ביום שאחרי כניסתה לתוקף של הפסקת האש עם ישראל פונה משטר האייתוללות לבצר את שלטונו באיראן, תוך הפניה מוגברת של משאבים לדיכוי כל סממן של התקוממות ומרידה אזרחית. גורמים איראניים רשמיים ופעילים באיראן אישרו היום כי המשטר עושה זאת באמצעות מעצרים המוניים, הוצאות להורג ופריסת כוחות הביטחון ברחובות, במיוחד באזורים הכורדיים המרוחקים, הנחשבים בעיניו כמועדים לפורענות.
5 צפייה בגלריה
מתנדב של מיליציית הבסיג' האיראנית, שאחראית לדכא הפגנות. ארכיון
(צילום: Vahid Salemi/AP)
במהלך המלחמה ועם סיומה אתמול הביעו ארגוני אופוזיציה איראניים, בעיקר כאלה הפועלים מהגולה, תקווה שהמוני מתנגדיו של המשטר בתוך איראן ינצלו את מה שנראה כשעת כושר – אחרי שעשרות שנים של השקעה בפרויקט הגרעין והטילים, במחיר של סנקציות כבדות, ירדו לכאורה לטמיון – וייצאו לרחובות כדי להפיל את שלטון האייתוללות. עם זאת סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה הערב כי משיחות שקיימה עם איראנים רבים הכועסים על המשטר ומאשימים אותו בכך שמדיניותו היא שהובילה למתקפה הישראלית, עולה שלפי שעה אין שום סימן להפגנות מחאה נגד השלטון.
כך או כך, המנהיג העליון עלי חמינאי ואנשיו אינם לוקחים סיכון, וגורם ביטחוני איראני בכיר, כמו גם כמה מקורות נוספים ברפובליקה האיסלאמית, אישרו לרויטרס שכוחות הביטחון כבר תרים כעת אחר כל סימן לתסיסה פנימית שעשויה להתפתח, במיוחד באזורי הכורדים. משמרות המהפכה ויחידות של מיליציית הבסיג' המשמשת לדיכוי אכזרי של מתנגדי משטר כבר הועמדו בכוננות, ולפי המקורות הם מתמקדים כעת בראש ובראשונה ב"ביטחון הפנים". הרשויות מודאגות לא רק מפעילות סוכנים ישראלים, אלא גם מבדלנים המשתייכים לקבוצות מיעוט אתניות ומאנשי "מוג'הידין חלק", ארגון אופוזיציה גולה שבעבר ביצע התקפות בתוך איראן.
5 צפייה בגלריה
תומכי המשטר מיהרו להתכנס בטהרן ביום שבו נצרו הצדדים את האש, כדי להביע תמיכה בשלטון
(צילום: Majid Asgaripour/WANA (West Asia News Agency) via REUTERS )
5 צפייה בגלריה
תומך משטר מניף אגרופו, עם סרט איראן, דרך דגל ישראל הקרוע בטהרן
(צילום: AP Photo/Vahid Salemi)
פעילי אופוזיציה בתוך המדינה שומרים לפי שעה על פרופיל נמוך. "אנחנו זהירים באופן יוצא דופן כרגע כי יש חשש אמיתי שהמשטר ינצל את המצב כתירוץ", אמר לרויטרס פעיל זכויות אדם מטהרן, שכבר ישב בעבר בכלא, אחרי שנעצר בימי "מחאת החיג'אב" על זכויות הנשים וחירויות הפרט ברפובליקה האיסלאמית בשנת 2022. הפעיל העיד כי הוא מכיר עשרות אנשים שזומנו לחקירה ואז נעצרו או הוזהרו לבל יביעו מחאה כלשהי.
ארגון זכויות האדם האיראני HRNA דיווח כבר שלשום כי מאז תחילת המתקפה הישראלית באיראן הוא תיעד מעצרים של 705 איש על בסיס פוליטי או בגין חשדות ביטחוניים לכאורה. לדבריו רבים מהעצורים הואשמו בריגול לישראל. היום דיווחה התקשורת הממלכתית באיראן כי שלושה עצורים הוצאו להורג באורמייה, ליד הגבול הטורקי, וארגון זכויות האדם האיראני-כורדי Hengaw מסר כי שלושתם היו כורדים.
