חרף ההסכם שנחתם בין משרד האוצר לבין הסתדרות המורים, השיבושים במערכת החינוך נמשכו אתמול (שני) - וצפויים להימשך גם הבוקר, אם כי ככל הנראה בהיקף מעט קטן יותר. לאחר שגם אתמול מורים וגננות רבים, בעיקר במרכז הארץ, הצטיידו ביום מחלה, ולא פחות מ-217 בתי ספר לא נפתחו - גם הבוקר אלפים רבים של הורים עדיין לא יודעים אם ילדיהם ילכו לבית הספר כרגיל.
בכפר סבא, למשל, הורים כבר התבשרו כי בחלק מבתי הספר וחטיבות הביניים השערים לא ייפתחו. אולם בבדיקה אמש מול עיריות באזור השפלה כמו ראשון לציון, לוד, רחובות, בת ים, מודיעין ועוד, התברר כי העיריות וציבור ההורים לא ידעו עד לשעות הלילה המאוחרות מה מצפה להם בבוקר. נכון לשעה זו, ציבור ההורים מבולבל, וכך גם אגפי החינוך ברשויות. הרשויות ישתדלו לתת מענה של מילוי מקום במיוחד בגני הילדים, כדי לפתוח את המסגרות למען ציבור ההורים שחושש להפסיד עוד יום עבודה.
"הבטיחו שהחינוך המיוחד לא ייפגע, בושה״
מוסדות החינוך המיוחד אמורים להיות מוחרגים מהשביתה, אולם גם בכמה מבתי הספר הללו החליטו מורות לשבות. כך למשל, בבית הספר לחינוך מיוחד ״שירת הלב״, הנמצא בתחום המועצה האזורית לב השרון ובו לומדים כ-100 תלמידים ומלמדות כ-40 מורות - ההורים התבשרו כי גם היום הצוות לא מתכנן להגיע לכיתות.
״המורים לא הגיעו אתמול, וקיבלנו הודעה ששוב הם לא יבואו. בושה שהם פוגעים בילדי החינוך המיוחד״, אמרה ל-ynet תושבת תל מונד שבנה לומד בבית הספר.
הורה אחר הוסיף: ״שלשום בערב מנהלת בית הספר הודיעה לנו שהמורים פתחו גם בשביתה - לא שביתה כי זה לא חוקי, אלא שהן הודיעו שהן חולות. יותר מ-40 מורים הודיעו על מהרגע להרגע, ואז הודיעו שגם הבוקר בית הספר ישבות. פניתי לראש המועצה שאמר לי שאין מה לעשות מלבד להביא סייעות, ושבית ספר יפעל חלקית. אכן, הוא שלח סייעות והילדים לומדים עד 13:00 במקום עד 16:00".
לדברי האב, לא מדובר בפתרון מתאים לילדים. "זו פגיעה קשה בהם, ההתמודדות עם שינויים ותזוזות, בטח אחרי שרק חזרו מחופשות פסח ועצמאות. גם לנו ההורים זה עושה בלגן, בעבודה שלנו ובמשק ובכלל. יותר מ-40 מורים החליטו לשבות אף שהם יודעים שהשביתות מוחרגות מהחינוך המיוחד. בעיניי זה לא יפה. ליבי עם מאבק המורים, באמת, אני חושב שבטח בחינוך מיוחד יש מורות מיוחדות שנותנות מעל ומעבר - אבל להשבית בית ספר כזה, זה דבר שלא ייעשה. לא פוגעים בתלמידי החינוך המיוחד, ממש לא. זו בושה".
מדוע העיצומים נמשכים?
המאבק החל בעקבות כוונת הממשלה לקצץ בשכר עובדי ההוראה כחלק מההתייעלות הכלכלית. הקיצוץ המקורי עמד על 3.3% משכר המורים, סכום שנע בין 330 שקל בממוצע למורה מתחיל ועד 860 שקל למורה ותיק.
בעקבות המשא ומתן בין הסתדרות המורים למשרד האוצר, הושגו הבנות לפיהן יופחת הקיצוץ ל-0.95% עד סוף 2025, כלומר בין 86 שקל למורה מתחיל ל-270 שקל למורה ותיק. כפיצוי, סוכם על מתן ימי חופשה נוספים למורים.
למרות ההבנות שהושגו, מורים רבים בשטח אינם שבעי רצון מההסכם שחתמה עליו יפה בן דויד, מזכ"לית הסתדרות המורים. הם רואים בו "לעג לרש" וטוענים כי הפיצוי בימי חופשה אינו פתרון אמיתי למצוקתם הכלכלית. כפי שהתבטאה אחת המורות: "ימי חופשה נוספים לא יעזרו לי למלא את עגלת הסופר".
המורים המוחים דורשים החרגה מוחלטת של מערכת החינוך מההתייעלות הכלכלית וחזרה לשולחן הדיונים. הם מתנגדים לניסיון לפגוע בשכרם הנמוך ממילא, שעומד לטענתם על כ-9,000 שקל ברוטו. בנוסף, הם טוענים כי ההסכם פוגע גם בדרגות ובוותק שלהם, שכן הקידומים הקשורים אליהם נדחו עד לינואר 2026.
כתוצאה מכך, מורים רבים ממשיכים במחאה ובוחרים להוציא ימי מחלה כצעד מחאה, מה שמשבש את מערכת החינוך. במקומות רבים בתי ספר נסגרו או פעלו באופן חלקי בלבד. מנגד, משרד החינוך והאוצר מאיימים שלא להכיר במחלות "מאורגנות" ולהפחית משכר המורים שנעדרים כחלק מהמחאה. גורמים באוצר אף כינו את צעדי המורים "גניבה" והבטיחו "לעשות הכול לממש הפחתת שכר למי שלא יגיע״.
פורסם לראשונה: 23:07, 05.05.25
