473 ימים בשבי החמאס, 94 שמות שכל ישראלי מכיר והתקווה לראות את כולם בבית: אלפים בחרו את המילה "חטופים" במיזם המיוחד של האקדמיה ללשון העברית - בחירתה מילת השנה לשנת תשפ"ה לרגל יום העברית המצוין היום (שלישי).
במסגרת המיזם האקדמיה ללשון העברית הזמינה את הציבור לבחור את מילת השנה ובישורת האחרונה הועמדו עשר מילים בולטות להצבעה מתוך מאות הצעות שהגיעו מן הציבור. בהצבעת הגמר השתתפו אלפים רבים, והם שהכריעו ברוב מובהק מה תהיה מילת השנה.
(צילום: ליאור שרון)
זו השנה הרביעית שבה נבחרת "מילת השנה" ביום העברית, שמצוין מדי שנה בכ"א בטבת, יום הולדתו של מחיה השפה העברית אליעזר בן־יהודה. בשנת תשפ"א שנת הקורונה נבחרה המילה מָטוֹשׁ, בשנת תשפ"ב – המילה טִרְלוּל ובשנת תשפ"ג – המילה בּוֹלְעָן.
בימים אלו שבהם כולנו עוקבים בציפייה ובדריכות אחרי שחרור החטופים ומייחלים בכליון עיניים לחזרתם של כל החטופות והחטופים משבי חמאס בעזה, הצביע הציבור בהמוניו ובחר את המילה חֲטוּפִים למילת השנה (45%). המילה גְּבוּרָה הגיעה למקום השני (11%) והצירוף הֻתַּר לְפִרְסוּם – למקום השלישי (10%).
באקדמיה ללשון העברית ציינו כי השנה הזאת, שנת המלחמה הקשה והארוכה בתולדותינו, הייתה גם שנה שבה הרגשנו לעיתים שאין לנו מילים. ובכל זאת במהלך השנה התבלטו מילים שמשקפות את המציאות: הכאב, הצער והכעס מזה והגאווה, ההתעלות והכרת הטובה למי שחירפו את נפשם מזה. המילים שנבחרו למקומות הראשונים מייצגות את המכלול הזה.
הפירוש המילוני של המילה חטוף היא "אדם שנלקח פתע פתאום ביד זרים בכוח הזרוע ובכוונת זדון, לעיתים לשם מיקוח להשגת רווח".
במקורות שימשו בדרך כלל המילים שבוי ואסור (או אסיר) לציון מי שנלקח ביד צר: "לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח קוֹחַ" (ישעיהו סא, א). בעת החדשה החלה לשמש גם המילה חטוף בהקשרים אלה, במיוחד במקרים של התפרצות לחייו של אדם תמים ונטילת חירותו ממנו.
למקום השני כאמור הגיעה המילה גְּבוּרָה שמציינת בעיקרה כוח וחוזק. בעל גבורה נקרא במקרא גִּבּוֹר, בדרך כלל בהקשר צבאי, "איש חיל", ובמיוחד מהדהדת קינת דוד על שאול ויהונתן: "הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל, אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים" (שמואל ב פרק א', י"ט).
בדבריהם הידועים הוסיפו חכמי המשנה למילה גיבור משמעות של חוסן נפשי: "אֵיזֶהוּ גִבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ", וכיום המילים גיבור וגבורה רגילות בפינו לא רק בהקשר של כוח וחוזק, אלא גם – ולפעמים בעיקר – בהקשר של אומץ ועוז רוח.
על הצירוף שהגיע למקום השלישי - "הותר לפרסום" נכתב כי הצירוף הזה גדש למגינת הלב את כותרות התקשורת שבוע אחר שבוע בשנה האחרונה. "הותר לפרסום" הוא קיצורו של צירוף ארוך יותר: הותר שם (של חלל) לפרסום או דבר־מה (בעיקר ידיעה חסויה) לפרסום. הצירוף "הותר לפרסום" מחסיר בכל פעם פעימה מן הלב הגם שהוא הפתיח לידיעה הקשה ולא הידיעה הקשה עצמה.
