורית מיוחדת, הן על רקע האופי הקשה של העבירות לכאורה בתיק שבמסגרתו נעשתה ההדלפה והרגישות של עבירות אלו ופרסומן, במישור הציבורי ואף במישור הבינלאומי, והן על רקע החשדות החריגים המופנים כעת כלפי הפצ"רית ואנשיה, חשדות שיש בהם כשלעצמם בכדי לערער את אמון הציבור במערכת המשפט בכלל, ובגורמי אכיפת החוק בפרט. על רקע זה, יש לתת משקל משמעותי לשיקול של השמירה על אמון הציבור במערכת אכיפת החוק. דווקא בהליך כזה, חשוב מאוד להבטיח כי המערכת תפעל באופן אובייקטיבי, ולנטרל את החשש לניגוד עניינים בטרם ייווצר, גם אם אין ודאות בשאלה אם ייווצר. התעלמות מהרגישות הזו עלולה לגרום נזק בלתי הפיך, ונקיטת גישה זהירה ומרוסנת מגינה מראש על תקינות ושל הליך רגיש זה.
"יודגש שוב כי עמדה זהירה זו אינה מבטאת קביעה לגופו של אדם ואף לא רמז להטלת דופי. כל מטרתה היא למנוע מצב עתידי אפשרי, אשר במקרה שיתממש, יהיה קשה ואף בלתי אפשרי לרפאו בדיעבד. וממה נפשך – אם יימצא כי החשש היה לשווא ולא יתממש בפועל, לא נגרם כל נזק בעצם הזהירות שננקטה. לעומת זאת אם לא ננקטו צעדים זהירים מראש והחשש יתממש, ייגרם נזק מהותי. בנסיבות בהן עסקינן בעניין ספציפי, שאין בו כדי לפגוע בביצוע תפקידו של בעל התפקיד, ואין בהימנעות והנקודתית כדי לרוקן תפקידו מכל תוכן, בעוד קיימת אפשרות להעברת האחריות בעניין לגורם אחר, נראה כי עדיפה הגישה הזהירה המוצעת".
העימות - ומינוי השופט לניהול החקירה
הרקע לחוות הדעת קשור לעימות בין שר המשפטים לוין ליועצת המשפטית לממשלה בהרב-מיארה בנוגע לחקירת החשדות נגד הפרקליטה הצבאית היוצאת תומר-ירושלמי, שהודתה בהדלפת הסרטון שבו נראו לוחמי מילואים מתעללים לכאורה במחבל פלסטיני במתקן שדה תימן. השר לוין הודיע ליועצת המשפטית לממשלה כי הוא אוסר עליה לעסוק בפרשה, אך בהרב-מיארה השיבה כי היא דוחה את עמדתו וטענה התערבותו הפוליטית בחקירה פסולה, חסרת בסיס ופוגעת בה.
כאמור, חרף התנגדותה של בהרב-מיארה, השר לוין הודיע ביום שלישי החליט למנות את נציב התלונות על השופטים, השופט בדימוס קולה (71), למנהל חקירת הדלפת הסרטון משדה תימן. על-רקע טענותיו לניגוד עניינים של היועצת המשפטית לממשלה, השר לוין הסביר את בחירתו בקולה כך: "אני סבור שעובד המדינה עליו יוטל התפקיד כאמור, נדרש שיענה ככל הניתן על כלל הדרישות הבאות - בעל תפקיד בשירות המדינה; בעל ידע וניסיון בתחומי המשפט הפלילי; עומד בראש מערכת היכולה לסייע בידו בביצוע התפקיד; אינו כפוף לשר משרי הממשלה וכן לשום גורם בייעוץ המשפטי לממשלה ובגופים הכפופים לו; יזכה לאמון ציבורי רחב, החיוני כשמדובר בעניין כה רגיש ובעת המורכבת הזו".
עוד כתב לוין: "לאחר ששקלתי את הנושא בכובד ראש, ולאחר שקיבלתי את הסכמתו לקבל על עצמו את התפקיד, בכוונתי להטיל את התפקיד על נציב תלונות הציבור על שופטים, כבוד השופט בדימוס אשר קולה, באופן שהנציבות תיתן לו את כלל השירותים הנדרשים לשם ביצוע התפקיד. אני סבור כי נציב תלונות הציבור על שופטים, הן כמוסד והן באופן אישי, עונה באופן המיטבי לנדרש במקרה זה. מינויו יזכה לאמון ציבורי רחב, ההכרחי בנסיבות בהן אנו מצויים".
משפטנים בכירים מתחו ביקורת חריפה על המהלך של לוין, ובשיחה עם ynet אמרו כי "שר המשפטים לא מתעניין בחקירה אלא רק בפיטורי היועצת. הוא פועל ללא סמכות, מזהם את החקירה ופוגע בחקירה בעיצומה". קולה עצמו הבהיר כי הוא אינו מביע עמדה בעניין המניעות של היועצת המשפטית לממשלה ולא בעניין סמכות השר. לפי הודעתו, "הנציב מסכים לקבל עליו את התפקיד ככל שיוחלט להטילו עליו, בכפוף לכל דין".
פורסם לראשונה: 13:49, 06.11.25
