רגע לפני שנכנס עופר קלדרון לבית החולים מהרכב שהסיע אותו מהמסוק למחלקת הטיפול שאליה הוזמן, היה לו חשוב לנופף לקבוצה אחת של חברים טובים וקרובים אליו, כאלה שכבר 15 חודשים ממתינים לראותו בקוצר רוח - "הדרדסים". מדובר בקבוצת רכיבה על אופניים שפעילה יותר מעשור, ועופר הוא אחד מחבריה. חברי הקבוצה, שהקדישו בחודשים האחרונים כל מפגש ורכיבה למען חזרתו המהירה מהשבי, התקשו להישאר שלשום בבית ורכבו באופניים עד לנקודה הקרובה ביותר שיכלו.
"אנחנו קבוצה מאוד מיוחדת כי אנחנו מכל קצוות הארץ. חברנו האחד לשנייה בדרך קסם ונוצרו חברויות עם קשרים אישיים מאוד מיוחדים. הקבוצה פעילה כבר 13 שנה", סיפרה נוית חרמש, אחת מוותיקות הקבוצה. "אנחנו נפגשים מדי פעם כולם, מדי פעם בקבוצות קטנות, נוסעים פעם בשנה לחו"ל".
עופר מנופף לחבריו ליד בית החולים
הצהרת משפחת קלדרון בשיבא
(צילום: ליאור שרון )
עו"ד שי רווה, המכונה בקרב הרוכבים "דרדסבא", סיפר: "במהלך השבוע כל אחד בעיסוקים שלו - אני בשרון, נוית בצפון, יש חברים בדרום, ובימי שישי זו רכיבה קבוצתית. אנחנו מנסים לחבר כמה שיותר אנשים מתוך הקבוצה ונוסעים לאתר רכיבה. אנחנו אוהבים בעיקר את המדברים, מדבר יהודה, העוטף, הצפון, הגולן. אנחנו 40-30 איש משכבות גיל שונות. השם המלא של הקבוצה הוא 'דרדסים רוכבים, סבירים ובינוניים'".
מאז הטבח הקשה וחטיפתו של עופר, הרוכבים מוצאים עצמם סביב אותו יום נורא. "אנחנו מסיימים תקופה מטלטלת בכמה רמות", שיתפה נוית. "הדבר הכי גרוע שהיה לנו - אורן גולדין, צעיר הקבוצה, נרצח בניר יצחק. הוא היה הראשון שיצא מהשער והוא השאיר אחריו אישה ותאומים. אנחנו בקשר עם המשפחה ודואגים לתאומים, ועשינו רכיבה לזכרו. עופר הוא חבר מאוד טוב שלי והוא חלק מהדרדסים, בחור מאוד אהוב. כשהוא נחטף נשמטה הקרקע מתחת לרגלינו, וחצי שנה אחרי שהוא נחטף לא היינו בקטע לרכוב, היינו רק באירועים כאלה ואחרים כדי לשמור אותו בתודעה. שלשום זה הרגיש כאילו הלב חזר למקום".
3 צפייה בגלריה
חבריו של עופר: "בכל רכיבה בארץ ובחו"ל נסענו עם שלטים שלו"
(צילום: באדיבות קבוצת הדרדסים)
"בכל רכיבה בארץ ובחו"ל נסענו עם שלטים של עופר", הוסיף שי. "לקחנו אבנים, כתבנו את השם שלו. לא היה רגע בקבוצה שלא הרגשנו את עופר - בעבודה, בבית. יש לי תמונה שלו מולי במשרד כשאני מדבר עכשיו. מדברים הרבה על המשפחות של הנרצחים והחטופים, אבל סביב כל אחד יש לא רק משפחה - אלא מעגלים קרובים של חברים טובים, קבוצות מגובשות. היינו סביב עופר כל הזמן, אנחנו ממש הרגשנו חלק מהמשפחה שלו".
לאחר מכן נויה ציינה: "הייתה לי שרשרת של 'הלב שלנו שבוי', שחצי ממנה זה עופר. היא הייתה איתי בתקופות מאוד קשות ואני מחכה להביא את זה לעופר כשנוכל לפגוש אותו".
מי שהטיס את המסוק שבו הועבר עופר לבית החולים הוא בנו של אחד מחברי הדרדסים. "ככה קיבלנו דיווחים בלייב מתי הוא ממריא", צחקה נוית. "הרעיון היה להיפגש בבית של חבר ברמת גן ומשם לרכוב לבית החולים. התאספנו בבית של אותו חבר, יצאנו לשיבא, הגענו למנחת. מהר מאוד החברים ששומרים על הגדר הבינו שהם חייבים לתת לנו לרכוב אחרי הרכב שהסיע אותו מהמסוק למחלקה, לא הייתה להם ברירה. פגשנו אותו כשהוא יצא מהרכב. הוא בא לצאת מהרכב לבניין, ליד הבניין הוא היה איתנו במרחק 10 מטרים, נופף בידיים וחייך את החיוך שלו".
"לא הצלחתי להחזיק את עצמי", הוסיפה. "זה היה קרוב, היינו 10 מטרים ממנו ולא יכולנו לחבק אותו, אבל זה היה רגע ששנה וחצי התנקזה אליו. פשוט נשכבתי על הדשא. אנחנו מרגישים במקום אחר עכשיו, אחר לגמרי".
פורסם לראשונה: 22:55, 02.02.25
