כשברקע מגיעות החדשות המשמחות על שחרורו של החייל החטוף עידן אלכסנדר, שורדת השבי אגם ברגר השתתפה הלילה (בין ראשון לשני) בחגיגות יום העצמאות ה-77 למדינת ישראל שנערכו בניו יורק. "482 יום, 700 אלף דקות, הוחזקתי בידי ארגון טרור אכזר שאחראי לפשעי אנושות שכל העולם עד להם", אמרה ברגר בפני המשתתפים.
אגם ברגר מנגנת בכינור בפולין
(צילום: לע"מ )
יותר מ-100 ימים חלפו מאז ששבה ברגר, והצטרפה למאבק לשחרור 59 החטופים שנותרו מאחור. "לא אנום, לא אישן ולא אשקוט עד שאחרון חטופינו ישובו לאדמת הקודש, למדינה שהקמנו יחד כדי לתת הגנה לכל יהודי באשר הוא, ושכל יהודי ידע שיש מי שדואג לו", אמרה ברגר. "יש לנו זכות קיום על הארץ הזו - אבל אין לנו תקומה בלי להשיב את כל השבויים. יהודי הוא סוכן של תקווה – תהיו אתם סוכני תקווה עבור השבויים שלנו".
האירוע נערך בנוכחות כ-800 מוזמנים, בהם ראשי קהילות יהודיות, אנשי תקשורת, משפיענים ונבחרי ציבור כשגם שורד השבי אנדריי קוזלוב בקהל. את האירוע יזם הקונסול הכללי בניו יורק אופיר אקוניס, ולצד ברגר נשאו דברים גם נבחרי ציבור אמריקנים וראש העיר אריק אדמס.
ברגר, ששירתה כתצפיתנית בבסיס נחל עוז ונחטפה בבוקר 7 באוקטובר, תיארה בפני הנוכחים את התנאים בשבי ואת מאמציה לשמור על אורח חיים יהודי. "כשהמרצחים חדרו למיגונית, באותה עת לחשתי אינספור פעמים את סיפור חיי: 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד'. צמתי את כל הצומות בשבי – כיפור, תשעה באב, תענית אסתר – גם כשלא היה ברור מתי תגיע הארוחה הבאה", שיתפה.
כפי שכבר גילו הוריה של ברגר במהלך שהייתה בשבי מעדויות של מי שהיו איתה ושוחררו בעסקה הראשונה, אמרה ברגר כי סירבה לחלל שבת גם כשהשובים ביקשו ממנה וגם התעקשה לשמור כשרות, למרות המזון המועט. "סירבתי לבשל לשובים שלי בשבת, וסירבתי לאכול בשר מטעמי כשרות. כשידעתי שפסח הגיע, סירבתי לאכול חמץ – גם כשעיקר האוכל היה פיתה".
על סידור התפילה שמצאה בעזה, סיפרה ברגר כי "קריאת התפילות בכל יום החזיקה אותי ושמרה עליי". היא הוסיפה כי היא ולירי אלבג שהייתה איתה בשבי הקפידו לציין מועדים יהודיים ככל שהתאפשר. "היינו עושות קבלת שבת סמלית, לפעמים עם נרות ששימשו לתאורה. ביום הזיכרון הדלקנו נר ועמדנו דקת דומייה לזכר הגיבורים", אמרה.
"היו תקופות ששמענו רדיו ויכולנו לעקוב אחרי תאריכים ומועדי ישראל, היה חשוב לנו לציין אותם. ידענו מתי יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה. הדלקנו נר ועמדנו לדקת דומייה לזכר הגיבורים והגיבורות שלנו שחרפו נפשם בעבורנו. שרנו את התקווה, קיוונו שתפעלו כדי לוודא שהשורה בשיר 'להיות עם חופשי בארצנו' היא תכלית הקיום שלנו ושתעשו הכול עבורנו".
