מבקר המדינה פרסם אחר הצהריים (שלישי) דוח מקיף על סוגיית התיירות והפיתוח הכלכלי שנפגעו באילת במהלך מלחמת חרבות ברזל. הוא מתח ביקורת על התנהלות הממשלה שלא יישמה החלטות שקיבלה בעצמה לקידום העיר. "לאורך השנים ממשלת ישראל קיבלה החלטות לחזק את אילת מבחינה כלכלית ותיירותית ובתחומי הבריאות והתחבורה, אך לא דאגה ליישומן, והותירה את העיר חשופה לסיכונים כלכליים בשל תלותה המוחלטת בתעשיית התיירות", נכתב. "במהלך המלחמה התמשש הסיכון והעיר ועסקיה נפגעו במידה רבה באופן שחייב את הממשלה לסיוע ייחודי".
המבקר אנגלמן שיבח את תושבי אילת וראשיה וכתב כי מיד לאחר טבח 7 באוקטובר הם נרתמו עם בתי המלון בעיר באופן נרחב לסייע לעשרות אלפי מפונים מהדרום ומהצפון, שהכפילו את אוכלוסיית העיר. עם זאת הוא הדגיש כי "היערכות מתאימה של הממשלה וקיום החלטותיה לאורך השנים בשגרה יכולים היו למנוע פגיעה כלכלית בעיר ובעסקיה במצבי חירום כדוגמת הקורונה, בשל היעדר תיירות פנים וחוץ נוכח 7 באוקטובר".
בחודשים הראשונים למלחמה (מאוקטובר 2023 עד ינואר 2024), נקלט בבתי המלון באילת מספר המפונים הגדול ביותר, בפער ניכר לעומת ערי תיירות אחרות. בכך נתנה העיר מענה נרחב ומשמעותי לצורכיהם של עשרות אלפי מפונים - דבר שנתן מענה כלכלי לחלק מבתי המלון. אלא שבכך נגרמה פגיעה כלכלית נרחבת לעסקים אחרים בעיר, שרובם ככולם נשענים על תעשיית התיירות. המבקר כתב כי נזקים אלה נבעו מהשהות הממושכת של מפונים שלא הגיעו למטרות נופש.
כמו כן, באילת אין חלופות כלכליות אחרות, בניגוד לערי ליבה תיירותיות אחרות שקלטו גם הן מפונים. צוין כי התפוסה הגבוהה של בתי המלון בחודשי המלחמה הראשונים לא אפשרה להם לקלוט תיירות פנים, והדבר העלה את הצורך בסיוע ממשלתי מיוחד לעיר.
הפגיעה התעצמה לכדי משבר כלכלי עמוק שבא לידי ביטוי בין היתר בנתונים הבאים: לא הגיעה לאילת תיירות חוץ, ומספר הלינות של תיירות הפנים היה קטן פי 3.5 לעומת התקופה המקבילה אשתקד; חל גידול של פי 3.5 בדורשי העבודה בעיר לעומת התקופה המקבילה אשתקד; חלו ירידות ניכרות בפדיון למ"ר במרכזים המסחריים הגדולים באילת (שנעו בין 29% ל-59%), לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
מהשבוע הראשון למלחמה ובמשך 17 שבועות חלה ירידה של בין כ-25% לכ-45% בשימוש בכרטיסי אשראי בהשוואה לשבוע ממוצע בעיר במהלך שנת 2023; מחצית מהעסקים באילת דיווחו בתקופה זו על ירידה של 75% בהכנסותיהם, בין היתר בשל ביטול אירועי ספורט בין-לאומיים, כנסים וועידות רבות משתתפים; סך הפסדי ההכנסות ועלות ההוצאות לקופת העירייה הסתכמו בתקופה זו בכארבעה מיליון שקל.
לצמצם את התלות בתיירות
לנוכח השפעת המלחמה על העיר גיבש משרד האוצר, ללא מעורבות משרד התיירות, מתווה סיוע ייחודי שפורסם בתחילת ינואר 2024. המתווה אומץ על ידי הממשלה שקבעה כי עסקים באילת יהיו זכאים להגיש בקשה למענק בגין הנזק העקיף שנגרם להם עבור החודשים ינואר ופברואר 2024.
בהיעדר עוגנים כלכליים נוספים לתעשיית התיירות לעיר, וחסרונם של מקורות הכנסה ותחומי עיסוק חלופיים, נכון לאוגוסט 2024 הוגשו 879 תביעות לרשות המסים, והמדינה שילמה לעסקים בעיר שנפגעו פיצוי בסך כולל של כ-216 מיליון שקל.
מבקר המדינה הדגיש בדוח כי הצורך בסיוע ייחודי זה ממחיש את התלות של אילת בתעשיית התיירות ואת חשיבות הפיתוח של עוגנים כלכליים נוספים, שהיו מקטינים את הפגיעה הכלכלית בעסקים בעיר.
