הליך ההדחה של חבר הכנסת איימן עודה מסתמן כעוד מסמר בארון הקבורה של הדמוקרטיה הישראלית, וכאיום חמור על חופש הביטוי וחופש ההצבעה בישראל. מעולם לא הודח חבר כנסת בישראל על דברים שהוא אמר. יהיה מאוד מסוכן ליצור תקדים של הדחת חבר כנסת מסיעת אופוזיציה בגין התבטאות אחת שנויה במחלוקת. אם עודה אכן יודח, הוא כנראה לא יהיה האחרון.
בשבועות האחרונים הועלו נגד עודה שורה ארוכה של טענות ומענות, אך העילה הרשמית להליך ההדחה שלו היא התבטאות אחת ויחידה – ציוץ בפלטפורמת X בינואר 2025, בעקבות שחרור שלוש חטופות ישראליות ו-90 אסירות ואסירים קטינים פלסטינים. בציוץ כתב עודה: "שמח על שחרור החטופים והאסירים. מפה חייבים לשחרר את שני העמים מעול הכיבוש. כולנו נולדנו בני חורין". עקרון יסוד בכל מערכת משפטית תקינה זה ששופטים אדם רק ביחס להאשמות הרשמיות שהועלו נגדו. אם בישראל של 2025 לבטא שמחה "על שחרור החטופים והאסירים" ולומר ש"כולנו נולדנו בני חורין" זה פשע כל כך נורא שאדם שאמר דברים דברים כאלו לא יכול להיות חבר כנסת, זו כבר לא מדינה שיש בה חופש ביטוי.
אפשר להתרעם על כך שעודה לא עשה שום אבחנה בין שלוש החטופות הישראליות החפות מפשע לבין האסירות והאסירים הפלסטינים שחלקם נאסרו בגין ניסיון לרצח בפיגועי ירי ודקירה, אבל צריך מוח קונספירטיבי מאוד כדי לפרש את זה כקריאה למאבק מזוין
אפשר בהחלט להתרעם על כך שעודה לא עשה שום אבחנה בין שלוש החטופות הישראליות החפות מפשע לבין האסירות והאסירים הפלסטינים שחלקם נאסרו בגין ניסיון לרצח בפיגועי ירי ודקירה, אבל צריך מוח קונספירטיבי מאוד כדי לפרש את הציוץ הזה כקריאה למאבק מזוין נגד ישראל. אם עודה יודח, בעוד חודש משטרת המחשבות והרגשות תשתמש באותו היגיון קונספירטיבי כדי להדיח חבר כנסת שיגיד שהוא "קורא לשים קץ למעגל האלימות ולתת הזדמנות לשלום". הקוראים להדחה יטענו אז שמי שמדברים על "מעגל האלימות" באופן כוללני בלי להבחין בין אלימות ישראלית לאלימות פלסטינית, בעצם מביעים תמיכה במאבק האלים של חמאס ולכן יש להדיחם.
אופוזיציה מול קואליציה
ראוי לציין שהחוק לפיו עודה עומד להדחה אומר שניתן להדיח חבר כנסת אם בדבריו או במעשיו יש תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל או הסתה לגזענות. בשנתיים האחרונות חברי כנסת מהקואליציה אמרו ועשו דברים רבים שהסיתו לגזענות, מבלי שנפתח נגדם הליך הדחה. נראה שבישראל של 2025 אנשי אופוזיציה עלולים לקבל כרטיס אדום על אמירה שנויה במחלוקת אחת, בעוד שלאנשי קואליציה יש חסינות מלאה, אפילו כשהם מנהיגים אספסוף משולהב לפרוץ לבסיס צה"ל ולתקוף חיילים – כפי שקרה בשדה תימן ביולי 2024.
אך הנקודה החשובה ביותר היא שההדחה של עודה היא בסך הכל יריית פתיחה במהלך מחושב וארוך טווח שנועד להטות את הבחירות הבאות על ידי פסילת מועמדים מהאופוזיציה ועל ידי צמצום חופש הביטוי וחופש ההצבעה. אם עודה יודח על ידי 90 חברי כנסת, זה יסמן שיש קונצנזוס בציבור היהודי בישראל לסתימת פיות ולהדרה של ציבורים שלמים מהמשחק הדמוקרטי. ברגע שקונצנזוס כזה יושג פעם אחת, יהיה קשה להחזיר את הגלגל אחורה. חברי כנסת מהאופוזיציה יכולים לגנות בחריפות את דבריו של עודה, אבל אל להם לתמוך בהדחה שלו. בדמוקרטיה אפשר להזדעזע מדבריו של מישהו ועדיין לתת לו לדבר, לבחור ולהיבחר, כל עוד הוא לא מסית לאלימות ולגזענות.
יובל נח הרריצילום: Ryan Nash Photography / Shutterstockהאופוזיציה לא צריכה ליפול למלכודת של הקואליציה ולנסות להוכיח את הפטריוטיות שלה בכך שהיא תיתן יד להדחה של עודה. האם רב-אלוף בני גנץ באמת צריך לעמוד למבחן פטריוטיות שכזה מול אפילו-לא-טוראי איתמר בן גביר? במקום זאת, אנשי האופוזיציה צריכים לאחד שורות ולומר בצורה הברורה ביותר שהנושא האמיתי שעל הפרק הוא ניסיון להטות את הבחירות הבאות, ושלזה הם בשום אופן לא יתנו את ידם.
