אווירה כבדה של צער ודאגה שוררת ביישובים הדרוזים ברמת הגולן, שם רבים איבדו קרובי משפחה בטבח האכזרי בא-סווידא שמעבר לגבול. תחושת האבל נוכחת בכל יישוב, בכל סמטה ובכל בית, אך מעבר לאובדן הקשה, יש משפחות שעדיין חיים בחוסר ודאות לגורל יקיריהם. "מה שקורה להם קורה לנו", אמר ג'מיל בטחיש מהכפר מסעדה. "לכל משפחה כאן יש קרובים שם".
בכל בית, כך הם מספרים, יש מישהו שמחכה לשיחה - לאות חיים. בבית משפחת אל-שאער למשל, חוששים לחיי בן הדוד ששוהה באזור הקרבות בסוריה. "היום הוא שלח לי הודעה בוואטסאפ. השמעתי לכולם. כולנו דואגים לו ולסווידא. זה לא 'שם', זה אצלנו בלב. אנחנו והם זה אחד", סיפר אב המשפחה נאזם.
הטבח במעוז הדרוזים – עוד כותרות:
• הבדואים חידשו את התקיפות נגד הדרוזים בסוריה: "הפסקת האש לא מחייבת אותנו"
• הדרוזים בדרום סוריה הריעו לכוחות צה"ל: "תגיעו לא-שרע" | צפו בתיעוד החריג
• גופות ברחובות העיר הדרוזית, כאוס בבית החולים: "500 נהרגו, זה אסון הומניטרי"
• תיעוד הנזק האדיר במשרד ההגנה הסורי שהותקף: "דיפלומטים כמעט נפגעו"
• כוחות המשטר נסוגו, מאמץ להשיב מאות שחצו לסוריה. ח"כ חילץ צעירים: "כמו שואה"
בכפר הדרוזי בוקעאתא כבר ערכו הלוויות המוניות למשפחות שנספו בטבח. במסעדה, סיפרה אום זיאד על אחיה עימאד אל-חלבי בן ה-62 ש"מת גיבור" בקרבות, והמשפחה הקימה הבוקר סוכת אבלים בכפר כדי לכבד את זכרו. הם סיפרו כי נודע להם שהוא דימם למוות ברחוב - ורק אחרי ארבעה ימים גופתו נמצאה. "אין דבר קשה יותר. הוא מת גיבור בהגנה על ביתו ועל משפחתו", סיפרה האחות. בתה סאוסן הוסיפה: "אמא לא ראתה את משפחתה מאז 1967, אז נסגר הגבול. היא נותקה מהם בעל כורחה ועכשיו שוב חווה אובדן".
לצד החשש והאבל, היו גם מי שזכו לביקור לא צפוי. בזמן שצעירים דרוזים מהגולן חצו את הגדר כדי לעזור לחבריהם להגן על בתיהם - דרוזים מסוריה חצו את הגבול לצד השני, אל ישראל. הם התאחדו עם משפחותיהם לראשונה זה שנים, ובינתיים חלקם כבר שבו לסוריה. כך גם ראדי אבו קייס מסוריה שביקר קרובים במג'דל שמס. "זו תחושה שאי אפשר לתאר. זו הפעם השנייה שלי כאן. הראשונה הייתה לביקור דתי, ועכשיו הגעתי עם כל המשפחה. אני רק מקווה שהביקורים יימשכו", אמר.
סעידה, תושבת חאדר בסוריה, סיפרה ל-ynet כי "אני מקווה שתמיד תהיה אפשרות להתאחד ולהיפגש, שהמשפחות יישארו מחוברות". סעידה כבר שבה לביתה - וכשנפרדה מבני משפחתה בגבול ראתה את חפידה בטחיש שהמתינה לאחיה. "לא קבענו מראש", אמרה חפידה. "אני פשוט יושבת כאן ומחכה. אני מתגעגעת ודואגת. לא דיברנו. אני מקווה".
גם נאהי אבו סאלח הגיעה לגבול וחיכתה לקרוביה. "אני רוצה להריח את הריח של אנשי סווידא. הם עברו טבח ועברו עינויים. אני רק רוצה לראות אותם כאן, לראות שהם בסדר", אמרה.
בלילה שעבר הושגה הפסקת אש בעימותים הקשים שגבו את חייהם של יותר מ-500 בני אדם, אך אמש כבר חידשו החמושים הבדואים את התקיפות והפרו את ההסכם. במהלך הקרבות בוצעו מעשי טבח והשפלה בדרוזים על-ידי לוחמים סונים ג'יהאדיסטיים שמשתייכים לכוחות המשטר והיו אמורים לשים סוף למהומות - אך בפועל סייעו לבדואים, שגם הם סונים. אמש דיווחו בסוריה כי חיל האוויר הישראלי תקף כמה מהחמושים הבדואים בא-סווידא, אולם בצה"ל הבהירו שלא ידוע על תקיפה כזו.
מפקד בכוחות הבדואים דיווח אמש לסוכנות הידיעות רויטרס על חידוש הלחימה נגד הדרוזים, ואמר כי הסכם הפסקת האש אינו מחייב את אנשיו, אלא רק את כוחות המשטר של הנשיא אחמד א-שרע - שעזבו את האזור אחרי הסכם הפסקת האש. לדברי המפקד, כוחותיו שואפים לשחרר את הבדואים שנעצרו בימים האחרונים על-ידי הלוחמים הדרוזים. מקורות מקומיים מסרו לאל-ג'זירה כי חמושים מחזיקים יותר מ-1,000 אזרחים בדואים בעיירה שהבא בא-סווידא.
לפי "מרכז המעקב הסורי אחר זכויות אדם", בקרבות בימים האחרונים בסוריה נהרגו 79 לוחמים ו-154 אזרחים דרוזים מא-סווידא, 83 מהם "הוצאו להורג על-ידי אנשי משרדי ההגנה והפנים של סוריה". לפי מרכז המעקב 243 לוחמים בכוחות המשטר הסורי נהרגו בקרבות מול הדרוזים, וכן 18 לוחמים בדואים ועוד שלושה אזרחים "שהוצאו להורג על-ידי חמושים דרוזים". בנוסף דיווח מרכז המעקב כי 15 לוחמי משטר נהרגו בתקיפות של ישראל, שנועדו לסייע לדרוזים.
פורסם לראשונה: 23:10, 17.07.25
