אלפים רבים של מורים לא הגיעו הבוקר (יום שני) לעבודה בגלל מחלה, חרף ההסכם בין משרד האוצר להסתדרות המורים. מבחינת השובתים, הם דורשים לבטל לחלוטין את קיצוץ השכר, בניגוד להסכם שאליו הגיעה ההסתדרות שבמסגרתו הקיצוץ רק הופחת, לצד גזירות אחרות שהוטלו על עובדי ההוראה.
סמוטריץ' הפציר במורים "לשמור על שגרת לימודים"
(צילום: ערוץ הכנסת)
נתוני היקף השביתה שהגיעו לידי מערכת ynet מצביעים על תופעה מעניינת: ראשית, רוב בתי הספר ברחבי הארץ נפתחו הבוקר, אך עדיין מדובר במחאה עצמאית ולא מאורגנת בהיקף חסר תקדים, שהביאה לסגירת 217 מוסדות חינוך. שנית, בעוד שבמרכז הארץ הצטרפו מורים רבים למחאה, בצפון ובדרום התמונה שונה.
במחוז תל אביב של משרד החינוך, 74% מבתי הספר נפתחו היום. במחוז המרכז הנתון עומד על 77%. במחוזות ירושלים וחיפה 93% מבתי הספר נפתחו, ובעיר ירושלים עצמה נפתחו 98.4% ממוסדות החינוך. במחוז הצפון, 99.5% מבתי הספר נפתחו. בחינוך ההתיישבותי ובחינוך החרדי נפתחו כל בתי הספר.
יש לציין כי גם בבתי הספר שנפתחו, ייתכן שישנם מורים ספורים או אפילו רבים שלא הגיעו לאור השביתה - אך לא בהיקף שמנע את פעילות בית הספר, חרף הפגיעה ביום הלימודים הרגיל.
השאלה הגדולה היא אם המחאה תימשך גם מחר וכיצד תחזיק לאורך הזמן, ומה יהיה היקפה. כדי למנוע אותה, משרד החינוך החליט לנכות שש שעות משכר של עובד הוראה שעובד בהיקף של 100% משרה והודיע ש"חלה", לא כולל מנהלים וסגנים. מדובר על ניכוי יומי בסכום של בין 350 ל-900 שקלים לעובד הוראה, תלוי במשכורתו.
בנוסף לניכוי השכר - שכלל לא ברור אם הוא חוקי ואם יאושר, בין השאר לאור העובדה שלא ניתן להוכיח איזה מורה חלה באמת ואיזה מורה שבת - בקבוצות הוואטסאפ מעידות מורות רבות שמנהלות ביקשו שישובו לעבודה. חלקן אמרו שלא נעים להן להמשיך להשבית את המערכת בזמן שההסתדרות הגיעה להסכם והשביתה הרשמית נגמרה; אחרות גם מאמינות שאין למאבק סיכוי להצליח. מנגד, מורות רבות עדיין תומכות בהמשך המאבק, ומעודדות את חברותיהן להמשיך בו.
למה המחאה נמשכת?
במסגרת ההסכמות בין האוצר להסתדרות המורים, הוחלט כי הקיצוץ בשכר יופחת מ-3.307% ל- 0.95% מחודש מאי עד סוף דצמבר 2025. אלא שלצד זאת, החל מ-1 בינואר 2026 ההפחתה תגדל ל-1.2%. בנוסף, יידחה קידומו בדרגה או בוותק של עובד הוראה שאמור להתקדם בין ספטמבר 2025 לחודש דצמבר 2025; המשמעות היא פגיעה של מאות שקלים בכיסו של אותו עובד. ההקפאה תתבטא בניכוי בחלקו היחסי של שכרו של אותו עובד, בשווי הקידום. כמו כן, מימוש הגמול עבור תפקיד בית ספרי יידחה ל-1 בספטמבר 2026.
כמו כן, הוחלט כי מורים וגננות יבצעו שעת הוראה פרונטלית נוספת בשנת הלימודים הנוכחית, ועוד אחת בשנה הבאה. בגין השעות הללו המורים יקבלו רק 25% מערך השעה שלהן, כפיצוי על הצעדים הארגוניים שנקטו.
