מי שרואה תקשורת זרה ולא מסתפק בדיווחי התקשורת בישראל, ובהנחה שנותרה בו נשמה שלא הושחתה עד תום, מתחלחל ממראה עיניו. גם אם זו אינה הכוונה, תוצאת מדיניות ישראל ברצועת עזה היא סכנה ממשית להרעבה בטווח זמן קרוב של כשני מיליוני אנשים. ההתקפות האוויריות והקרקעיות מביאות למספרים יומיים של עשרות ולעיתים אף למעלה מזה של הרוגים שרובם נשים וילדים. הפעילות הצבאית שמכוונת לעקירה לצורך השתלטות על שטחים נרחבים ברצועה היא פסולה כשלעצמה, אך היא חמורה יותר בשל חשד כבד שהיא נובעת בעיקרה מהמטרה המוצהרת של שרי ממשלה לספחם ולהתיישב עליהם.
הכותרת
מה באמת קורה בעזה? כך זה נראה במדינות ערב
21:52
מנתניהו וממשלתו כבר אין ציפייה להתעשתות. הממשלה היא תערובת של אידיאולוגיות משיחיות עם אופורטוניזם, של מי שמכרו מזמן את נשמתם לחוסר המוסריות של הקרבת חטופים, בתירוץ הכוזב של דאגה לביטחון העתידי ובשל פעולותיהם והחלטותיהם ישראל נמצאת בסחרחורת של הידרדרות למעמד של מדינה מנודה ומצורעת גם על-ידי המדינות הידידותיות ביותר לישראל. הקריסה היא בראש ובראשונה ערכית, והיא גוררת אחריה, ותמשיך לגרור, פגיעה חמורה בכל המערכות החיוניות לתפקודה של המדינה, בכל ההיבטים.
נתניהו איבד לגמרי כל שיקול שנוגע לטובת ישראל. נתניהו הוא נאשם בפלילים העומד בימי השבוע למשפט ובורח מהחקירה הנגדית. הוא בורח מאחריותו המכרעת למחדל האסוני של 7.10, ועסוק בהטלת אשמה על סביבתו. מעבר לכול, נתניהו הוא ראש הממשלה היחיד של מדינה דמוקרטית שיש נגדו צו מעצר בינלאומי בחשד לפשעי מלחמה. גם אם עולים ספקות לגבי מניעי התובע, צו מעצר מאת שופטי הטריבונל הפלילי הבינלאומי הוא בושה למדינת ישראל כולה וכתם עמוק עליה, כתם ההולך ומתפשט ומצמצם את שאריות הלגיטימציה שנותרו למדינה ולאזרחיה.
המוציאים לפועל
המערכת היחידה שעשויה לעצור את המשך מחול הביעותים של הקרבת החטופים למותם, ההרס וההרג ברצועה, מדיניות שמוליכה לאובדן הצלם הכרוך לבלי הפרד בהמשך המלחמה בצורתה הנוכחית – היא הפיקוד הצבאי העליון. המטה הכללי כולו, בראשו הרמטכ"ל ובמיוחד ראש אמ"צ, מפקד פיקוד הדרום ומפקד חיל האוויר הם הנושאים העיקריים בנטל ההחלטות שמוציאות לפועל את המדיניות המופקרת של הממשלה וראשה. בידיהם להביא לשינוי המדיניות.
על מפקדי הצבא לדרוש מהממשלה את עצירת המבצע כי הוא כרוך בכמות נפגעים אזרחיים בסדר גודל חריג ובלתי סביר בהיקפו. כי המניעים של נתניהו הם אישיים, נוגעים לשרידותו הפוליטית ומנוגדים לאינטרס של מדינת ישראל
עליהם לומר לשרי הקבינט בממשלה כי הם הציבו למבצע מטרות שקריות, העומדות בסתירה ליעד המוצהר של השבת החטופים. עליהם לומר לדרג המדיני שיש לעצור את המבצע, כי יעד של גירוש האוכלוסייה וריכוזה בשטח קטן במטרה לגרשם לצמיתות "מרצון" הוא מהלך אסור. עליהם להבין כי עצם ההסתתרות של נתניהו מאחורי ההמלצה של הרמטכ"ל מעידה כי הוא יודע שמדובר במדיניות פסולה, ומכין את הקרקע להתנערות ממנה ומהרמטכ"ל בהזדמנות הראשונה. עליהם לדרוש מהממשלה את עצירת המבצע כי הוא כרוך בכמות נפגעים אזרחיים בסדר גודל חריג ובלתי סביר בהיקפו. כי המניעים של נתניהו הם אישיים, נוגעים לשרידותו הפוליטית ומנוגדים לאינטרס של מדינת ישראל, ותעיד על כך המשך התמיכה שלו ושל ממשלתו בהשתמטות החרדים, כאשר הסדירניקים והמילואימניקים כתושים ושחוקים וזוכים לצווי מילואים חדשים באורכים בלתי נתפסים בכל היבט.
בוודאי שמחובתם להימנע מכל פעולה שדגל שחור של אי-חוקיות מתנוסס מעליה ולומר בפומבי ובמפורש כי בשאלות של דיני המלחמה הם מקבלים על עצמם ללא סייג את עמדתן של הפרקליטה הצבאית הראשית ושל היועצת המשפטית לממשלה.
תפקיד הפיקוד העליון של הצבא הוא לשמור על ביטחון המדינה ובוודאי לא לפגוע בו. חובתם היא לדאוג להגנה על חייליהם מפני ביצוע מעשים אסורים ולוודא שערכי צה"ל מונחלים ומיושמים בשטח ולא רק להלכה. עליהם לומר לממשלה בקול ברור כי ביטחון המדינה נשען לא רק על פצצות אלא גם על נורמות.
אלי בכרכי הקרבת החטופים למותם, הרג של בלתי מעורבים, בהם נשים וילדים עזתים במספרים הגבוהים שנרשמים כבר תקופה ארוכה וכן גירוש ומדיניות שתוצאתה היא סכנת הרעבה של שני מיליוני בני אדם, מנוגדים לכל נורמה שעליה בנויים מדינה וצבא. עליהם לדעת כי גם אם הממשלה רומזת להם שמדובר ב"בלוף" ובקריצה, לכאורה לצורכי המו"מ עם חמאס, הדיבורים יוצרים מציאות, המדיניות כבר מחלחלת לשטח ובהינתן ההנחיה הם כבר לא יוכלו למנוע את מימושה. עליהם להודיע לממשלה כי מדיניותה הנוכחית תגרום וכבר כעת גורמת לדרדור במצבה הביטחוני של המדינה בכל ההיבטים.
מחובתם להתריע בפני הממשלה כי מדיניות זו הרסנית לישראל. שאחרת - לסדום היינו ולעמורה דמינו. האחריות לכך תיפול גם עליהם.
אלי בכר היה היועץ המשפטי לשב"כ
