אחד מחוקי המהפכה המשפטית בדרך לאישור: הצעת החוק השנויה במחלוקת לבחירת נציב תלונות הציבור על השופטים תושלם בשבוע הבא, ותעלה להצבעה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. לפי הצעת החוק, במקום לבחור נציב תלונות על שופטים בהסכמה בין שר המשפטים לנשיא בית המשפט העליון ובאישור הוועדה לבחירת שופטים, תוקם ועדה בראשות השר באופן שיאפשר לו שליטה על זהות הנבחר.
ועדת החוקה קיימה היום (שני) דיון בהצעת החוק ואישרה את קידומו, למרות מחאות נמרצות של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה אביטל סומפולינסקי. "שינוי כללי המשחק תוך כדי משחק הוא תופעה הולכת וגוברת בכנסת הזו", אמרה עו"ד סומפולינסקי.
עו"ד ברק לייזר, שייצג בדיון את נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית, אמר: "מוצע פה הסדר פוליטי שלא עולה בקנה אחד עם סעיף אי-התלות והעצמאות שבחוק יסוד: השפיטה, הצעה שלא עומדת במבחן החוקתי. שופטי ישראל אמורים להיות עצמאים ובלתי-תלויים".
הוא הוסיף: "מינוי בעל תפקיד כזה, שמי שמכיר את עבודתו יודע שעבודתו היא בדיקה פרטנית של כל תלונה, יכול להעיב על האופן שבו עושה השופט עבודתו, ולכן זו תהיה פגיעה באי-התלות ובעצמאות השופט. אי אפשר לנתק את התיקון ממאמצים אחרים שעושה הוועדה להחליש את הרשות השופטת, לפגוע בעצמאות השופטים, ולהגביר את הפוליטיזציה בהליכי מינוי השופטים. זה מהלך פסול ויש לחדול מלקיים אותו".
לפי הנוסח החדש, שהציע יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), הוועדה לבחירת הנציב תמנה שבעה חברים: שר המשפטים, שר העבודה, שני שופטים בדימוס (אחד ייבחר על-ידי שופט העליון והשני על-ידי נשיאי בתי המשפט המחוזיים), דיין בדימוס שייבחר על-ידי הרבנים הראשיים, נציג הסנגוריה הארצית הציבורית, וחבר כנסת שייבחר בדרך שיחליט יו"ר הכנסת - בוועדה או על-ידי מליאת הכנסת. כל חבר ועדה יוכל להציע שני מועמדים, והבחירה תוכרע ברוב רגיל של ארבעה מתוך שבעת חבריה.
עו"ד סומפולינסקי אמרה: "הליך המינוי של נציב שירות המדינה לא החל במובן שישבה ועדת איתור והתכנסה ולא הצליחה להגיע להסכמות. זה שונה ממצב שבו מנסים שר המשפטים ונשיא העליון להגיע להסכמות ולא מצליחים ואז משנים את הכללים. מוציאים את נשיא העליון מהתמונה ושר המשפטים צריך להגיע להסכמות עם גורמים אחרים שנכנסים למשחק. זו ההגדרה ממש לשינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק, שזו כאמור תופעה הולכת וגוברת בכנסת הזו".
ח"כ רוטמן אמר בתגובה לדברי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה: "לבג"ץ מותר להתערב בהליך תוך כדי הליך? ליועצת המשפטית לממשלה מותר לעשות זאת והיא עשתה זאת פעמים רבות, אז לתפיסת עולמך כמשנה ליועצת המשפטית לממשלה, מותר להם לעשות זאת? אם לבג"ץ ולממשלה ככל הנראה מותר לעשות זאת, איך הכנסת זוכה להתנגדות בלהט כזה, כאשר 'המשחק' לא עובד כבר 600 יום. ההתערבות פה היא לא תוך כדי משחק. אני מציב שאלה על המוסר הכפול שעושה הייעוץ המשפטי לממשלה".
רוטמן אמר עוד: "אחת הבעיות המרכזיות שהצעת החוק באה לפתור, היא שזה לא עובד כשממנים אדם שהוא בשר מבשרה של המערכת, וכשהנילון (מי שהוגשה נגדו תלונה. ט"צ) צריך לברר תלונות על עצמו. לא משנה אם היה מתנהל שיח - זו בושה וחרפה שאדם מחזיק בווטו על מינוי אדם שיברר עליו תלונות שנייה אחרי שיתמנה לתפקיד. כל זה בלי קשר לתאונות הדרכים בין בית המשפט לשר המשפטים".
ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים) אמר: "זו הצעה שמטרתה היחידה לאפשר לממשלה ולקואליציה נקמה ברשות השופטת. הצעה דורסנית ומסוכנת שמטרתה נציב תלונות שיופעל על-ידי הממשלה".
