בבית העלמין בקיבוץ כפר עזה הובאו הבוקר (שישי) למנוחות ראש מועצת שער הנגב לשעבר אופיר ליבשטיין (50) ובנו ניצן (19) שנרצחו בטבח 7 באוקטובר. השניים נקברו באופן זמני ביישוב אבן יהודה - וכעת שבו לאדמת הקיבוץ. "אף על פי שהלב שלנו שבור הוא גם שלם, כי אתם חיים עמוק בתוכנו", אמרה בהלוויה רחל, אחותו של אופיר. בין הנוכחים - ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט.
אורי אפשטיין, גיסו של אופיר ליבשטיין, בטקס הקבורה בכפר עזה
( צילום: רוני גרין שאולוב )
אופיר ליבשטיין, שכיהן כראש המועצה האזורית שער הנגב מ-2018, נרצח בחילופי אש עת שלחם עם כיתת הכוננות של הקיבוץ מול המחבלים שפשטו עליו. שמו היה הראשון שהותר לפרסום ביום הטבח. הבן ניצן החזיק במשך שעות את דלת הממ"ד במגורי הדור הצעיר בקיבוץ, עד שלבסוף המחבלים ירו בו למוות. גופתו אותרה 12 ימים אחרי הטבח. השניים הותירו אחריהם את אם המשפחה ורד ועוד שלושה ילדים.
"כשאני עוצמת עיניים, אני לא רואה את הכאב. אני רואה אתכם כמו שהייתם באמת. חרוטה בליבי תמונה של אהבה, של חיבור, של לבבות", ספדה לשניים האחות והדודה רחל. "אופיר, היית לנו עוגן של יציבות, ידעת להקשיב, לחבק, לפתוח את הלב והיית בית לכל אחד. ניצן, ילד של אור שגדל מהר מדי, שהפך לגבר אמיץ. נתת דוגמה של נאמנות, של אהבה למשפחה ולחברים של אומץ שלא מוותרים".
רחל אמרה עוד: "היום אנחנו מחזירים אתכם הביתה, לאדמה הזו שאהבתם. שבתם ביחד לקיבוץ כפר עזה. אנחנו נמשיך את הדרך שלכם, נמשיך לבנות, לחלום, לחבר. נמשיך לבחור בטוב גם כשקשה, נמשיך להוביל באהבה כמו שאתם עשיתם. זו לא פרידה, זו התחייבות. המורשת שלכם חיה בלבבות ובמעשים. אתם כאן בבית. נשארו לנו עוד 48 חטופים בעזה - תעזרו לנו להחזיר אותם הביתה ולסיים את המלחמה".
אורי אפשטיין, גיסו של אופיר וראש המועצה שנבחר לאחר מותו, אמר: "אני חושב על ההומור הפנימי שלנו, רק שלנו, ועל מבט אחד שאומר הכול גם בלי מילים ברגעים כאלה שמרכיבים חיים שלמים. פיצי, אופירי, אתם כל כך חסרים לנו, והיום אנחנו מביאים אתכם חזרה הביתה לכפר עזה לבית שלכם. עדיין לא חזרנו בשנתיים האחרונות, כל אחד מאיתנו בדרכו וכולנו ביחד כמשפחה וקהילה מחפשים את הדרך הנכונה איך לזכור, איך לכאוב, להתאבל, אבל גם לבחור בחיים".
אפשטיין הוסיף בדברי ההספד: "אם אני צריך לזקק דבר אחד משמעותי שלמדתי מכם זה שאין דרך אחרת מלבד לשאת את כובד האובדן ולבנות מחדש. זאת הדרך היחידה שמאפשרת לנו לשאת את הכאב והזיכרון ולתת משמעות לחיים, כי זאת הדרך שלכם, זאת הדרך שלנו כמשפחה, זו הדרך שלנו כקהילה. ניצן לא ויתר על החיים, אבל לצערי הוא איבד אותם מוקדם מדי בגיל כל כך צעיר. פיצי, אני מקווה שאתה ונטע (בנו של אפשטיין שנרצח גם כן בטבח. ר"ג) שם למעלה מסתכלים מסתכלים עלינו. אנחנו בוחרים בטוב למרות הקושי. אנחנו בוחרים להמשיך לבנות, להמשיך להוביל".
