המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט העליון ערעור על עונשם של שישה תושבי לוד ופלסטיני מהשטחים שהשתתפו בלינץ' בו נרצח יגאל יהושע, שהוכה למוות במהומות שפרצו בחודש מאי 2021 במבצע "שומר החומות". הפרקליטות, כך נודע ל-ynet, מבקשת להחמיר בעונשי המאסר שנגזרו על הנאשמים, לאחר שהורשעו בעבירות שבוצעו בנסיבות של מעשה טרור ממניע גזעני.
הנאשמים בהכרעת הדין
(צילום: ירון ברנר)
יהושע נרצח לאחר שנסע לעבר ביתו בלוד, והנאשמים רגמו את רכבו באבנים. כתוצאה מכך הוא נפצע קשה בראשו ולאחר כמה ימים נפטר מפצעיו. שבעה מהנאשמים הורשעו בעבירה של מעשה טרור של גרימת חבלה בכוונה מחמירה ואחד נוסף הורשע בעבירת טרור אחרת.
בחודש ספטמבר האחרון בית המשפט המחוזי-מרכז בעיר גזר עליהם בין 12 ל-14 שנות מאסר. תושבים שנכחו באולם מחו לעבר השופטים וקראו "לא מספיק". בגזר הדין הודגש כי "מעשיהם של מתפרעים יהודים שקדמו למעשים היוו טריגר למעשים, שבוצעו ללא תכנון מוקדם. התייחסנו לנסיבות בהן בוצעו העבירות. ימי שומר החומות היו ימים של התפרעויות, הפרות סדר וחסימת צירי תנועה בשעה שהמדינה כולה בערה מבפנים ומבחוץ".
מבין הנאשמים, 14 שנות מאסר על חאלד חסונה; 13 שנות מאסר וחצי על אחמד דנון; 13 שנות מאסר על יוסף קדאים, ואליד קדאים, כארים בהלול וכאמל אללה; ו-12 שנות מאסר על איאד מרחאלה. כמו כן, עליהם לשלם 900 אלף שקלים למשפחת המנוח. על מוחמד חסונה, שחבר למבצעי הלינץ' במטרה ליידות אבנים, נגזרו 3 שנות מאסר. בשלב הטיעונים לעונש הפרקליטות עתרה לעונש של בין 18 ל-22 שנים.
מהפרקליטות נמסר כי "בערעור טוענת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה כי עונשים אלה אינם נותנים ביטוי מספיק לחומרת המעשים, לנזק החמור שנגרם למנוח ולמשפחתו, ולמאפייני הטרור של האירוע", שכן מדובר באחד האירועים החמורים שאירעו במהלך מבצע "שומר החומות". "הנאשמים חברו יחד, ניצלו מחסום אש שהוצת במקום לצורך סלקציה בין כלי רכב של יהודים לבין כלי רכב של ערבים, ויידו אבנים לעבר כלי רכב של יהודים בלבד אך ורק בשל זהותם. אבן אחת חדרה את שמשת רכבו של המנוח, פגעה בראשו וגרמה לו נזק מוחי חמור ושבר בגולגולת", צוין.
הפרקליטות הוסיפה כי "המעשה בוצע מתוך מניע גזעני, בעיצומן של הפרות סדר לאומניות ובה בעת שהמדינה הייתה תחת מתקפות רקטות, וכי מדובר במעשי טרור מובהקים. בנוסף, גם לאחר שנוכחו כי המנוח נפגע קשות, לא הושיטו הנאשמים עזרה ואף פעלו לשיבוש הראיות".
בערעור נכתב כי "העיתוי הרגיש של ביצוע העבירות, בזמן תקופה שהתאפיינה במעשי אלימות והתפרעות על רקע לאומני וגזעני, כמתואר בכתב האישום המתוקן, לא קיבל ביטוי דיו בגזר הדין לעמדת המערערת. לא דומה ביצוע מעשה אלימות ממניע לאומני-אידיאולוגי במצב רגיעה, לביצוע המעשה במצב שבו 'השטח תוסס', והיה מקום ליתן לכך משקל משמעותי". עוד נכתב כי "המערערת סבורה כי היה מקום למצות את הדין עם המשיבים בנסיבות החמורות והאכזריות של מעשה הטרור מושא כתב האישום אשר נצרב בתודעה הישראלית כאחד ממעשי הלינץ' החמורים שבוצעו בישראל על ידי אזרחים ישראלים כלפי אזרח ישראלי אחר בעת מערכה צבאית כלפי אויב מחוץ".
הפרקליטות ציינה גם כי "יגאל יהושע ז״ל היה אדם של דו-קיום, שחי ופעל בשותפות עם יהודים וערבים כאחד, וכי דווקא הוא נפגע במעשה טרור אכזרי שבוצע בשל זהותו. משפחתו מוסיפה לשאת את הכאב הכבד, ובפרקליטות מדגישים כי על הענישה לשקף את חומרת הפגיעה ואת הצורך בהרתעה משמעותית מפני מעשים דומים".
עו"ד חיים בלייכר, מנהל מחלקת נפגעי איבה של ארגון "חוננו" המייצג את אחיו של הנרצח, אפרים, בירך על הודעת הפרקליטות: "אנו מברכים על הגשת הערעור על קולת העונש ומצפים לפסיקה אשר תחמיר עם אותם טרוריסטים. גזר הדין מהווה חצי מהענישה המקסימאלית בעבירה המרכזית שבה הורשעו המחבלים. בדיוק בשביל מקרים כאלו קשים, חסרי תקדים, יש צורך בענישה ברף העליון של החוק, גם אם טרם נמצא תקדים דומה".