לצד זאת, המורים "פוצו" בקבלת יום חופש בל"ג בעומר של השנה ובשנה הבאה. מפקחים ומנהלי מחלקות חינוך יקבלו יום חופש לבחירה ב-2025 וב-2026, ועובדי הוראה בתפקיד הדרכה יקבלו יום חופש לבחירה גם כן - אך כזה שימומש באחד מימי החופשה במערכת החינוך.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הפציר היום במורים "לשמור על שגרת לימודים", והדגיש כי "זה מה שנדרש, בוודאי בתקופת מלחמה, זה מה שהעם צריך, וזה מה שהילדים צריכים. שבסוף כל המערכת קיימת בשבילם". לדבריו, "אני חושב שחבל שהגענו למקום שהגענו, אני רק לא בא בטענות למורים. היה אפשר לצפות מיפה בן דויד שתגלה מנהיגות. הרי מה שחתמנו אתמול אנחנו הצענו ליפה בדיוק אותו דבר לפני חצי שנה. אנחנו לא רצינו לגעת בנטו של המורים".
עוד אמר סמוטריץ' כי האוצר הציע הצעות רבות, וציין כי "כולם כולם תחת האלונקה". לדבריו, "עם ישראל כולו נכנס תחת האלונקה הכלכלית, המאמץ הזה הוא חלק בלתי נפרד ממאמצי המלחמה. בוא נאמר את האמת - הרוב המוחלט של מימון המלחמה בא מהסקטור הפרטי. אנשים שעושים את הכלכלה הישראלית, את השוק החופשי, עובדים קשה, משלמים מיסים, הם משלמים את הרוב. אבל גם המגזר הציבורי צריך להיכנס תחת האלונקה.
"אז אנחנו בראש ובראשונה, כמובן עשינו קיצוצים עמוקים במשרדי הממשלה", הוסיף השר. "ויחד עם ההסתדרות הגענו להסכמה שדוחים עכשיו פעימות שכר גם במגזר הציבורי. המורים עושים עבודת קודש, וכל יתר עובדי המגזר הציבורי. אבל יש להם גם יתרון על המגזר הפרטי. בסוף במגזר הפרטי נסגרים עסקים כשיש מלחמה ואנשים עם חרב פיטורים וכו'. למגזר הציבורי יש את היתרונות שלו, והוא נכנס תחת האלונקה ונותן עכשיו 2.5% דחייה, הוא יקבל אותם חזרה בשנה הבאה כדי לממן את המלחמה".
שר החינוך יואב קיש התייחס במליאת הכנסת למשבר במערכת החינוך ואמר: "יש הסכם עם המורים, אנחנו אחרי האירוע של העיצומים והשביתה. עובדי ההוראה נכנסו במלחמה הזו מתחת לאלונקה והיו דוגמה״. הוא אמר כי רוב המורים שלא התייצבו הם במרכז הארץ: ״היו יותר מ-95 אחוז התייצבות במחוזות דרום, צפון וחיפה. במחוז מרכז ובמחוז ת"א – 75 אחוז התייצבות. הבעיה היא רק במחוזות האלה. יש התססה מיותרת שפוגעת בילדים, בהורים ובמורים עצמם כי במצב כזה הם לא יקבלו שכר. אין משא ומתן, הוא נגמר״.
קיש פנה למורים: ״אל תקשיבו לאלה שמתסיסים, חבל שאתם נופלים לפח הזה. יש לכם ארגון מייצג של הסתדרות המורים, יש בית משפט, יש צווים. אל תפעלו בניגוד לחוק בצורה פלילית. אני מאמין וסומך על עובדי ההוראה שלא יפלו בפח לאותם מתסיסים שיושבים פה בשורות האחוריות".
אילנה אהל מיהוד, מורת שילוב בבית ספר אמי"ת נחשון, שפתחה את הקבוצה הראשונה במחאה על קיצוץ שכר עובדי ההוראה וקראה למורים לקחת ימי מחלה ולא להגיע לבתי הספר, סיפרה היום ל-ynet כי "לא האמנתי שזה יוביל לכזה סחף, שאלפי מורים לא ילכו לעבודה רק בגלל החלטה שאני קיבלתי".
לדבריה, "לקחתי אישור מחלה ונשארתי בבית. אנחנו חולות במחלה רגשית של חוסר חשק ותסכול. לכל אחד ואחת מאיתנו יש מאות ימי מחלה לא מנוצלים - לא נעדרנו גם כשהיינו חולות מתוך מחויבות לתלמידים שלנו. התחלתי במאבק לבד ופעלתי מתוך אינטואיציה. אני מאמינה בצדק, ואני רוצה את הכסף שלי בחזרה".
