זינוק של כ-500% נרשם בתלונות שהוגשו נגד המשרד לביטחון לאומי בשנת 2024, לעומת שנת 2023 - מ-226 ל-1,436 – ועיקרן היו בסוגיית הרישיונות לנשק. חמש מתוך כל שש תלונות נמצאו מוצדקות. נתונים אלה עולים מדוח נציב תלונות הציבור המתפרסם היום (שלישי).
בסך הכול התקבלו בשנת 2024 בנציבות 21,592 תלונות, ירידה קלה לעומת השיא שנרשם ב-2023. הגוף שנגדו התקבלו הכי הרבה תלונות אשתקד הוא משרד התחבורה והבטיחות בדרכים – 1,759. מדובר בירידה קלה לעומת 2023. כשליש מהתלונות נגד המשרד שבראשו עומדת השרה מירי רגב נמצאו מוצדקות.
במקום השני נמצא המשרד לביטחון הפנים, שם כאמור 85.4% מהן היו מוצדקות. ההסבר לגידול נעוץ בזינוק החד במספר הבקשות לרישיונות שהוגשו לאגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, דבר שהביא לעומסים כבדים על האגף ולעיכובים בטיפול בבקשות.
בירורן של חלק מהתלונות העלה כי העיכוב בטיפול נבע בין היתר מליקויים בממשק שבין האגף לרישוי כלי ירייה לבין משרד הבריאות, וכן מעומסים שהצטברו במשטרה ובמשרד הבריאות, אשר על פי חוק נדרשים למסור את חוות דעתם לצורך בחינת בקשות לרישוי כלי ירייה וכן בחינת עררים בנושא זה ומתן החלטות בעניינם. הנציבות סייעה למתלוננים לקבל מהאגף מידע על מצב הטיפול בבקשותיהם ותיווכה להם את דרישות האגף להשלמת מסמכים.
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, התייחס לזינוק החד בתלונות של המשרד לביטחון לאומי ולמספר התלונות הגבוה שהוגש נגד כל הגופים יחד: "זינוק של 500% במספר התלונות בנושא בקשות לרישיון נשק מחייב בדק בית במשרד לביטחון לאומי. נתון מטריד נוסף הוא העובדה שגם בסיום שנת 2024 – יותר משנה מתחילת מלחמת חרבות ברזל - נמצאות אלפי תלונות מוצדקות על משרדי הממשלה. על השר לביטחון לאומי ועל השרים הרלוונטיים האחרים לשים מול עיניהם את השירות לציבור בעת חרום זו ולפעול לתיקון הטעון שיפור".
במקום השלישי נמצא הביטוח הלאומי עם 1,212 תלונות – ירידה לעומת שנת 2023. מנתוני הנציבות רק אחת מתוך 14 תלונות שהוגשו נגד המוסד נמצאו מוצדקות.
במקום הרביעי נמצא משרד העבודה, שנגדו הוגשו 934 תלונות, כ-73% מהן מוצדקות. נגד רשות המסים בישראל הוגשו 787 תלונות – רק אחת מכל שש התבררו כמוצדקות. במקום השישי נמצאת משטרת ישראל, שנגדה הוגשו 720 תלונות – כאשר גם במקרה הזה רק אחת מכל שש תלונות התבררו כמוצדקות. סוגרים את העשירייה: משרד החינוך, חברת דואר ישראל ומשרד הבריאות.
ניצחון הגננת
בנציבות תלונות הציבור התקבלו 999 תלונות של מפונים הנוגעות למצב החירום (מתחילת המלחמה עד לסוף 2024). מדובר ב-26% מכלל התלונות שהתקבלו בנושא זה. התלונות העיקריות של המפונים היו בנושאים הבאים: מענקים הקשורים למצב החירום, השירות לציבור (תפקוד מוקדי השירות, הטיפול בפניות), פינוי האוכלוסייה והטיפול במפונים, פיצויים על הנזקים שנגרמו מהמלחמה, גמלאות (קצבאות לנפגעי פעולות איבה ודמי אבטלה).
וכמדי שנה – התלונות מקוממות. הוריו של נרצח במסיבת הנובה פנו לנציבות תלונות הציבור בתלונה על חברת החשמל. לטענתם, 23 ימים לאחר רצח בנם ב-7 באוקטובר הם פינו את דירתו והודיעו לחברת החשמל על סיום החוזה. חברת החשמל אישרה כי החוזה אינו תקף עוד, והחוב שנותר יימחק. על אף זאת, ההורים המשיכו לקבל דרישות תשלום על שמו.
בעקבות מכתב דרישה כזה שנשלח ביוני 2024 הם פנו לנציבות בתלונה על התנהלות חברת החשמל וציינו שהיא גורמת להם עוגמת נפש רבה. במהלך הבירור מסרה חברת החשמל לנציבות תלונות הציבור כי בתחילה היא ביטלה את החוב שנותר לנרצח. לאחר ביטול החוב התברר כי נותר חוב של תשלומי ריבית, וגם הוא בוטל. בהמשך התגלה חוב נוסף שנוצר לנרצח, בשל תקלה במונה החשמל במקום. בסופו של דבר חברת החשמל התנצל על המקרה וביטלה את החובות.
