משרד התחבורה הודיע הערב (רביעי) כי תעריף הנסיעה ברכבת הקלה בגוש דן ובירושלים יעלה בשני שקלים בעוד כשבועיים. החל מ-25 בפברואר, מחיר הנסיעה הבודדת יעלה שמונה שקלים, במקום שישה שקלים כיום.
הכותרת
מדינה בפקק: אלה הסיבות שבגללן עמדתם היום שעה בכביש
27:28
השינוי במחיר נובע מהעדכון התקופתי שנדרש בחוק צו פיקוח על מחירים, בשל עליית עלויות ההפעלה והתשומות של הרכבת הקלה. העלייה תוכננה לצאת אל הפועל כבר ביולי אשתקד, אבל נדחתה לעכשיו.
בחודשים אפריל-מאי אמורה להיכנס לתוקף גם העלאת המחירים הגורפת של שני שקלים בכל מחירי כרטיסי האוטובוסים. עלייה זו נובעת בהתאם לסיכום בין שרת התחבורה מירי רגב ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', שהסכים לוותר על קיצוץ של כ-769 מיליון שקל בתקציב משרד התחבורה בתמורה להעלאה הגורפת.
גם תעריפי מנויי ה"חופשי-חודשי" ו"חופשי-שנתי" צפויים לזנק בעשרות אחוזים. בהודעה שפרסם היום משרד התחבורה הופיעה התייחסות קצרה להעלאה בתעריף הנסיעה ברכבת הקלה, לאחר שביוני בשנה שעברה עלה מחיר הנסיעה מחמישה שקלים וחצי לשישה שקלים.
במשרד התחבורה בחרו להתמקד בהרחבה ברפורמת "צדק תחבורתי", שבמסגרתה מקדמת השרה רגב הנחות משמעותיות למגוון אוכלוסיות מוחלשות, בהן מבוגרים ותושבי הפריפריה. "במסגרת הפעימה השנייה של הרפורמה, יתווספו כ-500 אלף זכאים בני 67 ומעלה, ומיליון אזרחים שגרים במושבים המדורגים במעמד סוציו-אקונומי 5-1", אמרו במשרד התחבורה.
הרפורמה, שזוכה להיענות חלשה למדי, זכתה בחודשים האחרונים לביקורת נרחבת. יחד עם זאת, למרות העלאת מחירי התחבורה הציבורית, ישראל נחשבת לאחת המדינות עם התחבורה הציבורית הזולה ביותר בעולם, ושיעור הסבסוד של המדינה הוא מהגבוהים מבין מדינות ה-OECD.
ספיר איפרגן, רכזת התחבורה במשרד האוצר, אמרה בכנס שנערך לאחרונה באילת: "הבעיה בענף התחבורה הציבורית היא לא כסף. כסף זרם לענף הזה באופן שאין לו אח ורע. אני לא מכירה שום תחום שכסף פשוט לא היווה בו מגבלה. איפה שאמרו 'צריך' - היה. אפשר לראות גם בתקציב הסובסידיה שזינק מחמישה מיליארד שקל ב-2015 ל-16 מיליארד שקל ב-2024.
"במונחים אבסולוטיים, זה במקום הרביעי או החמישי בכלל תקציב המדינה. ראינו גידול של 400% בסובסידיה, אבל רק עלייה של 30% במספר הנוסעים שגם הם משקפים את קצב הגידול באוכלוסייה. לא הצלחנו להעביר אנשים לתחבורה ציבורית למרות הגידול האדיר במשאבים".
לדברי איפרגן, הסיבה לפערים היא תכנון לא נכון של קווי האוטובוסים, שנמצא באחריות משרד התחבורה והרשות לתחבורה ציבורית. "90% מהנסיעות מתקיימות בארבעת המטרופולינים הגדולים: גוש דן, ירושלים, חיפה וקצת באר שבע", אמרה איפרגן. "לעומת זאת, כמעט מחצית מהמשאבים הולכים לקווים הבין-עירוניים. בהתאם, הרבה מאוד אוטובוסים פשוט נוסעים ריקים. בעיה נוספת היא הפיתולים שהקווים הקיימים עושים. קו שאמור לנסוע מכפר הס לנתניה לוקח שעה ו-25 דקות. יש לנו אלפי קווים מפותלים מדי ובתדירות נמוכה מדי".
שחר בר, רפרנטית תחבורה במשרד האוצר, הוסיפה בכנס אחר שהתקיים בדצמבר האחרון: "אחרי 'צדק תחבורתי' – 75% מהנוסעים הולכים לשלם בהנחה. זה נתון משוגע שלא קיים בשום מקום בעולם. אנחנו הולכים להיות עם 90% סבסוד לעומת כ-50% בעולם". על דבריה המפורטים של בר, אשר נתמכו בנתונים רבים, אמר מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן: "באוצר צריכים להגיד את מה שהם צריכים להגיד, ואנחנו צריכים לעשות את מה שצריך לעשות".
