במשך אלפי שנים אי הפסחא שבאוקינוס השקט היה מכוסה ביערות דקל עבותים. על היערות הללו ביססו בני ובנות התרבות הפולינזית חברה משגשגת באי בודד בלב האוקיינוס. במשך מאות שנים הם כרתו את עצי היער על מנת לבנות סירות ורפסודות, השתמשו בהם להסקה, לייצור חבלים ונעזרו בהם להעברת פסלי המואי העצומים שניצבים עד היום כעדים דוממים לחברה שהייתה ואיננה עוד. כאשר העץ האחרון נכרת אי-אז במאה ה־17 אזלו מאגרי העץ לייצור חבלים וסירות, העצים לבישול ולהסקה, ועמם נעלמה יכולתם של התושבים לדוג, לבנות, ולמעשה להתקיים: הדיג נפסק, סחף הקרקע מנע חקלאות כבעבר והרעב הבלתי נמנע הוביל למלחמות ואפילו לקניבליזם. תוך זמן לא רב נעלמו תושבי האי. מה חשבו בליבם הפולינזים כשכרתו את העץ האחרון באי? האם הבינו שהעסק נגמר? השמדת המשאב היחיד עליו נשען קיומם של בני אי הפסחא מגלם במלוא עוצמתה ההרסנית התנהגות אנושית לא רציונלית ומסמל את התמוטטותה של חברה שלא ידעה לרסן את יצר ההרס העצמי שלה.
ישראל לא משופעת במשאבי טבע. אין לנו עצים ויערות-עד שעליהם נשענת הכלכלה. המשאב היחיד שאנחנו מבורכים בו ושמאפשר את חיינו כאן כמדינה דמוקרטית, יהודית ומשגשגת הוא המשאב האנושי. על יזמים ויזמיות ישראלים מתבססת ״אומת הסטארט־אפ״ שהפכה בעשורים האחרונים לאחד הסמלים המזוהים ביותר עם ישראל המודרנית. השילוב הייחודי של מערכת השכלה גבוהה מפוארת, יצירתיות ואלתור, מיתרגם לחדשנות ולמחקר ופיתוח בקדמת הטכנולוגיה, והוא שאיפשר את צמיחתה של סביבה המולידה חברות צעירות המשפיעות על תחומי ההיי־טק, הרפואה, האנרגיה והחקלאות בעולם כולו. תרבות הוויכוח, חוסר היררכיה, והתעוזה לשאול שאלות קשות הם חלק מהדי-אן-אי, והם שמאפשרים את החדשנות הישראלית. כך מצליחה ישראל הזעירה להיות בין המובילות בעולם במספר הסטארט־אפים לנפש, העדות הברורה ביותר לרוח היזמות שמאפשרת לנו לחיות במדבר המזרח תיכוני כמדינה מפותחת.
היכולות הללו הן גם שמאפשרות לישראל להתקיים כמעצמה צבאית אזורית בעלת יכולות חסרות תקדים. למרות המחדל האדיר של 7 באוקטובר השיג צה״ל, ובמיוחד חילות המודיעין והאוויר הישראלי, הישגים היסטוריים בשנתיים האחרונות. המודיעין וחיל האוויר הם ארגונים טכנולוגיים שניזונים מרוח אומת הסטארט-אפ. חשיבותו של חיל האויר, הזרוע האסטרטגית האימתנית של מדינת ישראל היא אדירה כל כך, שכפרפרזה על רוסיה שעליה נאמר שהיא תחנת דלק עם פצצות גרעין, אפשר להגיד על מדינת ישראל שהיא חיל אוויר עם מדינה. את כל זה אנחנו יודעים כבר עשרות שנים, למעשה מאז 5 ביוני 1967, כשגורל מלחמת ששת הימים הוכרע על ידי חיל האוויר במבצע ״מוקד״.