חלק מהתלונות הן של מילואימניקים ושל נשותיהם. גננת פנתה לנציבות שירות המדינה והתלוננה כי משרד החינוך מסרב לאפשר לה את קיצור יום העבודה המגיע לה על פי חוק בשל שירות המילואים של בעלה – בטענה שההסדר אינו חל על גננות. בעקבות פניית הנציבות והבהרתה כי עמדת המשרד אינה תואמת את הוראות החוק, עודכנה המתלוננת שהיא זכאית לקיצור של שעתיים בשבוע.
הגננת ביקשה לנצל את השעות כצבירה שתומר לימי חופשה, מאחר שאינה מצליחה למצוא מחליפה לגן למשך שעתיים בשבוע. היא קיבלה את אישור המפקחת לכך, ויצאה לחופשה אחת לשבועיים.
בהמשך הודיע לה המשרד כי ההסדר בטל, ולא תוכל עוד להמיר את השעות לימי חופשה. בעקבות פנייה נוספת של הנציבות, משרד החינוך חזר בו והודיע כי יאפשר את המרת השעות לחופשה – באופן רטרואקטיבי. בנוסף, הבהיר המשרד כי ההסדר יחול מעתה גם על כל שאר הגננות שנמצאות במצב דומה.
איך מפצים על שירות מילואים?
מקרה אחר עסק באישה ששירתה במילואים ועבדה בשני מקומות – ראשי ומשני. לאחר שירותה קיבלה תגמול מלא ממקום עבודה אחד, והגישה תביעה לביטוח הלאומי עבור השני – אך קיבלה רק 230 שקל. בתשובה נמסר לה כי החישוב נעשה לפי הנהלים.
לפי הביטוח הלאומי, תגמול מילואים מחושב לפי סך השכר בשלושת החודשים שקדמו לשירות, אך כאשר העובד לא השלים 60 ימי עבודה באותה תקופה – ניתן לחשב לפי שלוש המשכורות הגבוהות בששת החודשים שקדמו לשירות.
המתלוננת עבדה 47 ימים אצל המעסיק הראשי, ולכן זכתה לחישוב מיטיב. אולם כשהגישה תביעה גם עבור המעסיק המשני, שבו עבדה 17 ימים, בוצע חישוב חדש שנשען על ההנחה כי עבדה יותר מ-60 ימים, ולכן חושב שכרה לפי שלושת החודשים – וכתוצאה, הסכום שקיבלה היה נמוך.
בדיקת הנציבות העלתה כי המתלוננת לא השלימה בפועל 60 ימי עבודה, שכן בחלק מהימים עבדה בשני מקומות במקביל – ולכן היה על הביטוח הלאומי להחיל את שיטת החישוב המיטיבה. בעקבות פניית הנציבות בוצע חישוב מתוקן, והמתלוננת קיבלה תוספת של 2,000 שקל. הביטוח הלאומי הודיע כי מעתה לא תתבצע ספירה כפולה של ימי עבודה באותו יום.
ומה קורה כשצריך לחדש את רישיון הנשק ואתה מגן על המדינה? בעת שירותו במילואים בלבנון פנה לנציבות תלונות הציבור סגן מפקד גדוד שמחזיק בנשק אישי ונדרש לחדש את רישיון החזקת הנשק שלו. הליך החידוש כולל הכשרת ריענון.
מאחר ששירת בלבנון לא היה באפשרותו לבצע את הריענון, ועקב כך רישיון הנשק שלו נשלל, והוא נדרש להפקיד את נשקו האישי במשטרה. המתלונן ניסה ליצור קשר עם האגף לרישוי כלי ירייה לפתרון הבעיה, אולם ללא הצלחה. הוא ביקש את עזרת הנציבות בעניין, וזו פנתה לאגף לרישוי כלי ירייה. בעקבות הפנייה ניתנה למתלונן ארכה לביצוע הכשרת ריענון, וכן ניתן לו אישור לשחרור הנשק המופקד במשטרה.
הסירוב לבדיקת MRI
והיו גם תלונות של "שיגרה". עולה חדש מרוסיה פנה לנציבות לאחר שבנו המאומץ, שעלה עמו ועם משפחתו ב-2022, לא קיבל אזרחות ישראלית אלא רק מעמד תושב ארעי – אף שחי עם המשפחה מאז 2014. רשות האוכלוסין טענה שהאימוץ היה "בסמוך לעלייה", ולכן הילד לא זכאי לאזרחות. אך בדיקת הנציבות העלתה שהרשות לא פעלה לפי הנהלים ולא בחנה את כנות האימוץ. בעקבות ההתערבות נערכה בדיקה מחודשת והילד קיבל אזרחות. רשות האוכלוסין הודיעה שתחדד לעובדיה את ההנחיות, ותמסור החלטות מנומקות בצירוף זכות הערר.
