בצל צו איסור הפרסום החריג שהוטל על פרטי פרשת "קטאר-גייט", הודיע היום (שלישי) ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הגיש תביעה נגד משה (בוגי) יעלון, על "השקר הנתעב שהוא הפיץ, כאילו קיבלתי משהו מקטאר". בסרטון שפרסם לאחר הגשת התביעה בסכום של 160 אלף שקל, אמר נתניהו: "אני אגלה לכם, מקטאר לא קיבלתי כלום, אבל מבוגי אני אקבל - וזו רק ההתחלה".
"מקטאר לא קיבלתי כלום, אבל מבוגי אני אקבל". הסרטון שפרסם רה"מ
לדבריו, "שום דבר לא ימנע ממני מלהמשיך לקבל את ההחלטות הנכונות למען הביטחון של המדינה שלנו. לא קמפיין ה'פייק-פרשיות' האלה שצצות חדשות לבקרים. ממלאים איזה בלון באוויר חם וזה יוצא באותה מהירות שזה מתמלא".
ראש הממשלה הוסיף כי "העם מפהק כי הוא יודע שזה פייק ומתפרות התיקים פשוט לא עומדות בקצב של התפרקות התיקים. אז אני החלטתי לא לשתוק יותר". נתניהו הדגיש כי שום דבר לא ירתיע אותו: "לא הקמפיין הזה של איומים בסחיטה באיומים נגדי ונגד משפחתי, אנחנו לא מתרשמים מזה, כולנו יודעים מאיפה זה בא, זה לא יעצור אותי. אני אמשיך לעשות מה שצריך למען הביטחון של כולנו".
יעלון הגיב לסרטון של נתניהו, ומסר כי "אני שומע שמממן החמאס מתכוון לתבוע אותי. אדרבא! אולי זו תהיה הזדמנות לשמוע את הסברו למזוודות הכסף המזומן מקטאר לחמאס? אולי זו תהיה הזדמנות לשמוע את התייחסותו למימון שלושה מעוזריו הקרובים על-ידי קטאר? מישהו בלחץ מחקירת השב"כ, שהוטל עליה צו איסור פרסום". לדבריו, "גם הניסיון לפטר את ראש השב"כ והיועצת המשפטית לממשלה - נובע מהלחץ הזה.
"אילו אבי תפיסת 'החמאס הוא נכס' ו'צריך לחזק את החמאס', היה משקיע את זמנו בשחרור החטופים וסיום המלחמה, ולא בהיאחזות בשלטון - מצבנו היה הרבה יותר טוב", הוסיף יעלון. "את ממשלת המשיחיים, המשתמטים והמושחתים חייבים להחליף בהקדם, כדי להציל את המדינה. ויפה שעה אחת קודם".
התביעה שהגיש נתניהו מגיעה בעקבות ריאיון של יעלון לכאן רשת ב', שבו אמר כי "מסתבר ששלושה אנשים בלשכת ראש הממשלה חשודים בזה שקטאר ממנה אותם. יש מידע מודיעיני שעוד לא הוכח, בשביל זה צריך חקירה, שגם ראש הממשלה קיבל ב-2012 15 מיליון דולר, ב-2018 קיבל 50 מיליון דולר מקטאר. יש מסמכים של המודיעין האמירתי. לכן כשראש השב"כ חוקר את זה אז מיד מתעסקים בלפטר אותו".
הבוקר הוצא כאמור צו איסור פרסום חריג על כל פרטי הפרשה, כשבועיים לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה הודיעה כי הוחלט לפתוח בחקירה פלילית בפרשת "קטאר-גייט", הנוגעת לקשר בין אנשי לשכת נתניהו למממנת העיקרית של חמאס המשמשת גם כמתווכת במשא ומתן לעסקת חטופים.
