הורי חטופים שנפגשו עם השר לנושאים אסטרטגיים רון דרמר, המופקד על ניהול המו"מ לעסקת חטופים מהצד הישראלי, שלחו לו מכתב חריף היום (חמישי) אחרי שנפגשו איתו אמש וכתבו כי יצאו מהפגישה "זועמים ומושפלים". במכתב טענו בין היתר כי הבחירה להיפגש דווקא איתם, הורים החברים ב"פורום תקווה", אינה הרגיעה אותם - אלא להיפך. "ככל שעברו השעות אחרי שהפגישה הסתיימה, הבנו את גודל האסון. מי שלא יצא בקבוצה הקטנה, הנוכחית, מופקר לגורלו במעמקי התופת", כתבו לו דיצה אור וצביקה מור - אמו של אבינתן ואביו של איתן.
לקריאת המכתב המלא - לחצו כאן
"לא הבנו ממך אף הצעה אופרטיבית איך תצליח להשיבם הביתה, ומתי. לבקשתנו, נתת הערכה של מסגרת זמן שלושה עד שישה חודשים, אבל בלי תוכנית פעולה. זכינו בשבועיים האחרונים לרצף מחבק של פגישות ושיחות עם ראשי המערכת. במקום להרגיע, המהלך הזה מאוד-מאוד מדאיג אותנו", הוסיפו.
"מדם ליבנו המרוסק"
ההורים הסבירו מדוע זה דווקא מדאיג אותם: "הבנו את העקרון הכואב והציני – מי שלאורך כל הדרך נותן גב לראש הממשלה, מי שתומך ונותן כוח, הוא במילא 'בכיס שלכם'. איתו תיפגשו לפני סגירת ההסכם החלקי, בנדיבות, תקדישו זמן ותדברו. אהוביו החטופים יופקרו בתופת, ויחכו בסבלנות ובנימוס לקיצם המר".
"פתחת במתקפת מלל חסרת מעצורים, שאף אחד מאיתנו לא הפיק ממנה כמעט כלום. הבחירה באסטרטגיה כזו מבטאת זלזול עמוק בנו כאנשים, כהורים מרוסקי לב, בכחותינו הדלים, ובזמננו שהושחת לריק. כמעט שעתיים שלמות, סיפרת לנו בפירוט רב ומעיק, על שלבי הלחימה וההסכמים מתחילת המלחמה. ביקשנו ממך שנתמקד בנקודת הזמן הנוכחית - אבל התעקשת על המשך הסקירה ההיסטורית"
לדבריהם, "יצאנו מהפגישה איתך זועמים, מושפלים, מבולבלים ומותשים. שפכת עלינו תילי תילים של פרטים, שאין לנו כל עניין בהם, ואין שום סיכוי שנזכור אותם. בפרט, לאור מצבנו המנטלי המעורער מאוד. מעורער גם תודות לכם. למחדלים שלכם, ולטיפול הכושל שלכם במחדל, ובנו". הם הטיחו בדרמר: "את עיקרו של מבול הפרטים, ניתן היה לסכם בחמש דקות, באופן הרבה יותר ברור וקליט. לו כדבריך היה, שזימנת את הפגישה כמענה לבקשתנו (בקשה ישנה ביותר, יש לומר), היה מן הנכון לפתוח בשאלה: 'מה רציתם? לשם מה ביקשתם להיפגש איתי? מה על לבכם? מה ברצונכם לשאול?'.
"תחת זאת, פתחת במתקפת מלל חסרת מעצורים, שאף אחד מאיתנו לא הפיק ממנה כמעט כלום. ושלושתנו לא טיפשים. המילים הספורות שהצלחנו להשחיל, היו על-ידי התפרצות חסרת נימוס לדבריך. אם לא היינו חסרי נימוס, גם את המעט הזה לא היינו זוכים לבטא. הבחירה באסטרטגיה כזו (ואתה לא הראשון שנוקט בה), מבטאת זלזול עמוק בנו כאנשים, בנו כהורים מרוסקי לב, בכחותינו הדלים, ובזמננו שהושחת לריק. כמעט שעתיים שלמות, סיפרת לנו בפירוט רב ומעיק, על שלבי הלחימה וההסכמים מתחילת המלחמה. מדי פעם ביקשנו ממך שנתמקד בנקודת הזמן הנוכחית, ואיך מתמודדים עם האתגרים שבפנינו עכשיו, אבל זה לא עזר. אתה התעקשת על המשך הסקירה ההיסטורית".
"בסופו של דבר", המשיכו ההורים המודאגים, "אחרי כשעתיים לא רלוונטיות, נשאר זמן מועט מאוד לדבר על הדפ"א (דרכי פעולה אפשריים) הנוכחיים, וכולנו כבר היינו גמורים במילא. ככל שעברו השעות אחרי שהפגישה הסתיימה, הבנו את גודל האסון. מי שלא יצא בקבוצה הקטנה הנוכחית (בעסקה האחרונה, ל"ג), מופקר לגורלו במעמקי התופת".
הורי החטופים סיכמו את המכתב, שאותו חתמו במילים "כותבים בדמע, מדם ליבנו המרוסק": "אנחנו שבים ומזהירים שלא תעזו להפלות בין דם לדם. שלא תעזו לתעדף חיי חטופים נבחרים במחיר חיי אחרים. אין לכם רשות להיכנע ולוותר על חיי אהובינו. רק כולם ביחד".
מטה המשפחות להחזרת החטופים מסר בהתייחס למסגרת הזמן שבה נקב השר דרמר: "דרמר מודה שהוא אינו מסוגל למלא את תפקידו. מי שחושב שיש לחטופים עוד חצי שנה, לא יכול להמשיך לשמש כראש צוות המשא ומתן. דרמר - אם המשימה גדולה עליך, תתפטר. פנה את מקומך ותן למישהו אחר להביא להסכם שישיב את כולם בפעימה אחת ומיידית".