חולת סרטן פנתה לנציבות לאחר שמכבי שירותי בריאות דחתה את בקשתה לבדיקת MRI – ללא נימוק ולמרות המלצת רופא. הנציבות ציינה כי מדובר בהפרה של הנחיות משרד הבריאות, המחייבות הנמקה בכתב לדחיית בדיקות דימות, והפנתה גם לדוח מבקר המדינה שהצביע על ליקויים בתחום.
מכבי הודיעה לנציבות כי אישרה למתלוננת בדיקת אולטרסאונד, והתחייבה לצרף מעתה הנמקה כתובה לכל החלטה של מרכז האישורים. בהמשך עדכנה כי פיתחה מערכת ממוחשבת המאפשרת למטופלים לצפות בהחלטות ובנימוקים. ההערות הועברו גם למשרד הבריאות, לשם הפקת לקחים בכלל הקופות.
והאם תלמידים צריכים לשלם על איחור במוסד המפוקח על ידי משרד החינוך? הורה לתלמידות בסמינר חרדי, הפועל במסגרת החינוך המוכר שאינו רשמי, התלונן כי הנהלת הסמינר גובה קנסות כספיים שלא כדין: 25 שקל מתלמידות שמאחרות או מחסירות שיעורים, ו-30 שקל עבור השתתפות במועד בחינה נוסף.
בתגובה לפניית נציבות תלונות הציבור הסבירה המפקחת על בית הספר במחוז החרדי במשרד החינוך כי התשלום על דחיית בחינה נועד לממן את כתיבת המבחן וצוות הבודקים, ואילו הקנסות בגין איחורים וחיסורים נועדו לממן עבודות חלופיות לתלמידות החסרות, את בדיקתן ואת מתן הציונים. לדבריה, תשלומים אלה נגבו בהסכמת ההורים, והיא לא הסתייגה מהם, אך הציעה לבחון חלופות.
הנציבות העירה למחוז החרדי כי מדובר בגבייה בלתי חוקית, הסותרת את חוזר מנכ"ל משרד החינוך בנוגע לתשלומי הורים – גם אם ניתנה הסכמה מצד ההורים. הנהלת המחוז החרדי בחנה את המקרה וקבעה כי גביית התשלומים עבור חיבור עבודות או מועד בחינה נוסף אינה חוקית. המחוז הבהיר זאת להנהלת הסמינר, והסמינר חדל מגביית התשלומים.
כאמור, משרד התחבורה הוא הגוף שנגדו התקבלו הכי הרבה תלונות. אחת מהן היא של עורך דין שפנה לנציבות לאחר שאגף הרישוי במשרד התחבורה סירב למסור לו מידע על בקשה לתג נכה שהגיש בשם לקוחה, בטענה כי המידע יימסר רק למבקש עצמו. זאת אף שהציג ייפוי כוח וטופס ויתור סודיות. אגף הרישוי טען כי סעיף 82 לפקודת התעבורה אינו מתיר מסירת מידע לעורך דין מייצג בנוגע לתגי נכה, ולכן עליו לפנות ללקוחה עצמה.
הנציבות פנתה לייעוץ המשפטי של משרד התחבורה והבהירה כי הסעיף עוסק במסירת מידע על צד שלישי, ולא כאשר עורך הדין פועל בשם לקוחו. הנציבות ציינה כי סירוב למסור מידע למייצג שמציג ייפוי כוח תקף אינו עומד בדרישות הדין.
בתום הבירור הודיע הייעוץ המשפטי של משרד התחבורה כי מעתה יועבר מידע לעורכי דין שמייצגים לקוחות בבקשות לתג נכה, וכי תצא הנחיה רשמית ליחידות הרלוונטיות במשרד בעניין זה.
מלשכת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמסר: "לפני כניסת השר בן גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי, הונפקו מקום המדינה כ-130 אלף רישיונות לנשק ובשנתיים וחצי האחרונות בלבד הונפקו למעלה מ-200,000 רישיונות לנשק. בנסיבות אלו, ודאי כי בתחילת הדרך, התרחשו עיכובים - שמשרדו של השר בן גביר הצליח לבלום ולטפל בהם במהרה. השר בן גביר מודה למבקר המדינה שהביא לו אות כבוד, רק מי שעובד - יכול להביא לדו"ח שכזה".
מחברת החשמל נמסר על המקרה שבו נשלחה דרישת תשלום לצעיר שנרצח בנובה: "חברת החשמל מביעה צער עמוק על המקרה, והתנצלה בפני המשפחה במהלך האירוע שנגרם בשל תקלה טכנית פנימית. יחד עם זאת חשוב לציין כי לצערנו ולמרות נסיונות חוזרים ונשנים שלנו , אנו מנועים מקבלת מידע על נפטרים באופן שוטף ונאלצים לעדכן רשומות רק לאחר פניה יזומה של קרוב משפחה והצגת תעודת פטירה".
