חרף ההסכם שנחתם בין משרד האוצר לבין הסתדרות המורים, השיבושים במערכת החינוך נמשכים גם הבוקר (שלישי) - אבל בהיקף קטן יותר. לא ברור עדיין כמה בתי ספר וגנים לא ייפתחו, אך ברשויות שונות - בעיקר במרכז - נותרו השערים סגורים, וההורים נאלצו שוב למצוא סידור לילדים - יום שלישי ברציפות.
אלפי מורים הודיעו היום שהם חולים ולא יגיעו. בהנהלות בתי הספר שבהם כל המורים הודיעו על מחלה, ביקשו מההורים לא לשלוח את ילדיהם למוסד החינוכי. עיקר ההודעות על תחלואה התקבלו בבתי ספר בתל אביב ובשרון.
בתוך כך, ל-ynet נודע כי משרד החינוך הנחה את מנהלי המחוזות לזמן כבר היום את מארגני מחאת "מורים חולים" והיעדרויות לשימוע. על-פי מדיניות משרד החינוך, במקום שבו מזהים מורים וגננות מארגני מחאה "המדרבנים מורים לפעילות לא חוקית" הם יזומנו לשימוע בפני מנהל המחוז. במשרד החינוך הודיעו כי לא יהיו פשרות בנושא וכי יקוזז למורים שכר. עוד ציינו, כי גורמים פוליטיים שאינם מורים הצטרפו למחאה ומעודדים לשבות בהבטחות שווא שיצליחו לשנות הסכם חתום, וכי הם מוגנים באמצעות אישורי מחלה.
על-פי פילוח שפורסם לקראת השביתה המתוכננת היום, בתי ספר וגנים במרכז נותרו סגורים בין השאר באור יהודה, אלפי מנשה, אריאל, בית דגן, גבעתיים, דרום השרון, הוד השרון, רמת השרון, כפר סבא, מודיעין, נס ציונה, נתניה, עמק חפר, פרדסיה, קריית אונו, ראש העין, ראשון לציון, רחובות, שהם, תל אביב והרצליה. שיבושים קשים נרשמו בבתי ספר גם בחריש ובחדרה, וגם בקריות באר שבע וקריית גת יישארו סגורים כמה בתי ספר. גם במועצה האזורית מנשה לא מתקיימים היום לימודים לתלמידי כיתות ד' עד ו'. בירושלים הלימודים מתקיימים כסדרם למעט שלושה בתי ספר.
בבית הספר בן גוריון בבאר שבע לא התחדשו הלימודים, ואמא לתלמיד בבית הספר סיפרה כי אתמול, בהוראת המנהלת, השומר נעל את שער בית הספר. "המורות הודיעו שהן חולות. רציתי לראות אם בית הספר פתוח, ועברתי שם. ראיתי שהוא נעול במנעול ויש שם שומר. הגיעה יועצת בית הספר. שאלתי אם הגיע צוות. היא לא ענתה לי. כשנכנסה ראיתי שהיו כמה אנשי צוות", סיפרה.
לדבריה, "כל פעם שבאה מורה הם פתחו ונעלו בחזרה. כשהגעתי הגיעה גם ילדה קטנה, אולי בכיתה א'. אמרתי לה 'חמודה אין בית ספר'. והיא ענתה 'מה, לא ידענו'. היא הייתה בוכייה. ביקשתי מהשומר שיפתח את השער ויכניס אותה. איפה האחריות של בית הספר? השומר פתח את השער ושמר עליה. התנהלות כזו זה פגיעה באמון ההורים והחוק. זו פעולה לא חינוכית וסותרת את ערכי האחריות שהתלמידים אמורים ללמוד מהמורים. תשבתו לפי חוק".
אורן אוזן מקריית-מלאכי, סגן יו"ר הנהגת ההורים הארצית, תומך במאבק המורים אך לא מסכים עם הדרך. "אנחנו מתנגדים בתוקף לפגיעה בתנאי המורים", הוא אומר, "אבל גם לדרך יש חשיבות מכרעת. מרגע שהוצג ההסכם בין משרד האוצר להסתדרות המורים, ציפינו לחזרה לשגרת לימודים. במקום זאת גילינו שברחבי הארץ יש גנים ובתי ספר שלא נפתחו. לא מדובר בהמשך מאבק מאורגן, אלא בהתארגנות עצמאית של גננות, מורות ומורים. במהלך הזה יש פגם מוסרי, הוא לא מקדם את המורים לשום מקום, ורק פוגע בתלמידות ובתלמידים ומכרסם בתמיכה הציבורית במאבק".
המאבק החל בעקבות כוונת הממשלה לקצץ בשכר עובדי ההוראה כחלק מההתייעלות הכלכלית. הקיצוץ המקורי עמד על 3.3% משכר המורים, סכום שנע בין 330 שקל בממוצע למורה מתחיל ועד 860 שקל למורה ותיק. בעקבות המשא ומתן בין הסתדרות המורים למשרד האוצר, הושגו הבנות לפיהן יופחת הקיצוץ ל-0.95% עד סוף 2025, כלומר בין 86 שקל למורה מתחיל ל-270 שקל למורה ותיק. כפיצוי, סוכם על מתן ימי חופשה נוספים למורים.
למרות ההבנות שהושגו, מורים רבים בשטח אינם שבעי רצון מההסכם שחתמה עליו יפה בן דויד, מזכ"לית הסתדרות המורים. הם רואים בו "לעג לרש" וטוענים כי הפיצוי בימי חופשה אינו פתרון אמיתי למצוקתם הכלכלית. כפי שהתבטאה אחת המורות: "ימי חופשה נוספים לא יעזרו לי למלא את עגלת הסופר".
המורים המוחים דורשים החרגה מוחלטת של מערכת החינוך מההתייעלות הכלכלית וחזרה לשולחן הדיונים. הם מתנגדים לניסיון לפגוע בשכרם הנמוך ממילא, שעומד לטענתם על כ-9,000 שקל ברוטו. בנוסף, הם טוענים כי ההסכם פוגע גם בדרגות ובוותק שלהם, שכן הקידומים הקשורים אליהם נדחו עד לינואר 2026.
כתוצאה מכך, מורים רבים ממשיכים במחאה ובוחרים להוציא ימי מחלה כצעד מחאה, מה שמשבש את מערכת החינוך. במקומות רבים בתי ספר נסגרו או פעלו באופן חלקי בלבד. מנגד, משרד החינוך והאוצר מאיימים שלא להכיר במחלות "מאורגנות" ולהפחית משכר המורים שנעדרים כחלק מהמחאה. גורמים באוצר אף כינו את צעדי המורים "גניבה" והבטיחו "לעשות הכול לממש הפחתת שכר למי שלא יגיע".
