במרכז חגיגות המימונה בחצר ביתו של יגאל סוויסה בעכו התנוססו תמונותיהם של סגן אדר בן סימון, סמל ראם בטיטו וחי חיים צפתי שנפלו ונרצחו ב-7 באוקטובר 2023, ולצידן תמונתו של בן סוויסה, בנו של יגאל. הבחירה הכל כך מורכבת הזאת, לציין את זכרם של יקיריהם בחגיגות שמחות כל כך, רחוקה מלהיות ברורה מאליה.
המימונה בעכו: "לזכרם של הנופלים"
(צילום: גיל נחושתן)
תמיר אלמוג, אביו של ראם, הסביר: "כמו אצלנו בחגי הזיכרון והעצמאות, המעבר מעצב ואבל לשמחה הוא מעבר חד - אבל זו הגדולה של עם ישראל והכוח של העם שלנו. עם ישראל חי". לדבריו, "הגבורה שלנו ושל הילדים שלנו היא ברוח. כל הרעיון הזה הוא לזכרם של הבן שלי והנופלים, בחגיגות של אחדות של עם ישראל. אנחנו בכמיהה אדירה. כמו שאנחנו רוצים את הילדים שלנו, להחזיר את החטופים במהרה ושנהיה כולנו - כל עם ישראל באחדות".
"עברנו תקופה מאוד קשה, ואנחנו עדיין עוברים", הוסיפה לינוי צפתי, גיסתו של חי חיים שנהרג במסיבת הנובה בבוקר של שמחת תורה. היא ציינה: "אבל זה לא מונע מאיתנו להראות לאויב ולכל העולם שאנחנו ממשיכים לחיות ובחרנו בחיים. הכי קל היה לרדת למטה ולהתרסק. אנחנו נמשיך וננציח אותו כי הוא אהב את החיים ונרצח במסיבה שמחה. הוא הלך לרקוד בסך הכול, ואנחנו נמשיך אותו".
2 צפייה בגלריה


"השמחה כבר לא אותה שמחה". בני משפחותיהם של אדר בן סימון, ראם בטיטו וחי חיים צפתי
(צילום: גיל נחושתן)
עם זאת, זהבה, אמה של סגן אדר בן סימון שנהרגה בקרב על זיקים, שיתפה כי היא מתקשה לשמוח גם ביום הזה, כמו בכל יום מאז 7 באוקטובר. "השמחה היא כבר לא אותה שמחה. מאוד קשה לי להשתמש במושג הזה היום. להגיד 'חג שמח' זה כבר לא בלקסיקון שלי. לצערי חג שמח כבר לא קיים אצלי". היא ביקשה להזמין את כולם לאירוע לזכר בתה אדר, שייערך ביום שישי הקרוב בגני יהושע עם הזמרת שרית חדד, בקריאה "ממשיכים את הדרך של אדר".
מאחורי חגיגת המימונה, בצל זיכרון הנופלים, מסתתרת מסורת בת שנים רבות שהפכה בעשור האחרון לאירוע הנצחה לזכרו של בן סויסה, בנו של יגאל המארח. לפני 9 שנים הוא איבד את בנו כתוצאה משימוש בסמים קשים. בן סיים שירות כלוחם בצה"ל, השתחרר, טס להודו - שם התנסה בסמים קשים - ולא חזר משם אותו אדם שהיה. תקופה קצרה לאחר ששב ארצה הוא שם קץ לחייו. יגאל בחר לקחת את סיפורו הקשה והכואב ומאז ערך מאות הרצאות ברחבי הארץ נגד השימוש בסמים, בניסיון להציל את הצעירים שנופלים לשם בטיול הגדול במזרח.
מאות תושבים וחיילים הגיעו אמש לחגיגות המימונה גם בביתו של מרקי מגירה ביישוב שלומי, שרק לאחרונה תושביו חזרו אליו מהפינוי הממושך. כבר ממחרת ליל הסדר, בשעה שהמוני בית ישראל יצאו לשמורות הטבע ואתרי התיירות ברחבי המדינה, פתח מרקי מגירה (69) בהכנות לקראת ליל המימונה.
בשנה שעברה, בפעם הראשונה מאז 1980, הוא לא ערך את המימונה בביתו בשל הפינוי הממושך ומטחי הירי הבלתי-פוסקים לעבר שלומי, והשנה החגיגה עבורו בעלת משמעות כפולה ומרגשת. יש טעמים רבים מאחורי מקור חג המימונה של יהודי יוצאי ארצות "המגרב". את המסורת קיבל מגירה מהוריו מאז לידתו ב"מעברת שלומי", שתחגוג בשנה הבאה 70 שנים להקמתה ולהולדתו.
"למשמעות המימונה יש אינספור פרשנויות וכולן מבורכות. מה שחשוב הוא שהמשותף לכולן שהן מנהג של הכנסת אורחים", הסביר מגירה, והוסיף מהי הפרשנות המועדפת עליו: "עם סיום חג המצות שמסמלות את הדלות והעוני, אנחנו יוצאים מֵהַמְּצָרִים לשפע ופרנסה. ניסן נחשב לראש וראשון מבין חודשי השנה, החודש שבו נגאלו בני ישראל ממצרים, ואנחנו מזמנים את כל השפע והטוב, כל עם ישראל".
יש לו 2 ילדים והוא סב ל-3 נכדות. בנו ובתו עזבו כבר לפני שנים את שלומי, ולאחר שנה וחצי שלא ביקרו בביתו, הגעתם לא הייתה ברורה מאליה. "יש להם קצת חרדות וחששות, אני לא יכול להאשים אותם", סיכם מגירה.