סגירת כבישים ובדיקות למסמכים וטלפונים
גורם רשמי איראני שעודכן בצעדים הביטחוניים שנוקטת כעת ארצו סיפר היום לרויטרס כי חיילים נשלחו לאזורי הגבול עם פקיסטן, עיראק ואזרבייג'ן כדי למנוע הסתננות של "טרוריסטים". המיעוט הכורדי-הסוני והמיעוט הבלוצ'י נחשבים כבר שנים לכר פורה של אופוזיציה לרפובליקה האיסלאמית ולמשטר השיעי בטהרן, ושלושה ארגונים בדלניים איראניים-כורדיים הפועלים מכורדיסטן העיראקית מסרו כי כמה מפעיליהם ולוחמיהם נעצרו, ודיווחו על תנועות צבאיות וביטחוניות נרחבות של השלטונות האיראניים.
5 צפייה בגלריה
רזא פהלווי, בנו של השאה שהודח במהפכה האיסלאמית של 1979, קורא השבוע מפריז לתושבים באיראן לצאת לרחובות ולהפיל את המשטר
(צילום: JOEL SAGET / AFP)
ריבאז חליל מהמפלגה הדמוקרטית של כורדיסטן האיראנית (KDPI) העיד כי בתוך שלושה ימים מתחילת המתקפה הישראלית התפרסו יחידות של משמרות המהפכה בבתי ספר במחוזות הכורדיים באיראן ועברו מבית לבית בחיפוש אחר חשודים ונשק. במסגרת צעדי המגננה שנקטו המשמרות באזו הם פינו אזורי תעשייה ליד בסיסיהם, סגרו כבישים לצורך שימושם שלהם, ושלחו תגבורת של חיילים לכרמנשאה וסננדג', שתי ערים גדולות באזור הכורדי.
פטמה אחמד, חברה בארגון אחר אופוזיציוני אחר, מפלגת חיי החירות של כורדיסטן (PJAK), סיפרה שארגונה תיעד כבר יותר מ-500 פעילי אופוזיציה שנעצרו במחוזות הכורדיים מאז תחילת המתקפה הישראלית. אחמד וגורם רשמי ממפלגת "קומלה" הכורדית, שביקש להישאר בעילום שם, דיווחו גם על עמדות בידוק שהוקמו ברחבי האזורים הכורדיים, ושבהן נערכים חיפושים גופניים לאנשים ובדיקות לטלפונים ולמסמכים שלהם.
הרחק מעבר לים ממשיכים בינתיים לעלות קולות של גולים איראנים הקוראים לבני עמם להתקומם. כלת פרס נובל לשלום האיראנית שירין עבאדי, החיה כיום בבריטניה, אמרה היום שהמלחמה בין ישראל לטהרן חשפה את חולשתו של משטר האייתוללות, והעריכה שהמנהיג העליון חמינאי יופל במהפכה לא אלימה. "העם האיראני והעולם ראו את זה והבינו איזה נמר של נייר המשטר הזה", אמרה עורכת הדין עבאדי לרויטרס מלונדון, שם היא חיה מאז יצאה לגלות ב-2009. בפרס נובל לשלום זכתה בשנת 2003 בעבור פעילות למען זכויות אדם, כשכבר אז נחשבה למבקרת חריפה של המשטר בארצה.
"העם לא יבטח במנהיג שמסתתר בימי מלחמה", אמרה עבאדי על חמינאי, שלפי דיווחים הסתגר בבונקר לאחר הפלישה הישראלית וכמעט לא נראה בציבור. לדבריה סבבים קודמים של מחאה באיראן, כמו אלה שהתעוררו סביב מותה של הצעירה מהסא אמיני ב-2022, הראו כמה גדולה התמיכה הציבורית בהחלפת המשטר. "אני מעריכה שהעם יצליח הפעם ושהמשטר הזה ייעלם", אמרה. "עכשיו המשטר מנסה לפצות על התבוסה שלו באמצעות מעצר אנשים, כי הוא פוחד שכעת, אחרי שהפסיד במלחמה הזו, אנשים ימצאו אומץ רב יותר לצאת לרחובות".