ביום הולדתה, סיפרה ברגר כי הצליחה לראות את אמה בטלוויזיה, באירוע שנערך לכבודה במוזיאון "אנו" בתל אביב. "אמא נשאה שם תפילת ברכה לשובי, זה היה רגע שלא אשכח לעולם, ידעתי שאמא תעשה הכול, שהיא לא תוותר לעולם. אבל השובים דאגו להתעלל בי ולומר לי שלא רואים את אמא בתקשורת ושהיא לא נלחמת עליי. כשראיתי את אמא ההוכחה הייתה בשבילם כי אני הייתי בטוחה. אבל כשהם ראו שזה מעודד אותי, הם כיבו את הטלוויזיה ולא הרשו לי להמשיך לצפות", סיפרה.
"נשארתי לבד, והתחזקתי עוד יותר באמונה", הוסיפה. "כי ככה זה העם היהודי – 'וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ'. זהו חוסנו הרוחני של עם ישראל. יש בו כוח פנימי לשרוד ואף לפרוח, דווקא מתוך קושי ורדיפה. חטפו אותי כי אני יהודייה. מסרתי נפש כדי לשמור על הצביון שלי, ולא ויתרתי על הזהות היהודית שלי. אי-אפשר לקחת ממני את חופש הבחירה – ואי-אפשר לקחת ממני את היהדות שלי".
במהלך נאומה תיארה ברגר איך אחרי שחרורה, במהלך ניקיונות פסח, מצאה אחותה פתק שכתבה הצעירה שנה לפני שנחטפה: 'הייתי רוצה יותר לנגן – ולשנות משהו חשוב'", סיפרה. "יומיים לפני שנחטפתי, אמא אמרה לי: 'במקום בו את נמצאת – זה הייעוד שלך'".
3 צפייה בגלריה
אגם ברגר במצעד החיים בפולין. "הבטחתי לנגן את מנגינת חיי הנצח של העם היהודי"
(צילום: איריס ליפשיץ קליגר )
בנאומה שיתפה בחווייתה מביקורה באושוויץ ביום השואה, עם כינור בן 130 שנה ששרד את השואה וניתן לה במתנה: "על אדמת פולין הבטחתי שאמשיך להפיח חיים בכינור – ולנגן בו את מנגינת חיי הנצח של העם היהודי".
את דבריה חתמה בפנייה ישירה לקהל: "לאף בן אנוש – אין פטור מאירועי 7 באוקטובר. על כולנו מוטלת החובה להשיב את אחינו ואחיותינו, כולנו נושאים באחריות. עלינו לפעול, לתקן – ולהפוך את העולם למקום טוב יותר". לדבריה, "אין לנו תקומה בלי להשיב את כל השבויים. פדיון שבויים הוא החובה היהודית, הערכית, הלאומית והאנושית הראשונה במעלה. אין דרך לחיות את היהדות שלנו יותר מלפדות שבויים. ערבות הדדית – זה לב היהדות".
הקונסול הכללי אקוניס נשא גם הוא דברים, ואמר: "אנחנו מחויבים להחזיר את כל החטופים ולהביס את חמאס. לאויבינו אנחנו אומרים: אתם נכשלים – אנחנו מנצחים. לעולם לא נעזוב את ארצנו ולא את בירתנו, ירושלים".
ראש העיר ניו יורק אדמס, שהביע תמיכה בישראל לאורך הלחימה הארוכה וספג על כך ביקורת, אמר כי יש "להשמיד את חמאס ולהחזיר את כל החטופים עכשיו". חברי הקונגרס מייק לולר מהמפלגה הרפובליקנית הביע גם הוא תמיכה בישראל, התייחס לציפייה לשחרורו של עידן אלכסנדר, ואמר כי ארבעת החטופים החללים המחזיקים באזרחות אמריקנית אינם חלק מהעסקה הנוכחית אך הדגיש כי "חובה להשיב גם אותם". הזמרת נסרין קדרי הופיעה באירוע, שחתם את טקס הפתיחה של חודש התרבות הישראלית בעיר.
היין שהוגש לאורחים הגיע מחבל עוטף עזה ומרמת הגולן, יוזמה של מכון הייצוא כדי לסייע לאזורים שנפגעו קשה במהלך מלחמת חרבות ברזל. יו"ר מכון היצוא, אבי בלשניקוב, אמר כי "היין הזה הוא מסר של עמידה איתנה ושל רוח ישראלית שמסרבת להישבר. אנחנו גאים להביא את סיפור ההתחדשות הישראלי לכוס היין של העולם".
