אנה נורז'יץ, אימו של רב-טוראי ואדים נורז'יץ ז"ל שנרצח בלינץ’ המזעזע ברמאללה בשנת 2000, נפטרה בגיל 83 לאחר שנים של אבל עמוק. בנה, מיכאל נור, סיפר ל־ynet על חייה מאז האסון שפקד אותה, ועל האכזבה ממערכת המשפט: "עד היום האחרון היא עמדה בחלון כל לילה וחיכתה לו, היא מעולם לא התאוששה".
2 צפייה בגלריה
אנה נורדיץ, אמו של ואדים נורדיץ ז"ל שנרצח בלינץ ברמאללה
אנה נורדיץ, אמו של ואדים נורדיץ ז"ל שנרצח בלינץ ברמאללה
אנה נורז'יץ ובנה ואדים שנרצח בלינץ' ברמאללה
"עכשיו היא וואדים ביחד בשמים", אמר בנה, "זה לא רק סיפור שלנו, אלא של כל עם ישראל. אני אמרתי לילדים שקברנו אמא, וזו דרך החיים הטבעית - שילדים קוברים אמא ולא שאמא קוברת ילדים. האסון הכי גדול שיכול ליפול על אמא הוא לאבד את הילד הקטן, בן הזקונים שלה. זה ילד שהיה גר איתה. שהיה קשור אליה יותר מכולם.
"היא הייתה בדיכאון 24 שנים וסירבה ללכת לטיפול. היא אמרה שהקצת נחת שיש לה זה מהנכדים ומהנינים. ובכל זאת, עד היום האחרון היא הייתה עומדת בחלון כל לילה ומחכה לו שיחזור. ואדים היה חוזר הביתה מאוחר, אז היא הפכה את הלילה ליום ואת היום ללילה, ולא הייתה ישנה בלילות. היא מעולם לא התאוששה.
"אמא הייתה עמוד התווך של המשפחה", ספד לה נור, "סביבה היה הכול. היא הייתה המנהלת הגדולה של כולנו. כל הנכדים היו אומרים שאם סבתא הייתה יודעת עברית, היא הייתה יכולה להחליף את ביבי. היא הייתה אוהבת לארח אנשים ומכינה אוכל עם ההליכון. היא תחסר לנו מאוד".
נור תיאר את הרגעים שבהם נודע לאימו על רצח בנה: "היא ישבה בבית עם אלמנתו של אחי, והן צפו בטלוויזיה וראו חדשות. הן ראו מה שמתרחש, ואז היא התחילה לקבל טלפונים ולא ענתה. דפקו להן קצינים בדלת, והן הבינו שבאו להודיע לה על ואדים. היא גילתה את זה דרך הטלוויזיה. אני שמעתי את זה ברדיו ואמרתי 'זה לא יכול להיות', אבל לב של אח מרגיש, ועזבתי הכול ורצתי הביתה. במדרגות פגשתי את קצין העיר שבא להודיע לאמא ולאלמנה, שהייתה בהיריון בחודש שלישי ושבוע אחרי חתונה".
2 צפייה בגלריה
אימו התייסרה שהאלמנה לא קיבלה פיצויים. ואדים נורזיץ' ז"ל ואשתו בחתונתם, שבוע בלבד לפני הרצח
אימו התייסרה שהאלמנה לא קיבלה פיצויים. ואדים נורזיץ' ז"ל ואשתו בחתונתם, שבוע בלבד לפני הרצח
אימו התייסרה שהאלמנה לא קיבלה פיצויים. ואדים נורזיץ' ז"ל ואשתו בחתונתם, שבוע בלבד לפני הרצח
(צילום רפרודוקציה: אלכס קולומויסקי)
לדבריו, אימו התייסרה מהחלטת בית המשפט בנוגע לפיצויים לילדיה ולאלמנתו של בנה על ידי הרשות הפלסטינית. "היא תמיד אמרה 'מה עם בית המשפט? למה הם לא פוסקים פיצויים?'. אחרי 24 שנים של מאבק משפטי, עד שבית המשפט החליט לקבל עמדה של התביעה שהרשות הפלסטינית אחראית למה שקורה ברמאללה, פסקו שאנחנו לא זכאים לפיצויים כי לא הוכחנו סבל אנושי מספיק בשביל שאנחנו - האחים, אלמנתו ובנו של ואדים - נקבל פיצויים מהרשות הפלסטינית.
"בנוסף, בית המשפט אמר שגם למי שמגיע פיצויים, הם לא יכולים לפסוק מעל חמישה מיליון, כי זה יפגע ביכולת הכלכלית של הרשות הפלסטינית. בית המשפט הולך רק לצד הרשות הפלסטינית. אני רוצה שאנשים יֵדעו מה עשה בית משפט במדינה. מה שעשו למשפחה שלי".
הוא סיפר כי אחרי 7 באוקטובר דאגה אימו למשפחות שהתווספו למעגל השכול: "אמא דיברה עם שפתיים רועדות. שאלה למה הגענו למצב הזה. אמרנו לה שהמדינה אשמה, כולנו אשמים, כי שחררו את הרוצחים של אחי בעסקת שליט. בית המשפט אישר את זה.
"היא שאלה כל הזמן מה עם המשפחות השכולות מ-7 באוקטובר? הן גם יקבלו את אותה הסטירה מבית המשפט? אלמנה לא צריכה ליפול על הברכיים בבית המשפט ולהגיד שהיא בוכה כל יום על בעלה שנרצח. זה ממש כאב לה, היא אמרה שהם הולכים לאכול את האכזבה הגדולה מהמדינה".