הוא גם מתח ביקורת על משרד התיירות. נכתב כי גם במהלך תקופת מגפת הקורונה וגם במהלך מלחמת חרבות ברזל לא הוביל משרד התיירות צוות בין-משרדי שתפקידו להמליץ לממשלה על כלים ומנגנוני סיוע לתעשיית התיירות בכלל ובאילת בפרט, ושניתן יהיה להפעילם בתוך 14 יום מפרוץ מצב החירום.
הדוח מפרט ליקויים נוספים והחלטות שלא יושמו. בין היתר בדק המבקר את נושא המימוש של פעולות הממשלה לקידום ענף החקלאות הימית באזור אילת. בהחלטות הממשלה 4662 משנת 2019 ו-1442 משנת 2022 נקבע כי על הגורמים הממשלתיים והציבוריים הנוגעים בדבר, ובהם משרדי החקלאות, הכלכלה והאנרגיה, וכן חיא"ל (המכון לחקר הימים והאגמים), רשות המים, מקורות, מינהל התכנון ורמ"י, לפעול לפיתוח ענפים כלכליים נוספים באילת כך שהיא לא תהיה תלויה בענף התיירות בלבד, ובמסגרת זו לפעול לביסוס מעמדה של אילת כמרכז מחקרי יישומי בין-לאומי לפיתוח ענף החקלאות הימית.
המפונים באילת, שלושה שבועות אחרי הטבח:
(צילום: אמיר אוחיון, ניר כהן (שוקו))
בביקורת עלה כי כמה חסמים שטרם הוסדרו מעכבים את קידום תחום החקלאות הימית: פעולות לקידום תהליכים תכנוניים; הסדרת הטיפול במי הפלט; העברת המרכז הלאומי לחקלאות ימית (מלח"י) למשרד החקלאות; ובחירת זהות המוסד האקדמי המתאים באילת שישמש מסגרת לקידום המחקר וההוראה בתחום זה.
המבקר הצביע על מימוש לא מלא של התקציבים לקידום ענף החקלאות הימית: החלטות הממשלה הקצו 85 מיליון שקל, אבל 52 מיליון שקל לא מומשו והיתרה (33 מיליון שקל) מומשה בחלקה. עולה חשש כי המימוש החלקי יפגע בחיזוק כלכלת העיר ובגיוון תעסוקתי בה.
הפעולות שיש לבצע
המבקר אנגלמן כתב כי כדי שאילת תיקלע שוב למצב דומה במהלך מצבי חירום ולאחריהם, על משרדי הממשלה הרלוונטיים ליישם את כלל ההחלטות שהתקבלו בעניינה באופן שיחולל שינוי ולנקוט את הפעולות הבאות:
שיקום ושדרוג של תעשיית התיירות במרחב אילת; השלמת הפרויקטים התשתיתיים שבתחומי התיירות, פני העיר, התרבות וההשכלה; הרחבת תמהיל סוגי הענפים הכלכליים בעיר ואפשרויות התעסוקה בה לצד חיזוקה ופיתוחה החברתי, וקידום ההון האנושי באילת; השלמת פעולות נדרשות לשיפור הנגישות התחבורתית לאילת באמצעות המשך קידום תכנון תוואי הרכבת, שדרוג כביש 90 והגדלת הפעילות האווירית בנמל התעופה רמון; וגם קידום והשלמה של הפעולות לשיפור שירותי הבריאות והרפואה במרחב אילת, ובכלל זאת מתן מענה לפערים העיקריים בתחום זה והצורך בניוד מטופלים וכוח אדם רפואי שתלוי בנגישות התחבורתית והתעופתית לאילת וממנה.
בסיום הפרק כתב המבקר אנגלמן כי "יש ליישם את הפעולות האלו בהקדם כדי למנף את הפוטנציאל הלאומי הטמון באזור אילת ולשפר את חוסנה הכלכלי והתיירותי במיוחד בעתות משבר ולנוכח התחרות ההולכת וגוברת עם אתרי נופש במדינות אחרות; וזאת, במבט רחב צופה פני עתיד, בראייה אסטרטגית ובהלימה להחלטות הממשלה שהתקבלו בעניינה במהלך השנים".
ראש העירייה אלי לנקרי מסר בתגובה: "מסקנות הדו"ח הן קריאת השכמה לממשלה להגביר את שיתוף הפעולה עם אילת ולהפוך אותו לתוכנית פעולה מעשית תוך העמדת המשאבים הנדרשים, שכן אילת היא נכס אסטרטגי למדינת ישראל, וחיזוקה הוא בראש ובראשונה אינטרס לאומי. רק כך ניתן יהיה לבסס מערך שירותים מתפקד וראוי בשערה הדרומי של ישראל, ולממש את הפוטנציאל האדיר של העיר לחיזוק האזור ולקידום השלום הכלכלי".
השתתפו בהכנת הכתבה: אילנה קוריאל