והנה, ניזכר רגע בכורתי העצים כחול-לבן. רק חודשים לפני 7 באוקטובר 2023, שאחריו נדרש חיל האוויר לפעול בכל הזירות במרחב במרחק של אלפי קילומטרים, ויתר ראש הממשלה בקלות על ״טייסת או שתיים״, השר קרעי שלח את הטייסים לעזאזל, מיקי זוהר שיתף סרט שהאשים את הטייסים בבגידה בחיילי צבא היבשה, והשרה דאז גלית דיסטל כינתה את הטייסים ״נמושות״ ו״לא ציוניים״. מיותר לציין שכל המלעיזים מיהרו לנכס לעצמם את ההצלחות של אותם ״נמושות״ ש״הלכו לעזאזל״ כשהביאו את ההישגים חסרי התקדים של המלחמה בחיזבאללה ובאיראן, כשתקפו בתימן והשמידו בגל תקיפות את הצבא הסורי.
בשבועות לאחר האסון נראה היה לרגע שכורתי העצים למדו את הלקח. לאחר חודשי השסע והשבר של ההפיכה המשטרית נשמעו מכל עברי הקואליציה מסרים מפייסים. יריב לוין נצפה ממרר בבכי כשהבין את ממדי האסון לו תרם בהתנהלותו המופקרת במהלך 2023, וחברי קואליציה רבים אחרים הבטיחו שלא יעברו עוד חוקים מעוררי מחלוקת ללא הסכמה רחבה. נראה היה שחברי הקואליציה הבינו כי הלכידות החברתית היא לא מותרות אלא תנאי, בלעדיה לא נוכל להמשיך ולחיות בבית המשותף.
לאסוננו זה עבר להם. אות הפתיחה ניתן בישיבת הכנסת המיוחדת לכבוד הנשיא האמריקאי כשבמקום להזמין לישיבה את נשיא בית המשפט העליון והיועצת המשפטית לממשלה, התמלאו יציעי הכנסת בעסקני ליכוד. ההמשך ידוע, כשהמטרות של הקואליציה ברורות: ביטול משפטו של ראש הממשלה והעברת חוק השתמטות שיפטור עשרות אלפי בחורים צעירים משירות צבאי. אחרי למעלה מאלפיים הרוגים ונרצחים ישראלים, עשרות אלפי פצועים בגוף ובנפש, קריסה חסרת תקדים במעמדה של מדינת ישראל בעולם והפיכתה למדינה מצורעת, אפשר להודיע רשמית: 6 באוקטובר, הננו, חזרנו! כאילו לא היו מעולם סבבי בחירות בלתי נגמרים, שיסוע פוליטי, ״רפורמה משפטית״, שלאחריהם ובגללם טבח והתפרקות טוטאלית.
מדינת ישראל ניצבת בצומת קריטית. אסור לנו לחזור להשמדת הערך והסחרור הפנימי שאפיינו את שנות כהונת ממשלת נתניהו שקמה בדצמבר 2022
מדינת ישראל ניצבת בצומת קריטית. אסור לנו לחזור להשמדת הערך והסחרור הפנימי שאפיינו את שנות כהונת ממשלת נתניהו שקמה בדצמבר 2022. אין חברות רבות שעברו טלטלות פוליטיות ואסטרטגיות כפי שעברה החברה הישראלית בשלוש השנים האחרונות. עלינו לוודא שאנחנו לא נסחפים למחוזות הללו שוב. צריך לזכור ולהזכיר שהמדינה נשענת על גרעין לא גדול של אנשים, כמה עשרות אלפים, בלעדיהם המדינה תחדל מלתפקד. בלי מדענים, יזמי היי-טק, ורופאים מובילים, החברה הישראלית בדומה לתושבי אי הפסחא, תטבע בגלים הגבוהים שמקיפים אותה. כדאי להזכיר להנהגה שגוררת אותנו שוב לתהום שאל לה לעודד במעשיה ובמסריה את ההברחה המאסיבית של אותם אנשים אל מעבר לימים, אפילו אם רובם המכריע אינם מצביעיה. חייבים להילחם בכורתי העצים שמבקשים להטביע אותנו באוקיינוס האדיר שסובב אותנו. תשאלו את תושביו האחרונים של אי הפסחא שנותרו ללא עצים.
פרופ׳ ערן שלו הוא היסטוריון של ארה״ב בחוג להיסטוריה, אוניברסיטת חיפה
