בית המשפט המחוזי בחיפה גזר אתמול (רביעי) עונש של 6 וחצי שנות מאסר בפועל על עמיר אבו חמדה (48) ממעלות תרשיחא, שגנב בתחילת המלחמה שני טילי לאו מכוח צבאי שפעל סמוך לגבול לבנון. אבו חמדה הורשע על סמך הודאתו בשתי עבירות של החזקת נשק, נשיאתו והובלתו ושתי עבירות של גניבת נשק. הוא נידון גם ל-15 חודשי מאסר על תנאי ולקנס על סך 20 אלף שקלים. עונשם של שני נאשמים אחרים בפרשה טרם נקבע.
בכתב האישום נכתב כי אבו חמדה ונאשם נוסף, ויסאם עלי מעראמשה, עובדים במפעל בצפון הארץ שפעל במתכונת מצומצמת החל מ-7 באוקטובר. בשל המצב הביטחוני השניים היו העובדים היחידים שהתייצבו לעבודה באופן סדיר. ב-10 בנובמבר כוח של חיילי צה"ל התיישב במפעל ופעל ממנו כבסיס. החיילים שהו במפעל ובמקום אוחסן גם ציוד צבאי.
התובע עו"ד בני פסקל, מפרקליטות מחוז חיפה, טוען כי ב-12 בנובמבר החליטו עלי ואבו חמדה לגנוב אמצעי לחימה מהמפעל. הם וידאו כי החיילים אינם משגיחים על המקום שבו הונחו אמצעי הלחימה, ואבו חמדה נטל שני מטולי רקטות נגד טנקים (טילי "לאו"). שני הנאשמים האחרים הובילו את שני הטילים והחביאו אותם במקום מסתור בשטח המפעל.
עוד עולה מכתב האישום כי לאחר סיום יום העבודה נשא אבו חמדה את הטילים לתוך רכב שהיה בשימושו והוביל את הטילים מחוץ לשטח המפעל. בשעות הערב של אותו היום, התחלף הכוח הצבאי במפעל. יום או יומיים לאחר מכן, הוא נטל יחד עם עלי שני ארגזי תחמושת של מקלע מסוג מאג. בכך לא חדלו השניים ממעשי הגניבה. עוד באותו היום הם גנבו את מכשיר ה-DVR של מצלמות האבטחה במפעל והחביאו גם אותו במקום מסתור במפעל. בתום יום העבודה העביר אבו חמדה את ארגז התחמושת והמכשיר של מצלמות האבטחה במכוניתו אל מחוץ לשטח המפעל.
עם זאת, באישום צוין כי אמצעי הלחימה שנגנבו הוחזרו על ידי הנאשמים. הפרקליטות ביקשה לעמוד על הצורך בענישה חמורה למרות השבת האמל"ח הגנוב. "גניבת הנשק בוצעה בעת שהיה מתח ביטחוני גבול בצפון. המעשה פגע ביכולת ההגנה והלחימה של צה"ל ופגע באמון הציבור בכוחות הביטחון. גניבת טילי לאו ותחמושת מהווה סיכון ביטחוני חמור, פוטנציאל הנזק מהגעת טילים לידיים עברייניות הינו רב", אמר התובע פסקל.
במעמד גזר הדין אמר השופט ארז פורת כי "לא היה כאן תכנון או תחכום אלא ניצול נגישות לכלי הנשק שהונחו בקרבת מקום עבודת הנאשם ללא השגחה. רקע המעשה הוא רצון להפקת כסף קל ומהיר. לזכות הנאשם יצוין כי הטילים הוחזרו לידי רשויות הביטחון בתוך כשלושה שבועות מעת שנגנבו במהלך החקירה.
"מלבד היבטי החומרה הנשקפים ברגיל מגניבת נשק מרשות צבאית, יש לתת ביטוי בענישה לכך שהייתה זו גניבה בעלת פוטנציאל השימוש באמצעי הנשק. כהרף עין וחרף זאת בחר הנאשם לכרסם במאגר הנשק שבידי הכוח המגן, בין היתר בהגנה על ישוב מגוריו של הנאשם. כיעורה של העבירה כאן רב אפוא, הסיכון הפוטנציאלי לשלום הציבור היה רב, וכל אלה מחייבים מתן ביטוי במסגרת הענישה", סיכם השופט.
