צה"ל אישר רשמית כי רמטכ"ל חיזבאללה הייתם עלי טבטבאי חוסל, והתקיפה האווירית בביירות שהדרגים הבכירים ביותר בישראל, המדיניים והביטחוניים, לקחו עליה אחריות נועדה להשיג שתי תכליות. האחת, לשגר מסר לממשלת לבנון, לצבא לבנון ובעיקר לחיזבאללה שישראל לא תשלים ולא "תכיל" את מאמצי השיקום הצבאיים הגוברים והולכים בעת האחרונה של חיזבאללה.
המודיעין הישראלי מבחין בהתרבותם ובאינטנסיביות של המאמצים הללו, לא רק בדרום לבנון אלא גם באזוריים צפוניים יותר, ובעיקר באזור הבקאע שבו חיזבאללה מקבל הברחות של רכיבי מערכות נשק ואמל"ח מסוריה ודרך הים, ומנסה לחדש אימונים וייצור רקטות מדויקות כפי שעשה לפני המלחמה.
תיעוד רגע חיסול רמטכ"ל חיזבאללה
(צילום: דובר צה"ל)
מאמצי השיקום הצבאי של חיזבאללה מעוררים דאגה בישראל וגם נתקלים בעיקרון חדש של תפיסת הביטחון הלאומית – עקרון המניעה. עיקרון זה קובע שישראל לא תניח לאויבים המהווים איום מעשי ומוחשי על מדינת ישראל, ובעיקר על תושבי אזורי הגבול, להתעצם ולהיערך לפריצה לשטחנו. העיקרון הזה הוא לקח ישיר מאירועי 7 באוקטובר בדרום.
התקיפה נעשתה בידיעה ובתיאום מראש עם פיקוד המרכז האמריקני, ולכן אפשר להניח בבטחה שהייתה הסכמה בשתיקה של הממשל בוושינגטון למהלך. תיאום ושיתוף הפעולה עם ממשל טראמפ ועם הפנטגון בנושא לבנון מתאפשר כתוצאה מהתלכדות אינטרסים לאו דווקא זהים של שתי המדינות. לישראל יש עניין לקפד את ראשו של מפקד בכיר מאוד ומנוסה מאוד של חיזבאללה, שפיקד על מבצעים של הציר השיעי בתימן, בסוריה ובעיראק ואף היה מפקד חזית הדרום של חיזבאללה במלחמה הנוכחית, אחרי שמפקד חזית הדרום הקודם עלי כרכי חוסל בקיץ 2024.
טבטבאי מונה לרמטכ"ל חיזבאללה רק לאחרונה, אחרי שהחליף את מוחמד חיידר הפחות מנוסה בעניינים צבאיים. חיידר היה זה שהחליף את פואד שוכר, שהיה רמטכ"ל חיזבאללה ויד ימינו של נסראללה עד שחוסל ביולי אשתקד. חיידר כנראה לא סיפק את הסחורה, והנהגת חיזבאללה החליטה לאחרונה להביא את טבטבאי המנוסה, מפקד כוח רדואן לשעבר, לפקד על הזרוע הצבאית של הארגון.
הרמטכ"ל זמיר בזמן התקיפה בדאחייה
(צילום: דובר צה"ל)
לכן תקיפתו לא הייתה רק איתות לסבלנות הפוקעת של ישראל עקב התגברות ההתעצמות של חיזבאללה, אלא גם ואולי בעיקר חלק מהמאמץ לכרסם בשיטתיות בכוחו הצבאי של הארגון ובשרשרת הפיקוד שלו. טבטבאי הוא המפקד הבכיר ה-175 שישראל חיסלה מאז החלה המלחמה לפני יותר משנתיים. הניסיון שנצבר הוא שהיעדר כל מפקד בכיר ומנוסה שחוסל, גם אם ממנים לו מחליף, פוגע לפחות זמנית בתפקוד הצבאי היעיל של הארגון.
האינטרס האמריקני, שבגללו ישראל מקבלת גיבוי מוושינגטון להסלמה ההדרגתית שהיא מבצעת בלבנון, נובע מרצונו של הנשיא טראמפ להיחשב כמשכין שלום במזרח התיכון - וכנראה גם מרצונו לזכות בפרס נובל. זו הסיבה שטראמפ ושליחיו ללבנון דורשים כעת מממשלת לבנון לא רק להיות אסרטיבית יותר בתהליך פירוק חיזבאללה מיכולותיו הצבאיות, אלא גם להיכנס למשא ומתן מדיני ישיר עם ישראל על הסכם שישים קץ ללחימה, ואולי אף יקדם שלום או לפחות רגיעה בגבול הצפון.
נשיא לבנון ג'וזף עאון ומפקד צבא לבנון מתקשים יותר ויותר בחיסול תשתיותיו העצמאיות של חיזבאללה ובמניעת שיקום התשתיות שלו, בעיקר מחשש לעימות עם חיזבאללה, ומתוך ידיעה שבצבא לבנון יש לוחמים ומפקדים שיעים רבים - ועימות שכזה עלול להיות אלים ולהצית מלחמת אזרחים.
התיעודים מהתקיפה בביירות
אבל הנשיא טראמפ לא מתרשם, והוא העמיד אולטימטום לממשלת לבנון להשלים את תהליך פירוק חיזבאללה מנשקו עד סוף השנה הנוכחית. טראמפ אף מאיים שאם לבנון לא תיכנס למשא ומתן ישיר עם ישראל ולא תפרק את חיזבאללה מנשקו, ארה"ב לא תפעל בצורה פרו-אקטיבית לשיקומה של לבנון מהמשבר הכלכלי-חברתי שבו היא נמצאת כמה שנים. הנשיא עאון אומנם מכיר פומבית בצורך לשאת ולתת עם ישראל, אבל חושש לעשות זאת בגלל תגובה אפשרית של חיזבאללה.
התקיפה היום בביירות נועדה לפרוץ את הקיפאון האלים שהשתרר בחזית הלבנונית לאחרונה. החיסול עשוי לגרור תגובה באש של חיזבאללה באמצעות כטב"מים, רחפנים ואולי גם טילים בליסטיים על העורף הישראלי ועל יישובי הצפון. לכן צריכים התושבים באזור זה לשמור על ערנות גבוהה. אבל לחיזבאללה ברור שאם ינחית מכה על אזרחים בישראל, הוא מסתכן באובדן רוב מה שיש לו.
בחיזבאללה יודעים היטב שצה"ל נערך, אם יתברר שחיזבאללה ממשיך להתחמש ולשקם את תשתיותיו, למבצע שבו חיזבאללה עלול לאבד את המעט שנשאר לו מיכולותיו הצבאיות. לכן, עובדה זו מאזנת ללא ספק את הרצון של הארגון לנקום בישראל מהדאחייה על התקיפה בלב הפועם של מדינת לבנון, הבירה ביירות.