2 צפייה בגלריה


מימין לשמאל: יונתן אוריך, אלי פלדשטיין וישראל איינהורן
(צילום: שאול גולן, בועז ארד, Q world / Shutterstock)
הצו אוסר על פרסום כל פרט מפרטי החקירה, וכן איסור פרסום ביחס לתוצרי פעולות החקירה ובהן גם חקירת חשודים וממצאי החקירות. החקירה עצמה נחקרת ביחידה הארצית לחקירות בינלאומיות (יאחב"ל) בלהב 433. לפי ההחלטה, איסור הפרסום יחול על כל פרסום באמצעים השונים, לרבות פרסומים ברשתות החברתיות השונות, ציטוטים מלאים או חלקיים של פרסומים מכלי תקשורת זרים, הפנייה אליהם ולפרסומים באינטרנט וכל אמצעי מדיה אחר, וכל רמז ישיר או עקיף לקיומה של כל עובדה הנוגעת לנושא.
הפרשה עוסקת בשלושה חשודים מסביבתו של ראש הממשלה: אלי פלדשטיין, דוברו שכבר נחקר ונאשם בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים; היועץ והדובר יונתן אוריך, שחשוד גם הוא בפרשת המסמכים המסווגים שבה עלה כי התכתב ישירות עם פלדשטיין על המסמך שהודלף; וישראל איינהורן, ששימש כיועץ לקמפיין במערכות הבחירות של הליכוד.
עד החלטת היועמ"שית נבדקו למעשה בעיות הפרצות באבטחה וביטחון השדה, וכנראה שבבדיקה עלו גם היבטים פליליים - ובשל כך הוחלט להסמיך את שב"כ לחקור את החשודים תחת אזהרה, ולא רק כעדים.
פלדשטיין, לפי דיווחים, קיבל שכר מחברה בינלאומית פרטית לטובת ניהול פעילות תקשורתית ענפה לקידום תדמיתה של קטאר בישראל. נושא הפעילות היה המגעים להשבת החטופים, ולפי הדיווח פלדשטיין הציע לעיתונאים ראיונות עם בכירים בקטאר, העביר הודעות רשמיות מטעמה ושילב מסרים על מעורבותה בתהליכים אזוריים. כל זאת, במקביל לשירותים שהעניק בלשכת ראש הממשלה ובזמן שקטאר מילאה תפקיד כמתווכת במגעים, ונתניהו אף השמיע ביקורת כלפיה וטען שהיא "משרתת את חמאס".
לגבי אוריך ואיינהורן, פורסם כי השניים העניקו ייעוץ תדמית לקטאר בישראל. ב-2022 הם הכינו קמפיין ישראלי עבור הקטארים, לקראת המונדיאל שנערך באותה שנה במדינה. מטרת הקמפיין הייתה להציג את קטאר, מדינה המממנת ותומכת טרור, כמדינה לגיטימית התומכת בשלום ויציבות אזורית.
התוכנית השיווקית נערכה על-ידי חברת "פרספשן" שבבעלותו של איינהורן, שהצטרפה לצורך הפרויקט הקטארי אל חברה אחרת בשם "קויוס" - שאחד מבעליה הוא תא"ל (במיל') אלי בן-מאיר, ראש חטיבת המחקר באמ"ן בעבר שמחזיק כיום בתפקיד רגיש בצבא, ועומד בראש צוות תחקירי המודיעין בפיקוד דרום על אירועי 7 באוקטובר. לפי דיווחים, פלדשטיין הועסק גם הוא על-ידי חברת "פרספשן" של איינהורן, אולם לא ידוע אם גם סביב קמפיין התדמית הקטארי.
כל המעורבים שהוזכרו בכתבה הכחישו את המיוחס להם בפרסומים השונים. נתניהו עצמו טען כי מדובר ב"רדיפה" אישית נגדו ונגד אנשיו, בניסיון לפגוע בו ולהפילו. מתנגדיו באופוזיציה הזהירו כי ינסה לפטר את ראש השב"כ רונן בר בעקבות החקירה.
אחרי הודעת היועמ"שית אמרו בליכוד: "כשהתיקים התפורים נגד ראש הממשלה נתניהו מתפוררים בבית המשפט, תופרים תיקים חדשים ושקריים נגד אנשיו, מתוך אינטרסים אישיים של מובילי החקירה. רואים לכם". אין ראיות לכך שבפועל התשלומים לאנשיו של נתניהו השפיעו בצורה כלשהי על הסכמתו של ראש הממשלה לכך שקטאר תעביר כסף במזומן לרצועת עזה, והוא מצידו טוען כי מטרת הכסף הייתה מימון עניים - ולא עזרה לחמאס.